המעורבות הרוסית במזרח התיכון אינה חדשה. המשטר הסובייטי התייחס לאזור כאל זירה חשובה במאבק הגלובלי שלו נגד מעצמת-העל המתחרה ארצות הברית בתקופת המלחמה הקרה. באותן שנים פעלה מוסקבה לצרף אליה כמה מדינות חסות, כולל מצרים בתקופת נאצר וסוריה בשלטון חאפז אל-אסד. קריסת ברית המועצות בסוף שנות ה-80 והקשיים הכלכליים שאליהם נקלעה רוסיה הובילו את מוסקבה לאמץ מדיניות של צמצום גיאופוליטי במזרח התיכון.
המזרח התיכון חשוב כיום לאינטרס הרוסי הגלובלי, ומוסקבה שוב נכונה להגדיל את השפעתה הדיפלומטית, הכלכלית והצבאית במרחב. בהקשר האזורי מנצלת רוסיה את הכאוס שנוצר בעקבות ״אביב העמים הערבי״ והרצון האמריקאי לזנוח את האזור כדי לחזק את אחיזתה במזרח התיכון. למרות מפלותיו של הנשיא בשאר אל-אסד, דבק הנשיא פוטין בתמיכתו בו ובשלטון האייתוללות בטהרן. בהקשר הבינלאומי רואה רוסיה את המזרח התיכון כאמצעי נמוך-עלות לחיזוק מעמדה הגלובלי החלש. בעוד פעולותיה של רוסיה באוקראינה מהדקות את הלחץ הבינלאומי המופעל כלפיה, פעולותיה של מוסקבה במזרח התיכון אינן מלוות בתשלום והן מספקות לה תמריצים, בעיקר כלכליים, כתוצר לעסקאות הנשק עם בעלות בריתה, סוריה ואיראן.

במזרח התיכון ניתן לזהות כיום חמישה אתגרים במספר חזיתות: ההשלכות של הסכם הגרעין שנחתם בין המעצמות לאיראן, העתיד הפוליטי הלוט בערפל של עיראק, מאבק הקואליציה הערבית בראשות ערב הסעודית בשלוחיה החות׳ים של איראן בתימן, התרחבות המדינה האסלאמית והמלחמה בארגון בראשות ארצות הברית, וכמובן, הכאוס בסוריה ואפשרות קריסת שלטון הנשיא אסד. בלוב תמכה רוסיה במעורבות נאט״ו רק כדי להיות מודרת לאחר מכן מהתהליכים במדינה. ואולם, כדי לפתור את הסכסוכים הללו, ואפילו את חלקם, על המערב לפעול לשיתוף רוסיה בהסדרים עתידיים.
וושינגטון ובירות המערב החשובות צריכות לנסח את מדיניותן כלפי מוסקבה בהיבט גלובלי רחב. עליהן להציב סדרי עדיפויות ולעתים אף להקריב עקרונות חשובים באזור אחד כדי להשיג עקרונות חשובים לא פחות באזור אחר. אין זה מעשי לשער שהמערב יוכל לאמץ מדיניות לעומתית כלפי רוסיה בנוגע לאוקראינה, ובאותו זמן לדחוק את מוסקבה גם מהמאחזים החשובים לה במזרח התיכון. על המערב לשלם לרוסים במטבע אוקראיני כדי שהקרמלין ישתתף במאמץ לייצוב המזרח התיכון. בסוריה יוכל הנשיא פוטין לנתק את צינור החמצן הצבאי והדיפלומטי לאסד ולהוביל להחלפה מסודרת של השלטון תוך העברתו לידי כוחות אופוזיציה אחראיים, שיובילו את סוריה המשוסעת לעתיד טוב יותר. במלחמות העולם הראשונה והשנייה שיתף המערב פעולה עם רוסיה כדי להביס את כוחות הרשע של זמנם, שהשמידו את מרבית יהדות אירופה ואיימו על שלום העולם. כוחות הרשע הרדיקליים של זמננו - שצצו לאחרונה במרחב המזרח תיכוני האלים והנפיץ בהתבסס על אמצעי לחימה עתיקים וטקטיקות מאובקות של חרבות ועריפת ראשים - מחייבים את המערב לפעול שוב עם רוסיה ולא נגדה. ממדיניות מערבית מעין זו גם ירושלים תצא נשכרת. 
הכותב הוא יועץ בכיר לאסטרטגיה בינלאומית, מרצה במרכז הבינתחומי הרצליה ובאוניברסיטת חיפה