פנים אמיתיות, אמנון לוי, ערוץ 2, יום ב', ה-6.7


אמנון לוי פתח השבוע עונה חדשה של "פנים אמיתיות" בקול תרועה חלושה. אולי נכון יהיה לומר שפתח את העונה בקול שופר חלוש - שוב הלך אל החרדים. גם את העונה הקודמת, אגב, פתח אמנון לוי בקרב מיודעיו החרדים. אז סיפר על תלאותיהם של המתגייסים החרדים והיחס הבעייתי לו הם זוכים. השבוע סיפר על הרגלי הסקס של המשפחה החרדית.

זו לא הפעם הראשונה שאמנון לוי מייצר תחושה של עייפות. שקצת התדלדל מעיין הרעיונות. שמנגנון איתור הסיפורים החדשים שלו מזייף. כבר הרבה שנים הוא מתדפק על הדלתות שלנו עם העניין הזה של החרדים. כמו סוכן עם מזוודה מרופטת, שמנסה למכור את אותו שואב אבק או את אותו ביטוח.

הוא אמנם מחזיק בראשוניות בלתי מעורערת עם הספר המפורסם על החרדים, שבשעתו היה פורץ דרך, אבל מאז הוא חוזר אליהם שוב ושוב, עם מבט מקרוב על אישים מפורסמים כאמנון יצחק, כרב עובדיה יוסף ז"ל. ושוב ושוב מבטים וסדרות שמתארות ובוחנות ומפרשות, "והפעם... " – הוא מכריז בחגיגיות, תוך שהוא משפשף בסנטרו בהפתעה מתוכננת היטב ושוקע בהרהורים, משל חובש הכיפה העבדקן שמולו גילה לו הרגע את אמריקה, ולא טחן משהו שלוי שמע כבר תרי"ג פעמים.


 השבוע, כאמור, הלך לוי על הרגלי הסקס של החרדים, וכדי שלא ייראה הנושא כמציצנות גרידא, שלא ייראה כאילו התכנסנו באותו ערב לבדוק אם יש אמת בסיפור הישן שהחרדים עושים את זה מאחורי סדין עם חור, הציג את הנושא כמחלוקת דרמטית שמפלגת כבר 60 שנה את הציבור החרדי בין פסיקתו של הבית ישראל לסטייפלר, בשאלה האם מותר ליהנות מסקס או רק לעשות איתו פרו ורבו וגמרנו. 

נו, שיהיה. נגיד מחלוקת. נגיד שלא שמענו מעולם על המצוות המחמירות של חסידות גור (אגב, גם בתוכניות של אמנון לוי עצמו), על היחס הבלתי אפשרי שלהם לנשים שנדרשות ללכת ארבעה מטרים אחרי הגבר, ועל הרגלי ניקיון הגוף הבלתי אפשריים, וכו' וכו' וכיו"ב. 

לא שאין חומרים טובים בסיפורים שהוא מעלה בחכתו. הוא מביא יכולת עיתונאית ורקורד מרשימים, הוא מאתר טיפוסים, מראיין אינטיליגנטי ומנוסה, אבל אמנון לוי כבר שנים הולך על הקל, הפשוט, המציצני.

לכאורה הוא מציג את הזרות של החרדים כמנהגים בעלי הגיון. אלא שככל שמתקדמת התוכנית, גוברת הפליאה כיצד זה אינם ירוקים ובעלי זנב שנחתו כאן בחללית, וכך אמנון לוי רוצה שנכיר אותם. כך הוא אוהב לעשות את תוכניתו. כי את הפריק קל ללכוד. קל לגרות את ההומור, את הדמיון, את הכעס. כך למשל, אם ייגמרו לו הרעיונות לסקר את החרדים, תמיד יוכל לעשות סדרה בת שלושה פרקים על מזרחים. 

הסודות של מסיבות הסקס, יום חמישי, 9.7, הוט 8

לא השתתפתי עד היום במסיבת סקס. לא הוזמנתי. אני כנראה מחוץ לעניינים, אדם שגרתי שכמוני. האמת, חייב להודות, לא לחצתי מדי בכיוון. אני מכיר אנשים שמכירים אנשים שהולכים למסיבות כאלה, או לפחות לחילופי זוגות. זה יכול להיות מסעיר בנסיבות מסוימות, אבל מצד שני אי אפשר שלא לראות את הסיכונים.


