קראתי פרשנויות רבות שעוסקות בהסכם עם איראן. הן חוטאות בכך שעסקו ביכולות של טהרן להגיע לפצצה ולא בנטרול רצונה להגיע אליה. רצון זה קיים כל הזמן. הוא מייצר אסטרטגיה שתביא לכך שתפעל להשיג פצצה, בדרך זו או אחרת, ותעודד את המשך העיסוק בטרור ובהשתלטות על המזרח התיכון. ההסכם המסתמן אינו גורם לשינוי אסטרטגיה אצל האיראנים, אלא לשינוי טקטיקה, בדרך לפצצה. זוהי מדינה טוטאליטרית המנוהלת בידי קבוצת אנשי דת השולטת על עם עני ברובו. קיים אומנם מיעוט מפותח יותר, אבל הוא אינו מצליח להתמרד ולתפוס את השלטון. מטבע הדברים, השליטים לא יראו בעין יפה את הפתיחות למערב, שעשויה לשיטתם להביא לאובדן שלטונם. מאותה סיבה אין להם רצון לפתח מעמד בינוני חזק. מתוקף כך, איראן לא תרצה ליהנות מפיתויים כלכליים שהעולם המערבי יכול להציע לה. מנהיגיה מעדיפים את המודל שבו העם נשלט לחלוטין, אך אינו רעב ללחם. הסרת הסנקציות תאפשר קיום נסבל ותמנע התפוררות אפשרית של השלטון בשל רעב.
איראן רוצה לשמר את היכולות הגרעיניות שלה שהושגו עד עתה. היא תמתין להזדמנות הבאה, שבה תאיץ את ההתפתחות של הגרעין הצבאי. יכולת גרעינית תאפשר לקיים את שלטון ראשי הדת לתקופה ארוכה ולהשתלט על חלקים במזרח התיכון. הם רוצים לתת לעמם מעין מזון רוחני - הפצת האסלאם בכוח בקרב הכופרים. הם רוצים לשמר את כוחם הכלכלי באמצעות כוח ולא בדרך של פתיחות לעולם הכלכלי העולמי.
מכאן שהדיאלוג שאיראן מבקשת לקיים עם העולם הוא כוחני. לא ניתן לשנות את גישתה בדרך של הסכמות. הדרך היחידה שנותרה למנוע ממנה נשק גרעיני היא הרתעה. והרתעה מושגת באמצעות סנקציות. דווקא בסעיף הקריטי הזה אין ההסכם מול המעצמות בהיר. ניסוח התזמון והתנאים להסרת הסנקציות הוא מעורפל.
ההסכם משדר בנוסף מסר רע: איראן לא נענשת על התנהגותה אלא זוכה להנציח את הישגיה עד כה. יש בו יתרון אחד הרתעתי חשוב: נוצרת מעין הקפאה של פרויקט הגרעין הצבאי עד שאולי הרפובליקנים יעלו לשלטון בארצות הברית ויעצרו את האיוולת הנוכחית. יתרון נוסף, בהיבט ההרתעתי, הוא בכך שנוצרו כללי משחק חדשים. אם האיראנים יפרו אותם, תיתכן תקיפה ישראלית בגיבוי המערב. תקיפה כזו, אם תתקיים בליווי סנקציות חדשות, תהיה אפקטיבית מאוד בבלימת הרצון האיראני להגיע לנשק גרעיני. החשש לאובדן השלטון יעשה את העבודה. איראן משמרת 95% מיכולותיה בתחום הגרעין הצבאי. רצונה להפוך למעצמה גרעינית עדיין קיים. המדיניות שלה לא השתנתה ואף לא הורתעה בעקבות ההסכם. מאחר שאין לה שאיפה להיות מעצמה מערבית, דמוקרטית ופתוחה, הסיכוי שתזנח בטווח הנראה לעין את רצונה בגרעין צבאי אינו קיים. ישראל נדרשת להמתין לנשיא רפובליקני ולהכין אופציית תקיפה למקרה שאיראן תפר את ההסכם. יש יותר חסרונות מיתרונות בהבנות שהושגו בלוזאן. מה שהושג נזקף לזכותו של רה״מ נתניהו, שניהל כמעט לבד את המאבק הלא פופולרי הזה.
הכותב הוא תא"ל במיל' וחבר מועצת הביטחון לישראל
איראן רוצה לשמר את היכולות הגרעיניות שלה שהושגו עד עתה. היא תמתין להזדמנות הבאה, שבה תאיץ את ההתפתחות של הגרעין הצבאי. יכולת גרעינית תאפשר לקיים את שלטון ראשי הדת לתקופה ארוכה ולהשתלט על חלקים במזרח התיכון. הם רוצים לתת לעמם מעין מזון רוחני - הפצת האסלאם בכוח בקרב הכופרים. הם רוצים לשמר את כוחם הכלכלי באמצעות כוח ולא בדרך של פתיחות לעולם הכלכלי העולמי.
מכאן שהדיאלוג שאיראן מבקשת לקיים עם העולם הוא כוחני. לא ניתן לשנות את גישתה בדרך של הסכמות. הדרך היחידה שנותרה למנוע ממנה נשק גרעיני היא הרתעה. והרתעה מושגת באמצעות סנקציות. דווקא בסעיף הקריטי הזה אין ההסכם מול המעצמות בהיר. ניסוח התזמון והתנאים להסרת הסנקציות הוא מעורפל.
ההסכם משדר בנוסף מסר רע: איראן לא נענשת על התנהגותה אלא זוכה להנציח את הישגיה עד כה. יש בו יתרון אחד הרתעתי חשוב: נוצרת מעין הקפאה של פרויקט הגרעין הצבאי עד שאולי הרפובליקנים יעלו לשלטון בארצות הברית ויעצרו את האיוולת הנוכחית. יתרון נוסף, בהיבט ההרתעתי, הוא בכך שנוצרו כללי משחק חדשים. אם האיראנים יפרו אותם, תיתכן תקיפה ישראלית בגיבוי המערב. תקיפה כזו, אם תתקיים בליווי סנקציות חדשות, תהיה אפקטיבית מאוד בבלימת הרצון האיראני להגיע לנשק גרעיני. החשש לאובדן השלטון יעשה את העבודה. איראן משמרת 95% מיכולותיה בתחום הגרעין הצבאי. רצונה להפוך למעצמה גרעינית עדיין קיים. המדיניות שלה לא השתנתה ואף לא הורתעה בעקבות ההסכם. מאחר שאין לה שאיפה להיות מעצמה מערבית, דמוקרטית ופתוחה, הסיכוי שתזנח בטווח הנראה לעין את רצונה בגרעין צבאי אינו קיים. ישראל נדרשת להמתין לנשיא רפובליקני ולהכין אופציית תקיפה למקרה שאיראן תפר את ההסכם. יש יותר חסרונות מיתרונות בהבנות שהושגו בלוזאן. מה שהושג נזקף לזכותו של רה״מ נתניהו, שניהל כמעט לבד את המאבק הלא פופולרי הזה.
הכותב הוא תא"ל במיל' וחבר מועצת הביטחון לישראל