ראשית לעובדות. אין עדיין חרם גורף על מוצרים המיוצרים בשטחים שמעבר לקו הירוק, או כפי שהם מכונים בחו״ל ״ההתנחלויות״, אלא שהשקיפות הצרכנית כוללת גם דרישה לסימון מוצרים שאולי תביא בעקיפין לפגיעה בקניית התוצרת מאזורים אלה.
 
בחו״ל מתייחסים לסימון ארץ המקור של המוצר כזכות צרכנית בסיסית. לא כל אחד יסכים לקנות נעל ספורט שיוצרה במדינה שבה משולם שכר רעב, לא כל צרכן יסכים לקנות מכשיר אייפון ממדינה המענה אסירים ולא כל הצרכנים יסכימו לקנות מוצרים מהשטחים. על רקע זה הגיעה הדרישה מסודהסטרים לשנות את מקום ייצור מוצרי החברה מישראל לגדה המערבית.
דרישה זו ואחרות מבקשות לסמן קו ברור בין מדינת ישראל לפי גבולות הקו הירוק לבין זו הכוללת את השטחים. הדרישה הגיעה בשלב זה ממדינת אורגון שבארה״ב בעקבות עתירה משפטית, אך ייתכן שתתרחב גם למדינות אחרות.
 

סודהסטרים היא מקרה ייחודי. שמענו לא מעט ביקורת דומה נגד חברות ישראליות אחרות הפועלות בארה״ב. הסיבה לכך היא שבפעילותה בארה״ב סודהסטרים מתחרה בענקיות כמו קוקה קולה ופפסי, שאינן רווות נחת מפעילותה. הן יחפשו כל דרך כדי לפגוע בה ובפעילותה העסקית. אחת ממושאי הביקורת היא כוכבת הקולנוע סקלרט ג׳והנסון שהיא גם הפרזנטורית של החברה. המבקרים טוענים כי היא עובדת בשביל חברה הפוגעת בתנאי ההעסקה של הפלסטינים.
ג׳והנסון לא נשברה והמשיכה בפעילותה. בסודהסטרים ערים לביקורת ובתזמון לא מקרי הוחלט לפני כמה חודשים על העברת מוקד הפעילות ממעלה אדומים ליישוב להבים שבנגב. גם חברות רב-לאומיות אחרות הפועלות בישראל נוהגות בדרך דומה.
 
קבוצת יוניליוור, שרכשה את מפעל בייגל את בייגל, החליטה להעביר את פעילותו מאזור התעשייה ברקן לצפת והצפי הוא כי כך ינהגו חברות בינלאומיות אחרות. חקלאים ומגדלי פרחים נדרשים כבר יותר משנה לסמן את מוצריהם על ידי הקניינים הגדולים במדינות האיחוד האירופי. נוסף לכך, חלק מחברות התשתית הבינלאומיות החלו להימנע מהשתתפות במכרזים הכוללים עבודות המתבצעות מעבר לקו הירוק.
 
לא בטוח שלקונים מפריע כל כך לרכוש מוצרים שמקורם מעבר לקו הירוק, כל עוד הם בעלי איכות גבוהה (וכך נחשבים המוצרים הישראליים). אולם ארגוני זכויות אדם, פעילים פוליטיים וארגוני שמאל קיצוניים אינם מסתפקים בסימון המוצרים, אלא דורשים להחרים סחורה ישראלית.
 
שלטונות האיחוד האירופי אינם בולמים את התופעות מכיוון שהן משרתות את האינטרס הפוליטי שלהן. באירופה שואפים להגיע לפתרון מדיני לבעיית השטחים ולהקמת מדינה פלסטינית. מכיוון שאינם מצליחים להשיג זאת באמצעים מדיניים, הם יפעילו את כל הלחץ הכלכלי הנדרש. בעניין זה צפוי שהתופעה תתרחב מעבר למדינת אורגון שבארה"ב.