אתמול בשעה 11 ו־39 דקות לפני הצהריים שיגר דוברו של השר אורי אריאל הודעה בזו הלשון: ״פניתי לראש הממשלה ודרשתי ממנו בתקיפות לאשר מיידית את בניית 300 יחידות הדיור המעוכבות בבית אל. הודעתי לראש הממשלה שאני מצפה לקבל תשובה חיובית בתוך כשעה״.
אכן, אולטימטום. בנדיבותו, לא ציין כבוד השר מה הוא מתכוון לעשות אם לא יקבל, חלילה, את התשובה החיובית שלו ״תוך כשעה״. אבל זה היה מיותר. 46 דקות אחר כך קיבלו הכתבים המדיניים הודעה מלשכת ראש הממשלה, בזו הלשון: ״בהתייעצות שהתקיימה בלשכת ראש הממשלה אושרה בנייתן המיידית של 300 יחידות הדיור בבית אל, שבנייתן הובטחה לפני כשלוש שנים על ידי ממשלת ישראל, בעקבות העתקת המבנים מגבעת האולפנה״.
אפשר לנשום לרווחה. נתניהו עמד בדד־ליין של אריאל, ועוד נשארו לו 14 דקות מיותרות לבניית שניים־שלושה מאחזים לא חוקיים חדשים. מה הפלא שבתוך כל זה נעמד אחד, מוטי יוגב שמו, שמכהן כמחוקק ישראלי, מול מצלמה במשכן הכנסת והודיע שצריך לעלות עם כף של דחפור מסוג די־9 על בניין בית המשפט העליון ולהחריבו. על זה בדיוק נאמר, מי שזורע גשם, קוצר סופה.
אגב אריאל, בזמן ששיגר את הודעת האולטימטום הדרמטית שלו, הוא ידע כנראה על ההתייעצות בלשכת ראש הממשלה וידע איזו הודעה תצא ממנה. אז הנה, עכשיו הוא יכול לדלג על גבו של השור הזה ולהגיד ״חרשנו״. אריאל ויוגב סיגלו לעצמם באחרונה טון דיבור של אדונים, המחלקים פקודות למשרתיהם. יכול להיות שהם לא עודכנו בתוצאות הבחירות? ובכן, הם לא ניצחו בבחירות. הם הביאו שמונה מנדטים. מי שניצח הוא דווקא נתניהו. הוא ניצח, למרות שבמאזן הבין־גושי - ימין חרדים מול שמאל ומרכז - נרשם שינוי (לא משמעותי) דווקא לטובת גוש המרכז־שמאל.
כולם עסקו אתמול בבית אל. מהומות, צעקות, שוטרי יס״מ ומג״ב, מאות מתנחלים, תמונות קשות. שכחנו שבסך הכל מדובר בשני בניינים ריקים שנבנו תוך חריגות בניה והפרות בוטות של החוק על אדמה פלסטינית פרטית. לא סיפור גדול באמת. את הסיפור הגדול החביאו בינתיים בשא־נור, שאליה חזרה קבוצה של כ־200 מתנחלים כדי להתריס נגד ההתנתקות, שיצאה לדרך לפני עשור בדיוק.
אז, באוגוסט 2005, נדמה היה שהממלכה מנצחת. הריבונות של מדינת ישראל גוברת על הקמים עליה. היום, עשר שנים אחר כך, אפשר להודות שזה היה כנראה מקסם שווא. סממני הריבונות הולכים ונחלשים. בית המשפט העליון הופך, בעיני שכבות רחבות, למוקצה מחמת מיאוס. ממלכת יהודה כאן, כדי להשאר.
הטור המלא - מחר במעריב-סופהשבוע