כחלון והקיצוצים: שר האוצר מציג בשורות חברתיות אך לא ברור מאיפה יגיע הכסף

ביום שלישי ימלאו ארבע שנים לפרוץ המחאה החברתית ששינתה לחלוטין את סדר היום הציבורי. דפני ליף, מנהיגת המחאה, נצפתה ביום שני במשכן הכנסת. התברר שהיא העפילה לעוד אחת מפגישות העבודה שלה עם פוליטיקאים. הפעם היה זה שר החינוך נפתלי בנט. בעוד ליף ממשיכה לבזבז את זמנה הפנוי בפעילות ציבורית חינם אין כסף, חבריה למחאה, ובראשם איציק שמולי וסתיו שפיר, הסתדרו יפה כחברי כנסת במשרה מלאה.
 

ביום הפגישה עם בנט התקיים בוועדת הכלכלה הדיון על המתווה במשק הגז. קשה מאוד להאמין ששיח ציבורי בעניין כזה היה מתאפשר בימים שלפני המחאה.
 

בדיון התקרב מנכ"ל התאחדות התעשיינים אמיר חייק לח"כ ינון מגל (חברו של בנט), ולחש משהו באוזנו. מגל הגיב בפנייה לדיוויד גילה, הממונה על ההגבלים, והתריס בפניו שרק לפני שנתיים הוא השמיע בעניין משק הגז עמדות הפוכות לאלה המוצגות היום. "הנסיבות השתנו", השיב גילה את תשובת המחץ.
 

ניסיתי לבדוק עם ליף מה דעתה על מתווה הגז הכל כך שנוי במחלוקת, אך היא עדיין לא גיבשה עמדה חד־משמעית. כששאלתי אם המתווה טוב או רע, היא הדגישה את חשיבות השקיפות. "אנחנו שומעים כל הזמן על נתונים סותרים בעניין רווחיות חברות הגז והמסים שישולמו. הגיע הזמן להניח בפני הציבור את כל המידע המוסמך, ושהוא יחליט", אומרת ליף.
 

הגז הוא אחד הנושאים החשובים הניצבים לפתחה של הממשלה, אך הוא אינו היחיד. שר האוצר משה כחלון נקלע לקדחת עשייה, כאילו הממשלה תשרוד שנה אחת בלבד, ולא ארבע. בשבוע הבא יובאו לאישור המלצות הוועדה להסדרי חוב (תספורת); רשות המסים גיבשה את ההצעה להפעלת "ריטים" שישקיעו בפרויקטים של דיור השכרה; וקבינט הדיור ישדרג את תוכנית דיור למשתכן. תוכניות, אם כן, יש לרוב, אבל העניין המרכזי הוא התקציב לשנים 2015־2016.

ארבע שנים מפרוץ המחאה מתגבש תקציב חברתי בדמותו של כחלון. כולם, אפילו נתניהו, הפכו לחברתיים ולמדו לדבר את שפת המחאה. אבל כחלון גם מקיים. ועדיין, כשר אוצר הוא נקרע בין התחייבותו לשכבות המוחלשות, לאחריותו לאיזון תקציבי ולתוואי גירעון יורד. אחרי הפיאסקו ביוון לא צריך להיות שר אוצר כדי להבין את חשיבות השמירה על מסגרת האוברדרפט הלאומי, אבל זה לא פשוט.

תקציב 2016 כולל התחייבויות הנאמדות ב־10 מיליארד שקל. לכך יש להוסיף את השרים ואת סדרי העדיפויות שלהם. שר הכלכלה אריה דרעי נתן השבוע תזכורת לכחלון בעניין מע"מ אפס על מוצרי מזון, וביקש שיקיים את התחייבותו לקידום הנושא . יישום המהלך יעלה כמיליארד שקל. גלעד ארדן מעוניין בתוספות לשוטרים, חיים כץ דורש 3 מיליארד שקל לרווחה ובנט מעוניין בפתרון ל"מחאת הסרדינים". אפילו השרה מירי רגב התפייסה עם אנשי התיאטרון ומעוניינת בכמה מאות מיליוני שקלים לתרבות ולספורט.
 

