1.
רעידת אדמה בלשכת ראש הממשלה. בתום שבוע של מאבק לא פשוט בין הצדדים, הכריע בנימין נתניהו כי ראש הסגל יהיה מקורבו יואב הורוביץ, מנכ״ל אויס ישראל ואוטו איטליה, ולא ראש הלשכה הנוכחי, דוד שרן.
המהלך נחשב לניצחון של נתן אשל וניר חפץ, שני מקורבים נוספים של ראש הממשלה, שבחשו בנושא מבחוץ. לא ברור אם הורוביץ יעבור את הליכי המינוי, לאור העובדה שאין לו תואר אקדמי. תפקיד ראש הסגל מצריך תואר אקדמי, אולם בעבר הדרישה הזו נעקפה כמה פעמים.
ללא תואר אקדמי. יואב הורוביץ. צילום: יח"צ
דוד שרן, שניהל את לשכת נתניהו בתקופה מאתגרת וקשה במיוחד, אמור להודיע לנתניהו בימים הקרובים אם יסכים להישאר בלשכה, כפי שנתניהו מבקש, או יעזוב. נתניהו מפעיל לחץ כבד על נציב שירות המדינה כדי לאשר תנאי מנכ״ל גם לשרן וגם להורוביץ, בנוסף למנכ״ל החדש, אלי גרונר. ההערכה היא כי הנציבות לא תאשר שלושה תקני מנכ״ל. שרן, שבא ללשכה לאחר שהיה איש אמונו וראש מטהו של יובל שטייניץ במשרד האוצר, שוקל לפרוש לטובת משרה מפנקת הממתינה לו בקצא״א.
המהלך, אם אכן יתבצע, ישלים חילופי גברי ודורות בלשכת ראש הממשלה. יואב הורוביץ, שהיה משוכנע שיהיה המנכ״ל, יהפוך לראש הסגל. המנכ״ל החדש הוא אלי גרונר, שהוצנח מבחוץ להפתעת כולם. דוד שרן, שנחשב לראש לשכה נאמן, יעיל ומנוסה, ייפלט החוצה. לפני מספר שבועות, אחרי הבחירות, העתיק שרן את מקום ישיבתו למשרד הפנימי, של ראש הסגל. באותם ימים היה ברור ששרן יהיה ראש הסגל הבא, אבל גם היה ברור שהורוביץ יהיה המנכ״ל. משהו, או מישהו, טרף את הקלפים.
יש לציין שהורוביץ, המנכ״ל הנכנס, לא מציג ביצועים עסקיים מרשימים בשוק הפרטי. ״אוטו איטליה״, החברה אותה הוא מנהל ליבוא מכוניות יוקרה איטלקיות, צוברת הפסדים גדולים. לפני כמה שבועות התמוטטה התקרה באולם התצוגה המפואר של החברה בתל אביב וקברה כמה מכוניות פרארי ומזראטי, תוך גרימת נזק כבד. צריך לקוות שהתפקיד בלשכה ייגמר אחרת.
נחשב לנאמן. דוד שרן. צילום: יח"צ
2.
מוחמד בכרי הופיע אתמול בדיון על 2 תרבות, צנזורה וגבולות חופש הביטוי ב״פגוש את העיתונות״.
ליהוק רע, שמסייע לנו להבין איך נולד התסכול העמוק שהצטבר בקרב רבים מאוד בציבור נגד התקשורת, התרבות, השיח הציבורי והפריים טיים הטלוויזיוני. במדינה אחרת, בכרי היה יכול להתראיין באל־ג׳זירה, או ברדיו פלסטין. לא בערוץ טלוויזיה ישראלי. בכרי הוא שקרן מועד, שהוציא את דיבתה של מדינת ישראל ברבים בדם קר, ויותר גרוע מזה: הפך את חיילי צה״ל למבצעי טבח שלא היה ולא נברא בילדים, נשים וזקנים בג'נין.
חבל שרינה מצליח לא שאלה אותו אתמול שאלה פשוטה: היה טבח בג׳נין, או לא היה? במקום זה, הוא דיבר על ״האמת שלי״. ובכן, בכרי, אין אמת שלך ואין אמת שלי.
יש אמת אחת אובייקטיבית. הסרט שלך היה דוקומנטרי, ולא מיצג אמנותי ניסיוני. בג'נין נפלו 13 לוחמים ישראלים כי שר הביטחון שלהם אסר על חיל האוויר לפתור את הבעיה מהאוויר והעדיף טיפול אחראי יותר מהקרקע. אף אחד לא דרס זקן מקומי בטנק ואף אחד לא ירה בילדים. בסרט שלך, המצאת מציאות מבוימת והמשכת להתרוצץ איתו בין אולמות הקרנה ברחבי העולם במשך שנים. במצב כזה, צריך להכריז עליך מלחמת תרבות במקום להפוך אותך לגיבור תרבות.
3.
אחר כך הופיעה שרת המשפטים איילת שקד בראיון טלוויזיוני ראשון אצל דנה ויס. שקד הוכיחה שאפשר גם אחרת. היא ימנית לא פחות ממירי רגב, אולי הרבה יותר. אבל היא אישה אינטליגנטית, צנועה, שבאה ללמוד ולספק סחורה.
היא לא באה להרוס את מערכת המשפט. היא מעדיפה לנסות קודם דרכים שקטות, לפני שהיא שולפת את הנבוט. היא אחראית. היא פתרה את שביתת הפרקליטים שמשבשת בשנה האחרונה את המערכת תוך שבועיים, היא לומדת את התחום, היא מתייעצת, היא לא מאיימת ולא מקצצת ולא מתלהמת ולא מנסה לגזור קופונים פוליטיים מהירים וריקים על חשבון האינטרסים האמיתיים של המדינה. כן, שקד עוד תעשה צרות למערכת המשפט, ברוב המקרים אני אחלוק על דעתה, אבל היא תעשה את כל זה בדרך מעוררת כבוד, כזו שהייתה מייצרת גם אצל מנחם בגין (בינתיים) גאווה, ולא תחושת קבס.