הקלישאה גורסת שהעולם שייך לצעירים. אבל האמת היא שלמי אכפת שהעולם שייך לצעירים כשהעולם המקוון, העולם שכולנו חיים בו באמת, שייך לנשים. כך לפחות טוענת חוקרת התרבות ג'ואנה בלקלי בהרצאת TED הפופולרית שלה social media and the end of gender משנת 2010. על פי ההרצאה, הספירה המקוונת ככלל, וספירת הרשתות החברתיות בפרט, נחשבות לחללים שנשלטים מבחינה כמותית בידי נשים. לא קשה להבין למה. הרשת החברתית כמו נוצרה במיוחד עבור נשים ועבור הצרכים שלהן – הרצון להתעטף בקהילה, הרצון להתייעץ ולהחליף דעות, הצורך למצוא מקום שבו את יכולה להיות אנונימית וכך להישפט על פי הדעות ולא על פי המגדר שלך ובעיקר, הצורך שכל זה יהיה זמין ופשוט היישר מהמחשב הביתי (במקרה שהן מג'נגלות בין קריירה לילדים, למשל). קהילות כמו עמוד הפייסבוק "מאמאזון" כבר הוכיחו שמדובר בקרקע טבעית, פורייה ומפרה עבור נשים שמחפשות את קרבתן וחוכמתן של קהילת "אחיות" תומכות וקשובות. אנחנו חיים בעידן הקבוצה, בעידן שבו כוחו של ההמון יכול לשנות מדיניות וסדרי עולם. עולם שבו כמות של אנשים יכולה להירתם יחד ליצירת חזון משותף, לא פעם באמצעות הרשתות החברתיות, וכך לצבור כוח מול גופים ביורוקרטיים או עסקיים ממוסדים מהדור הישן. אחת מהפלטפורמות החברתיות המדוברות בימינו, שמתודלקת בכוחו של ההמון והקהילה המקוונת, היא אתרי מימון ההמונים, בין המוכרים שבהם "קיקסטארטר" הבינלאומי ו"האדסטארט" המקומי. שניהם הספיקו להוציא לאור פרויקטים אמנותיים רבים שבעבר היו זוכים להתעלמות מצד ההגמוניה השלטת של תרבות המיינסטרים. בחודשים האחרונים לא מעט פרויקטים מסקרנים בעלי אג'נדה נשית מובהקת מצליחים בו זמנית לגייס כסף כדי לראות אור וכן לבנות סביבם קהילה גדולה ואיכותית. הפרויקטים הבאים, שלושתם בפורמט של ספר, מביאים לידי מימוש מובהק את כוחה של הנשיות הקהילתית בעולם הרשתות החברתיות העכשווי.
שלוש הנשים בחרו לגשת לפרויקט שלהן מהזווית של גיוס ההמונים, כל אחת מסיבותיה היא. עבור כהן, שועלת רשת ותיקה, היה מדובר בהמשך טבעי של עבודתה היומיומית. "לא היו לי חששות. אני מתפרנסת מקידום תוכן ברשת ואני מקדמת קמפיינים ברשתות חברתיות", היא מדגישה. גם עבור ליר מדובר בהמשך ישיר של הקריירה שלה, אבל לא רק. "יש כל מיני קרנות שתומכות בפרויקטים פמיניסטיים וזה לא התאפשר. אני באה מתחום המחשבים ועוסקת בקידום נשים בניו מדיה. חשוב לי לגייס כסף דרך הרשת, גם כדי ליצור קשר עם קהלים של קוראות לפני שהספר יוצא לאור", מסבירה ליר. בנוסף לכך, גיוס ההמונים היה אידיאלי עבור ספר מהסוג שערכה ליר שכן אף שהמשתתפות בו הן נשות אקדמיה, הוא מתהדר בכתיבה נועזת של חוקרות מגדר שלא מסתתרות במגדל השן של האקדמיה. בעוד שסיבותיה של ליר נושאות ניחוח של אג'נדה ורצון להמציא מחדש את השיח האקדמי הפופולרי, הסיבה של אלעד הייתה מעט יותר פרוזאית. "לא ניסיתי משהו אחר. הגעתי ל'הדסטארט' דרך חברים שהצליחו ויצא להם טוב", אומרת אלעד, "ואגב, אני מודה שקצת קשה לי, כי צריך לנדנד לאנשים. בקטע הטכני יש בהחלט אתגר: איך להגיע לכמה שיותר אנשים ולפרוץ את המעגלים הטבעיים של חברים ומשפחה. איך ליצור קהילה שתתגייס למען המטרה".
דרוש כפר שלם כדי לגדל פרויקט
ריטה שפיר מתוך הפרוייקט "את לא נולדת אישה"