ולא שכחנו את כחלון עצמו. התוכנית להורדת מחירי הדיור, שאותה הוא מוביל, כרוכה בהוצאה תקציבית מכל הכיוונים. התוכנית המשודרגת של "מחיר למשתכן", הכוללת הנחה ממוצעת לדירה של כ־200 אלף שקל, תעלה באובדן הכנסות של מיליארדי שקלים. אבל מחירי הנדל"ן הם העניין המרכזי שלפיו יימדד כחלון, ולכן הוא פועל בנושא ללא ליאות. בנוסף לכך, הוא תומך ביישום המלצות ועדת המלחמה בעוני של אלי אלאלוף, שמשמעותו הוצאה של 1.1 מיליארד שקלים נוספים.

חוץ מהשרים ישנן המפלגות, שבמסגרת ההסכמים הקואליציוניים פונקו בהתחייבויות של כ-7.5 מיליארד שקל. החזרה רטרואקטיבית של קצבאות הילדים תעלה כ־3 מיליארד שקל, העלאת שכר חיילי החובה כמיליארד שקל, סייעת שנייה בגני ילדים 400 מיליון שקל, והחזרת עטרה ליושנה לאברכים ולישיבות כ־700 מיליון שקל. נוסף על כך ממתינות לגורלן ההמלצות החסויות של ועדת לוקר, הכוללות תוספת של 4 מיליארד שקל לתקציב הביטחון (העלאת התקציב ל־59 מיליארד שקל).

אז איך מממנים את כל הטוב הזה? כיוון שהמשבר ביוון אינו מזיז לאף אחד בשלב זה, סביר להניח שהגירעון יגדל לכ־3%. עוד תיתכן האפשרות שמישהו ישתגע ויפרוץ את המסגרת מעבר לכך. נתניהו לא נשאר אדיש למצב. שלשום הוא כינס ישיבה רבת משתתפים ודרש לבדוק כיצד מצמצמים את מסגרת ההוצאות כך שלא תהיה חריגה בתקציב. אפשרות נוספת שעומדת על הפרק היא קיצוץ רוחבי של 3% בכל תקציבי המשרדים. במקביל החלו מגעים עם מפלגות הקואליציה לריסון הדרישות התקציביות ולפריסת ההתחייבות לפי שיטת הקרדיט בכרטיסי אשראי.

"נכון שניתנו התחייבויות ויש כוונה לקיימן, אבל יש אילוצים. בואו נפרוס אותן (במיוחד את הקצבאות) על פני שנה־ שנתיים. שום דבר לא יקרה", אומרים באוצר. האם החרדים יוותרו? כנראה שכן. כל אלטרנטיבה עדיפה אלפי מונים על טראומת חזרתו האפשרית של לפיד.
 

שר האוצר נטש השבוע לרגע את תפקיד הפוליטיקאי, ובניגוד לשרי האוצר הקודמים הפך ליועץ השקעות. זה היה בטקס שהתקיים השבוע ברמלה לרגל החתימה על הסכמי גג לבניית 7,500 יחידות דיור. בעימות טלוויזיוני לפני הבחירות שאל כחלון את לפיד אפרופו הסכמי הגג בקריית גת: "אתה יכול להגיד לי כמה מפתחות מסרת?". כחלון רצה לומר שחתימה על הסכמי גג מתוקשרים אינה פותרת את בעיות המחסור. את השאלה הזאת בדיוק מוזמן לפיד להפנות השבוע לכחלון. דברים שרואים משם לא רואים מכאן.

במהלך האירוע בחר כחלון להטיף מוסר לרוכשי הדירות להשקעה: "העובדה שזוג צעיר רוצה דירה היא לא פשע. לא יכול להיות שמי שיש לו אמצעים קונה ארבע דירות, ואת הזוגות הצעירים מרחיקים מהדירות. אני אומר למשקיעים: מי אמר 

שאתם צריכים לזלול את הדירות של הזוגות הצעירים? צריכה להיות התחשבות. מה, כל אחד לעצמו?".

והוא המשיך: "לאנשים יש 2־4 דירות ויותר. אי אפשר לאכול את כל העולם. שנתיים־שלוש תשקיעו באפיקים אחרים. צריך להתחשב בילדים שלנו".

