ילידות שנות ה־80 מעולם לא הרגישו רלוונטיות יותר: להקת הבנים הכי פופולרית (טוב, חוץ מטייק דאת' ואן סינק) מהניינטיז, הצליחה להחזיק אותנו על קצות האצבעות כל השנים האלה ולהגיע לכאן רק עכשיו. הערב (שלישי) יעלו על הבמה חברי להקת הבקסטריט בויז, להופעה ראשונה, אחת מתוך שלוש, באמפי פארק רעננה, שלא נותר בו מקום להשחיל סיכה. בזמן שבארצות הברית מציינים את טקסי הבילבורד עם אמנים קצת יותר עכשוויים כמו טיילור סוויפט, אצלנו, כרגיל, ההתרגשות נותרת בשיאה, גם כשהאמנים המופיעים מצויים הרבה אחרי השיא שלהם. נראה שגם סגירת מעגל היא לא עניין מובן מאליו.
הבקסטריט בויז היו אמורים להביא אלינו את מסע ההופעות הנוכחי שלהם, In a World Like This, ביולי 2014. הכרטיסים נמכרו תוך שעות אחדות, ומפיקי המופע פרגנו לקהל ההיסטרי שתי הופעות נוספות, שגם הן נמכרו במלואן תוך זמן קצר; אלא שאז החל מבצע צוק איתן והלהקה נאלצה לבטל. בניגוד לרוב האמנים שמבטלים לנו ולא חוזרים לעולם, הלהקה קיימה את ההבטחה והגיעה אלינו. עכשיו כל מה שנשאר הוא להבין מה בדיוק הולך לקרות על הבמה ברעננה.
ראשית, מעט רקע: להקת הבקסטריט בויז הגיחה לעולם בשנת 1993. היזם האמריקאי לו פרלמן התרשם עמוקות מההצלחה של להקת ניו קידס און דה בלוק, שהייתה פופולרית להחריד בשנות ה־80, והחליט להקים להקה חדשה. אודישנים נערכו ב־92' באורלנדו, פלורידה, וחמישה חברים נבחרו: ניק קרטר, בריאן ליטרל, האווי דורו, איי ג׳יי מקלין וקווין ריצ׳רדסון, שהיו אז צעירים מאוד. הלהקה הפכה לשוס כלל עולמי, ובמשך השנים שחררה להיטים דוגמת ,Get Down I Want it that Way, Show Me the Meaning of Being Lonely, (Everybody (Backstreet's Back ועוד רבים. ב־2004 הם לקחו הפסקה, אבל חזרו להופיע שוב ב־2007. ריצ'רדסון הודיע על פרישה מהלהקה ב־2006, אבל חבר אליהם מחדש ב־2012.
הבקסטריט בויז הוציאו שמונה אלבומי אולפן, שטיפסו למקומות הראשונים במצעדים, והלהקה נחשבת ללהקת הבנים המצליחה בעו־ לם, הודות למכירות של 130 מיליון עותקים ברחבי הגלובוס. ב־2013 הם אפילו קיבלו כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד.
אלף כרטיסים בדקה
למסע ההופעות הנוכחי הם יצאו לפני שנתיים, ב־25 במאי 2013, כדי לקדם את האלבום שיצא כמה חודשים קודם לכן. לפני כן הם חברו ללהקת הניו קידס און דה בלוק למסע הופעות משותף שהצליח מעבר לצפוי, וכשהבינו ששנות ה־90 עדיין חיות ובועטות, החליטו לצאת לדרך. המסע כולל 140 הופעות באסיה, בצפון אמריקה ובאירופה. וגם, כמובן, אצלנו במידל איסט. נכון להיום, המסע מדורג במקום ה־44 ברשימת מסעות ההופעות העולמיים המצליחים בכל הזמנים, ונמכרו כרטיסים בשווי 32.8 מיליון דולר (יותר מ־600 אלף כרטיסים ברחבי העולם). הם אפילו הצליחו לשבור שיא קטן בסין, כשמכרו אלף כרטיסים בדקה להופעה בגואנגג׳ואו.
ההופעה תוארה על ידי איי ג׳יי מקלין כמופע בעל תחושה תיאטרלית, או כמו מיני סרט, עם הבטחה ברורה לשיר את כל הלהיטים המוכרים שלהם. באחת ההופעות בארצות הברית, נבחרה אבריל לווין לשמש כמופע החימום. אצלנו זה יהיה די־ג׳יי איתי גלו.
בסך הכל ובהסתמך על הופעות קודמות הם צפויים לשיר כ־22 שירים. השיר הפותח הוא The Call ושני שירי ההדרן, כמו שאפשר לצפות, הם .Larger than Life ו-Everybody.
במשך המופע ישירו את הלהיטים המוכרים As long as You Love Me, Show Me the Meaning of I Want it than Being Lonely Way. תוכלו לצפות גם לסט של שלושה שירים אקוסטיים, פלוס בדיחה מהלהקה על שהם למדו לנגן על כלי נגינה כי ברור להם שיום אחד הם כבר לא יוכלו לרקוד.
אף על פי שמדובר בלהקת ניינטיז, שמעוררת לא מעט הלצות, הביקורות להופעה דווקא מהללות. ב״סידני מורנינג הראלד״ האוסטרלי ציינו שמדובר ב״מופע שמח, מלא בגילטי פלז׳ר מענג״ ועוד הרחיבו ש״כל מי שגדל על המוזיקה הזאת בשנות ה־90 יוכל להרגיש לרגע שוב כמו נער מתבגר בן 15, בעולם שבו להקות הבנים שולטות בתע־ שיית המוזיקה, והבקסטריט בויז הם החבר׳ה הטובים״.
ב״אוקלנד פרס ניוז״ כתבו: ״אף שהעולם משתנה, עדיין יש בו מקום לבקסטריט בויז״. כנראה הם צודקים.