יכולה להפתיע: על אף ההסתייגויות - תנו לממשלה החדשה סיכוי

מצד שני, 68 חברי הכנסת של הקואליציה היוצאת הצליחו לייצר אפס משילות, למרות שעל הנייר היו להם נתונים לא רעים. הקיטוב ומשחקי האגו הוציאו לממשלה את הנשמה, הרבה בטרם עת. לכן, תנאי הפתיחה הנוכחיים אינם מזהירים, אבל מוקדם להוציא תעודת פטירה, זו ממשלה שיכולה להפתיע ולהצליח.             

ובכל זאת, המשימה שעל הכף כבדה במיוחד. היא כבדה משום שמבקשי נפשה של הקואליציה בפוליטיקה ובעיתונות יארבו לה על כל צעד ושעל, וינסו לעקור את שורשיה על כל שטות. היא כבדה בגלל נסיבות קשות בכמה תחומים, במיוחד מחירי הדיור ויחסי החוץ של ישראל.

היא כבדה גם בגלל היומרות של השרים עצמם, והיומרות עצומות. נתחיל בחזון של כחלון, שמתכתב עם מה שמעיק הכי הרבה על הישראלים – המחירים בכלל והדיור בפרט. נקודת המוצא בנושא הזה דווקא טובה, כיוון ששר האוצר הנכנס קיבל לידיו את מרבית כלי העבודה שמאפשרים לפעול. אבל – אחרי שקיבלת את הכלים, עדיין צריך להשתמש בהם, ולעשות את זה טוב. ובינינו, הדיאטה הרצחנית שחייבים לחולל למחירים החונקים אותנו, לא תהיה פשוטה לביצוע. 
 

היומרה של מקימי הממשלה כבדה גם בגלל טבלת המשימות ששמו לעצמם בליכוד ובבית היהודי, בתחומי התקשורת, התרבות והמשפטים. שלושת התחומים הללו שזורים לא מעט האחד בשני.

הם מחייבים לשנות את יחסי הכוחות שבין נבחרי הציבור לבין ראשי המערכת המשפטית, במיוחד זו הממשלתית. בתחום התקשורת צריך לשנות נורמות ואולי גם חקיקה, כדי להבטיח יותר פלורליזם ולצמצם את אחיזת עמדות המיעוט במרבית המדיומים התקשורתיים שלנו.

בתחום התרבותי, חייבים לעקור את השיפוט לגבי המותר והאסור, היפה והמכוער, מידי חבורה קטנה שמייצגת שבריר דעות בציבור הישראלי, אבל שולטת בכל. ובתחום המשפטי נדרש עולם ומלואו. אבל דווקא הטוויסט המדהים בעלילה, ברגע האחרון, יכול לבשר טובות. המינוי של איילת שקד למשרד המשפטים עדיין לא מבטיח שהיא תצליח לשנות עולמות, ויש בהחלט צורך בבריאת עולמות חדשים, כדי לחזק את הדמוקרטיה. אבל – התקווה בהחלט קיימת. 
 

ואסור לשכוח את המשילות. דווקא בממשלה הנכנסת ישנן הרבה פחות סיבות לריב והרבה יותר עקרונות מוסכמים. וזו כבר סיבה טובה לקוות שסוף סוף יפסיקו לריב בצמרת ויתחילו לעבוד.