הטפת מוסר כזאת מתאימה אולי לפילוס ("אני פונה ללב שלך") מ"ארץ נהדרת". כחלון אינו צריך לבקש "טובות" מקוני הדירות להשקעה. בריבית אפסית הברירה היחידה שלהם היא או לקנות דירות או להשקיע במניות, להמשיך לנפח את הבורסה ולשקוע.

לו היה מעוניין, היה יכול שר האוצר להבריח את המשקיעים מהנדל"ן. כל מה שהיה עליו לעשות הוא שני צעדים: להכפיל את מס הרכישה על דירות להשקעה ולא להסתפק במס העלוב של 8% שהטיל. במקביל, לפרסם הוראת שעה הכוללת מס שבח שיוטל על כל אלה שלא ימכרו בתוך שנתיים את הדירה להשקעה.

כחלון גם מוזמן ללחוץ על נגידת בנק ישראל להביא בחשבון את ההשפעה ההרסנית של הריבית האפסית על קוני הדירות. אבל הוא יודע שזה לא יעזור. 

במקום זה הוא שוכח שכבר חודשיים הוא שר אוצר וממשיך כהרגלו להטיף מוסר. בעבר הוא כבר עשה את זה בעניין הרווחים בבנקים (יכולים להסתפק ב־100 מיליון שקל) וגם בעניין רמות השכר בחברות הציבוריות.

נתוני האוצר שפורסמו השבוע מוכיחים מדוע כחלון מוטרד מממדי התופעה. במאי נרשם זינוק של 74% ברכישת דירות להשקעה לעומת אפריל. ביוני התחזק הטירוף: אם בתחילת 2015 הדירות להשקעה היוו 25% מסך מכירת הדירות, בסוף יוני הן כבר מתקרבות ל־30% מהשוק.

מי שמנסה לעזור לכחלון המתוסכל הוא מנהל רשות המסים משה אשר, שהתלבש על שוק הדירות להשכרה ומנסה להוציא מהמשקיעים את החשק. השבוע נחשף הסיפור המדהים של שני בני זוג מיהוד שהחזיקו ב־15 דירות והעלימו הכנסות בהיקף 3 מיליון שקל, והסיפור של משקיע חוץ המתגורר ברעננה, שרכש שש דירות ובמשך עשר שנים העלים 1.5 מיליון שקל. כל הכבוד לאשר: המשך בעבודת הקודש כדי לחשוף את המעלימים.

אבל קיים הבדל עצום בין אלה המחזיקים במתחמי דיור לבין הורים המנסים לעזור

:צנ אש 90

כיוון שהמשבר ביוון אינו מזיז לאף אחד בשלב זה, סביר להניח שהגירעון יגדל לכ־3%. עוד תיתכן האפשרות שמישהו ישתגע ויפרוץ את המסגרת. במקביל החלו מגעים עם מפלגות הקואליציה לריסון הדרישות התקציביות

לילדים להגיע לחלום הדירה. הורים אלה אינם חלק משוק קוני ה׳׳דירות להשקעה" - הם למעשה הזוגות הצעירים שעליהם מנסה כחלון להגן.

3. אמרו כן לזקן

המפקח על הבנקים דודו זקן יסיים את תפקידו המאתגר בשבוע הבא. כראוי למי שמפנה את מקומו בקדמת הבמה, הוא ילווה את המהלך באירוע ספקטקולרי רב-נפגעים (המקור שייך לזוהיר בהלול).
 

בתחילת השבוע הבא יפורסם הדוח על פעילות הנהלת בנק לאומי בפרשת העלמות המס בארה"ב. טיוטת הדוח נשלחה לפני שבועיים לכמה מנהלים, ובראשם מנכ"לית הבנק לשעבר גליה מאור והיו׳׳ר לשעבר איתן רף. למנהלים ניתן זמן תגובה אפסי, שכן לוח הזמנים של המפקח הפורש צפוף מאוד והחופשה המשפחתית כבר נראית באופק. התיקונים להערות שהתקבלו היו מינוריים. אחת ההמלצות תהיה כנראה לחייב מנהלים להחזיר מיליוני שקלים שקיבלו כבונוסים.

