בחודשים האחרונים סוערים פעילי הסביבה במטרופולין חיפה שמבלים את שני העשורים האחרונים לפחות בניסיון לזעוק את זעקתם של תושבי המרכז העירוני השלישי בגודלו בישראל נגד ריכוז התעשייה המזהמת בו.



רק דוח מקרי של משרד הבריאות, שבעצמו נבהל מעוצמת פרסומו, נתן לאחרונה דרור לחששות של הפעילים וריכז סביבם תמיכה ציבורית נרחבת במאבקם ארוך השנים. אבל בישראל יש חוק, חוק אוויר נקי, שהכנסת חוקקה בשנת 2008 ומי שאמון על אכיפתו הוא המשרד להגנת הסביבה, לחלק זה בפעולת המשרד מקדיש מבקר המבינה פרק נפרד בדוח השנתי והוא בדק אותה בין החודשים מרץ-אוקטובר 2014. 

דווקא שניים משרי הסביבה הפעלתניים והמחובקים על ידי הקהילה הירוקה שהיו בישראל בשנים האחרונות מוזכרים על ידי המבקר כאחראים ישירים למחדל מהדהד בפעולת הפיקוח על האוויר שלנו: "שש שנים וחצי מאז נחקק חוק אוויר נקי ושלוש שנים וחצי מאז נכנס לתוקף, לא קבעו השרים גלעד ארדן ועמיר פרץ הוראות חדשות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ממקורות פליטה נייחים כנדרש על פי סעיף 13 לחוק" קובע המבקר וממשיך: "גם קובצי התקנות שהותקנו לפי החוק למניעת מפגעים משנת 1961, לפני עשרות שנים, לא עודכנו". 

אם עד עתה המשרד להגנת הסביבה עוד חמק ממרבית הביקורת של תושבי חיפה וסביבותיה שכוונו נגד משרד הבריאות אשר לטענתם ידע על קשר סיבתי לכאורה בין זיהום האוויר לתחלואת בני אדם באזור, הרי שהמבקר מוסיף לקלחת באופן רשמי את המשרד להגנת הסביבה כשהוא קובע: "אגף איכות אוויר במשרד לא עדכן במשך כשבע שנים הנחיה שהעביר למחוזות ולפיה בקבוצת מפעלים שפוטנציאל זיהום האוויר שלהם רב בהם יש לבצע דיגומי פתע אחת לשנתיים, ולא העביר למחוזות רשימה מעודכנת של מפעלים כאלה".

מבדיקה שנעשתה בנהלי המשרד, עולה מהדוח שהמבקר טוען שאחד המחוזות, מחוז הדרום, ביצע את הבדיקות על פי שיקול דעתו וכי אגף איכות אוויר במשרד הקצה לכך את התקציב אך כלל לא עקב אחר הבדיקות במחוז. מילא זה, אבל המחוזות גם לא עמדו בשנים 2011-2013 ביעדי תכנית העבודה שנקבעה במשרד בנושא. 
המבקר לא מזניח את הסיפור של מפרץ חיפה ומרחיב:"במחוז חיפה, שבו נמצאים מפעלים רבים שפוטנציאל זיהום האוויר שלהם מרבי, לא נעשו דיגומים כלל במהלך 2013. לפיכך נפגמה מאוד יכולתו של המשרד להגנת הסביבה לקיים בקרה ראויה על הדיגומים התקופתיים של פליטות מוקדיות של מזהמים שעשו המפעלים עצמם, ולוודא כי הם עומדים בתנאים שהוטלו עליהם ברישיון העסק או בהיתר הפליטה שניתן להם לפי חוק אוויר נקי".

לקרוא ולא להאמין. וזה רק חלק ממחדל גדול יותר של המשרד בכל הנוגע לסמכויות האכיפה שלו: "בשנים 2014-2012 חרגו כל יחידות המשרד העוסקות בטיפול במפגעים מלוחות הזמנים שנקבעו בנוהל האכיפה" קובע המבקר ומוסיף: "המשרד אינו מטפל בנושא אכיפת חוק אוויר נקי כראוי ואינו עושה שימוש מיטבי באמצעים ובכלים שהועמדו לרשותו: לא הותקנו תקנות חדשות, לא הושלם סיווג מחודש של המפעלים והמשרד אינו מקיים פיקוח הדוק בתחום זה. עולה ספק לגבי היעילות והאפקטיביות של השימוש שעושה המשרד באמצעי האכיפה שהועמדו לרשותו".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: דו"ח מבקר המדינה מראה לאן הובילה מדיניות הקיצוץ במאבק בזיהום האוויר המסכן את חייהם של אלפי בני אדם בישראל. המשרד להגנת הסביבה הכין תכנית לאומית להפחתת זיהום האוויר בתקציב של 680 מיליון ש"ח, אך לאחר קיצוצי הממשלה הוקצבו לתוכנית רק 100 מיליון ש"ח. למרות הקיצוצים וכתוצאה מפיקוח ואכיפה נמרצת הצליח המשרד להגנת הסביבה להביא להפחתה של עשרות אחוזים בזיהום האוויר מפליטות תעשייה, והמפעלים נדרשים לעמוד בתקנים מהמחמירים באירופה. 
 
במפרץ חיפה ירד זיהום האוויר ב70% בתוך 6 שנים והמגמה צפויה להימשך. הליך סיווג המפעלים על פי השפעותיהם על הסביבה הושלם והמשרד מבצע בדיקות פתע בארובות מפעלים בעלי פוטנציאל זיהום אוויר גבוה בכפוף למגבלות התקציב והמשאבים. בשנת 2013, בהעדר תקציב ירד שיעור הדיגומים בתעשייה, ובשנת 2014 עם קבלת תקציב בוצעו 257 דיגומי פתע. המשרד פועל באופן שוטף לשיפור הרגולציה הסביבתית בתעשייה ולפני שנה אף אושרה בממשלה, ביוזמת המשרד להגנת הסביבה, החלטה לקידום חוק רישוי סביבתי משולב בהתאם לסטנדרטים האירופאים  המתקדמים ביותר בתחום.