הסודות של מסיבות הסקס. צילום: צילום מסך

כשאתה רואה את בת זוגך לחיים עושה גנג בנג עם, נגיד, שמונה גברים אחרים, צריך להיות גבר מסוג שאני לא נמנה עליו כדי להידלק מזה. אם סיפור מהצד, אני מעדיף את השגרתי יותר. קראו לי שמרן, אבל אני מעדיף את הבגידה הישנה והטובה. 

 גם בלי להיות במסיבת סקס, אפשר לנחש שמדובר במספר לא קטן של משתתפים, שכל אחד מהם – ומהן – חולק את מחמדיו בנדיבות עם האחר או האחרת. והידע הכללי הזה שמחזיק בממוצע כל אדם,  עושה את הסרט "הסודות של מסיבות הסקס" למשהו לא מדליק במיוחד. אין פורנו למי שמקווה לכך. הראיונות עם המשתתפים די צפויים: המונוגמיות מנוגדת לטבע האדם; למה לרמות אם אפשר להיות פתוחים; מיניות היא חלק מרכזי, אז בואו ניתן לה חופש ונפרוץ איתה; מאז שאנחנו הולכים למסיבות האלה היחסים בינינו רק השתפרו. בחסידות גור כבר מעניין יותר.
 
מהצלליות של המשתתפים לא נפתח התיאבון לרוץ כבר בסוף השבוע הקרוב למסיבה כזו. ממה שהבנתי מסיפורים על אירועים כאלה, יש וילה (תמיד יש וילה) ויש זוגות אנשים, ברובם לאו דווקא בני 20 ומשהו חטובים, המחפשים חוויות מסעירות חדשות, אלא יותר אלו שהתעייפו אחד מהשני אחרי כך וכך עשרות שנים ביחד, והולכים לחלוב עוד קצת מהגוף הקמל לפני ההתדרדרות הסופית עוד כמה מספרים. 
 
אז, כאמור, מלבד תמונות המוניות חטופות שיכולות להיות סקס, או סתם אנשים מצטופפים ברכבת, זיונים לא ראינו בסרט. פגשנו מארגנים, התוודענו לתהליך מיון המשתתפים במקומות הבודדים שיש תהליך כזה. בעיקר צפינו  בראיונות עם גברים ונשים עוטי מסכות של ציפורים עם מקור ארוך בולט.

לא ברור מה מעניק המקור. לטובת בריאות המשתתפים, רצוי שהוא לא משמש להעצמת ההנאה המינית. דווקא הנקודה האנושית והמרתקת ביותר באה מכיוונה של מארגנת ומשתתפת במסיבות באיביזה, גדושת סיליקון להתפקע, שבנה בן ה-18 מסייע לה בסידור הבית לקראת המסיבה, ועוד מעט, כשיגיעו האורחים, הוא מצווה לעלות לחדרו, כדי שלא יחטוף ממנה צעקות בסגנון 'מוישלה, שוב ירדת למטה לראות איך עושים לאמא  גנג בנג? תחזור לחדר לשחק לגו ומונופול, ואל תיקח מפה אף בחורה בגיל של אימא. לא רוצה לראות אותך עם אף בחורה. גם לא אוראלי, אחרת מחר אתה לא יורד לשחק עם דני ורני בגינה. שומע, מוישלה?'

גוף שלישי: אנשי האינטרסקס, יס דוקו, יום רביעי, 8.7

"גוף שלישי: אנשי האינטרסקס" נתקע לך ישר בגרון. גם ברגעי החסד המועטים שלו, קשה לשמוח עם גיבוריו, שיש להם בעיקר צער ומעט מאוד רגעים של נוחם בחיים. אינטרסקס הוא הכינוי שניתן לכאלו הנולדים עם אברי מין זכריים ונקביים גם יחד. הסביבה אינה מאמצת אותם אליה במקרה הטוב, בזה ולועגת במקרה הרע. הם גדלים חסרי זהות מינית, נידונים לחיים של בדידות. עופר מגדל אוגרים שישמשו לו כחברה. סוזן המבקשת להיכנס להריון ומגלה שאיננה יכולה, מחפשת ברשת חברים לקללה שנחתה עליה. היא מצליחה לאגד קבוצה מהם למפגש עם ממסד רפואי מתנשא. סרט איכותי שלא נעים לראות.