אם הדוח יכלול המלצה כזאת, הוועדה בראשות השופט אורי גורן, שמונתה מטעם הדירקטוריון לטפל בסוגיה ותסיים את עבודה בספטמבר, תתקשה להתעלם מכך. בשבוע שעבר זימן המפקח ישיבת סיכום על הדוח, שישוגר כאמור כמה ימים לפני סיום כהונתו. תקדימי העבר הראו שבנק ישראל אינו נותן פומבי לדוחות ביקורת. כך היה בדוח הביקורת על האשראי שהעניק בנק הפועלים לאי.די.בי. אבל לנוכח החשיבות הציבורית שבפרסום, זקן - בניגוד לממשלה שעיכבה את דוח מתווה משק הגז והמלצות ועדת לוקר בנושא הביטחון - חייב לנהוג בשקיפות.

עיתוי הפרסום במועד הספציפי אינו מקרי. המפקחת החדשה חדוה בר תיכנס לתפקידה ב־15 ביולי. עד אז חייב זקן להשאיר לה שולחן נקי, לפחות בנוגע לענייני בנק לאומי וגם בענייני שכר הבכירים במערכת הבנקאית.
 

דירקטוריון בנק לאומי סידר השבוע לבר מצנח פרישה נדיב של 347 אלף שקל תמורת מניות הבנק והאופציות שהחזיקה. לא ברור איך מתיישב סידור הפרישה של חברת הנהלה עם כך שהיא אמורה לפקח על הבנק בתוך זמן קצר.
 

פרסום דוח זקן על לאומי הוא חלק ממהלכים נוספים שפרשת העלמת המס תייצר. מבקר המדינה אמור לפרסם דוח הנוגע לתפקוד בנק ישראל. זקן לא יצא טוב מהעניין, שכן בחמש השנים האחרונות, בניגוד להרגלו בחודשיים האחרונים, הוא לא שיגר שום הוראה, חוזר או נוהל בנקאי תקין לעצירת המחדל.

וישנו גם יהודה וינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה, שמתקשה כבר כמה שבועות להרים את תפוח האדמה הלוהט. וינשטיין טרם פרסם שום נייר עמדה בנוגע להיבט הפלילי של הפרשה ולגבי השאלה אם יש צורך בחקירה משטרתית. זה המקום להדגיש שבהסדר עם הרשויות האמריקאיות הודה לאומי בסדרת עבירות פליליות. לרשויות האמריקאיות ישנה הסמכות לתבוע את לאומי בכל רגע נתון אם יגיעו למסקנה שהבנק הפר את הסיכומים.

גם וינשטיין יסיים בקרוב את תפקידו ויחזור לשוק האזרחי. המלצותיו יתייחסו לא רק למה שהתרחש בבנק לאומי עצמו, אלא להשפעה הרוחבית של השלכות הפרשה על כל הבנקים. שלא במקרה, האסטרטגיה התקשורתית של לאומי הייתה לטעון "לא רק אנחנו", ולהפיל את התיק על כל הבנקים.

עד לפרישתו בעוד פחות משבוע, ממשיך זקן להציף את הבנקים בעשרות חוזרים הנוגעים למבנה ההון, לאשראי ללקוחות, לעמלות כרטיסי אשראי ועוד. לפי ספירתי שוגרו ביוני 11 חוזרים כאלה. כמות גדולה עוד יותר שוגרה במאי. לפחות מבחינת אינפלציית החוזרים, המפקחת החדשה מסודרת. בקדנציה שלה היא תידרש לטפל בעניינים מורכבים הרבה יותר, כמו הפרדת חברות האשראי מהבנקים ומעמד מוסד המפקח על הבנקים.

4. שיטת אדלר בגליל

אני מזהיר מראש: בקטע הבא לא תהיה אפילו מילה אחת על טייקונים, שודדים, פוליטיקאים, קואליציה או אופוזיציה. זה סיפור על טהרת הנתינה, או אם תרצו - ציונות נטו.
 

