> בזמן שנרטבתם במימונה, התרווחו ליאור שליין ומרב מיכאלי במחלקת העסקים בטיסת אל־על מספר 326 במוצ״ש מפריז לתל אביב, כששותפתו של שליין ל"גב האומה", אורנה בנאי, הצטופפה באותו מטוס בדיוק במחלקת התיירים.



>עדן הראל הגיעה בחול המועד עם בתה אביגיל להצטלם לטובת אלבום תמונות של רגעי יופי אמיתי של אמהות ובנות במסגרת פעילות של המותג  DOVE. 
 
>האם חבר הכנסת עם קסאם המחמד, חיים ילין מיש עתיד, לשעבר ראש המועצה האזורית אשכול, מחשב מסלול מחדש? ילין, נשוי ואב לארבעה, חבר קיבוץ בארי, ביקש ממזכירות הקיבוץ להפסיק את העברת שכרו לקיבוץ, ובעצם להקפיא את חברותו לשלוש שנים. בזמן שילין מקדם את תוכנית ההתנתקות מהקיבוץ שמצדו פתח בהליך בוררות בתוך המזכירות, מספרים לליאורה כי אשתו זיוה תישאר בבארי.
 

ילין: "ממש לא. אני לא מבין איך זה הגיע אלייך ואני לא מבין למה אתם מפרקים משפחות".
 
אז למה ביקשת הקפאה לשלוש שנים?
"זה עניין פרטי שלי ושל קיבוץ בארי".
 
ואיך זה קשור לאשתך?
"לא קשור בכלל. מה זה קשור? זה ממש צנעת הפרט. אני לא מתראיין על זה עד שהסיפור מסתיים עם קיבוץ בארי. זה קיבוץ שיתופי, מאוד קשה להתנהל בקיבוץ כזה כשמישהו ח"כ".
 
איפה אשתך זיוה תגור?
"את מכירה את השיר 'עיתונאי קטן' של אריק איינשטיין? ככה אני מרגיש. שלא משנה מה אני אגיד, אתם חרצתם כבר את דיני. כבר שנים שמחפשים אותי בנושא, שתהיו בריאים. תודה רבה ולהתראות".
> הסופר המשובח ניר ברעם הפך לאבא.
 
ברעם, רב המכר נולד?
"המון תודה. הייתה לידה לא קלה, וזה הלם לא קטן, אבל כבר מהיום הראשון אני מסור כולי למלאך הקטן. וזה מסעיר".
> יצאה אורנה בן דור לחנות מגנטים כדי להצטייד בכמה, והבחינה בסטיקר "סטירה אחת שווה אלף מילים", עם תמונת גבר סוטר לאישה. את ההתנהלות בחנות, כולל דרישתה להסיר את הסטיקר בטענה שזה פוגע ברגשותיה, כולל הסירוב של בעל החנות לבקשתה, בטענה שאת הסטיקר עיצבה אישה וכולל החלטתה של בן דור לא לרכוש דבר בחנות, היא העלתה לפייסבוק וביקשה שכולם, בדיוק כמוה, לא יקנו מחנות "אור פרו" שבשדרות בן ציון בתל אביב.
 
בן דור, יש מצטרפים לחרם?
"לא, ראיתי שהיו המון שיתופים ואני מקווה שמי שראה את הסטיקר יחשוב כמוני ויחרים את החנות הזו".
 
בעלי החנות ניסו לדבר איתך אחרי הסטטוס?
"לא".
 
אורי מחנות "אור פרו", מה יש לך לומר בנושא?
"תשמעי, אנחנו מציגים על הקיר מאות סטיקרים של לקוחות שלנו שיוצרים. אנחנו לא מייצרים עבור עצמנו, אנחנו עושים עבודות לעסקים וכולי ואנחנו שומרים דוגמה על הקיר. אנחנו בכלל לא מקדישים תשומת לב לתכנים, התכנים אינם מעניינים אותנו. זה כל כך קטנוני. אני אפילו לא יודע מי ייצר את המגנט הזה. את יכולה להיתפס על עצים גבוהים וכל מיני עקרונות, אני לא מסתכל על התכנים. אני יצרן מגנטים גדול. אני זוכר את המקרה. אני עמדתי מולה, זה היה בשבוע שעבר. פשוט, היא באה כמו בעלת הבית. מה שהרגיז אותנו היה ההתנשאות שלה וההנחיות. אתה אורח במקום ואתה מטיף בצורה כוחנית ופוגענית. היא יצרה אנטי אצלנו כלפיה".
 
אתה באופן אישי בטח מגנה אלימות כלפי נשים.
"ודאי. אין שאלה. אני בכלל לא יודע מה המגנט הזה עושה אצלי על הקיר. אני לא יודע איך הוא הגיע לשם, ייצרנו אותו כנראה למישהו מתישהו".
 
אם היית עושה מגנט לדאע"ש, גם לא היית שם לב?
"מן הסתם זו בעיה. צודקת, הייתי כן שם לב לזה".
 
אתה תשקול להוריד את המגנט?
"אני אשקול בהחלט".
 
היא די קראה לחרם בפייסבוק. אתה יודע על זה?
"יופי. אני אוריד את זה בלי קשר, לא בגללה. הסטיקר פוגעני ונוריד אותו בגלל שהיא הסבה את תשומת לבנו. אבל ההתנהגות שלה, היא צריכה ללמוד קצת דרך ארץ. איך אני אסביר את זה? צריך לדעת להיות חכם ולא צודק".