זה לא סוד שהפערים בין המרכז לפריפריה בתחום הרפואה מתבטאים גם בשיעורי תחלואה גבוהים, בשיעורי תמותת יינוקות ובתוחלת חיים נמוכה. בעשור האחרון נאלץ משרד הבריאות לבחון דרכים לצמצום הפערים בכמה דרכים. שיטת הקצאת כספי המדינה לקופות החולים, שאמורה לעזור בשיפור השירותים, לא הועילה: הקופות העדיפו להשקיע בצעירים ובריאים מהמרכז ולא בקשישים ובחולים מבאר שבע או משלומי.

היוזמה לתשלום מענקים לרופאים מתמחים במקצועות שבמחסור ולרופאים בכירים הועילה במשהו, אבל גם כאן היו ליקויים כמו תשלום מס על המענק שקיבלו רופאים שאכן עברו לפריפריה.
 

פרופ' יהודה אדלר, מנהל המשאב הרפואי והאחראי על פרויקט תלפיות במרכז הרפואי שיבא, החליט לצאת ביוזמה פרטית כדי לנסות לשנות את המצב. הוא נרתם להצעה של סילבן שלום, השר לפיתוח הנגב והגליל לשעבר, והרים את הכפפה. פרופ' אדלר, המשמש גם כסגן הדיקן במרכז הלימודים האקדמיים אור יהודה, חושף לראשונה את הפעילות יוצאת הדופן שנעשתה בגליל בתחום הרפואה.

"במרכז תוכנית הפעולה הייתה הקמת הפקולטה לרפואה בצפת והקמת מינהלת המחקר הביו־רפואי בגליל, שאותה יזם השר שלום. בקרוב תצא לדרך תוכנית חדשה לבניית מינהלת לטיפוח מנהיגות רפואית בגליל בדומה לתלפיות שיבא, הקיימת בתל השומר", מספר פרופ' אדלר.

לדבריו, "בשנת הלימודים הראשונה למדו בפקולטה בצפת 124 סטודנטים, 54 מהם שבו מלימודי רפואה בחו׳׳ל. לפקולטה מסונפים בית החולים לגליל בנהריה, המרכז הרפואי זיו בצפת, המרכז הרפואי פוריה בטבריה, בית החולים הסקוטי בנצרת ועוד".
 

שלב נוסף היה קידום נושא המחקר הרפואי. לשם כך נוסדה מינהלת המחקר הביו־רפואי בגליל בשיתוף המשרד לפיתוח הנגב והגליל וחברת מיגל בצפון. מנהל אותה פרופ' איתמר שליט ופרופ' אדלר משמש כיו"ר. לדבריו "המינהלת תומכת בקורסי הכשרה מקצועיים לרופאים ומקצה מענקים ייעודיים לבתי החולים בגליל. עם הקמתה הוגשו 150 הצעות מחקר, ו־18 רופאים וחוקרים נבחרו לקבל מענקי מחקר. כדי להמשיך לגייס את טובי המוחות לגליל הוחלט במקביל על הקמת מינהלת לטיפוח מנהיגות רפואית, בדומה לזאת שהוקמה בשיבא לפני 11 שנה".

מה היה תקציב הפעולה של המינהלת, ומי מימן את הפעילות?

"התקציב הראשוני עמד על 8 מיליון שקל לשנתיים, והמקור התקציבי היה המשרד לפיתוח הנגב והגליל. עם הזמן הצליחה המינהלת לגייס 12 מיליון שקל נוספים לתשלומי 20 מענקים".

התוכנית החדשה מעניקה הזדמנות לקדם פרויקטים אישיים או מחקרים קליניים בהדרכת בכירי החוקרים, הרופאים ונציגי הנהלת בית החולים. את התוכנית מלווה חברה חיצונית לחשיבה בשם SIT, ומלווה אותה גם חברת לוטם.

עם בוגרי התוכנית נמנים מנהלי מכונים, מחלקות ויחידות. היא מבוססת, כאמור, על ההישגים של פרויקט תלפיות שיבא שמוביל פרול אדלר. ״שיבא מרכז כרבע מהמחק ר הרפואי בארץ", הוא אומר. "בפרויקט תלפיות הוכשרו 54 רופאים שנהנו ממענק מחקר של 60 אלף דולר. בעקבות ההצלחה אומצה תוכנית דומה בגליל, שבה יאותרו הרופאים שיהיו הדור הבא של הרפואה בגליל. ככה מצמצמים פערים"