אני עומד בפני החלטה שיכולה לשדרג את מצב הנדל"ן שלי. אני רוצה לבנות קומה שנייה בביתי על מנת להשכיר אותה. אין לי כסף נזיל והתוכנית היא לקחת הלוואה בבנק. בגדול, אני לא בטוח שזה הדבר החכם לעשות. אני צריך 400 אלף שקלים כדי ליצור את הקומה השנייה. לפי בדיקות שערכתי השכירות יכולה להכניס בסביבות 6,000 שקלים לחודש ולדעתי אצטרך להחזיר לבנק כל חודש 3,500 שקלים. אני חושש כי זה משהו שיימשך עשר שנים והוא עלול להביא אותי לקצה האשראי שלי, מה דעתך?


"אם הנתונים שנתת הם נכונים ומדויקים, על פניו העסקה הזאת היא טובה ואני לא רואה סיבה לא לעשות אותה. המרווחים הם בסדר, אם אתה צריך להחזיר 3,500 שקלים בכל חודש ומציין שעל פי הבדיקה שלך תכניס כמעט כפול מהסכום הזה אז אתה לא בקצוות, על פי מה שאתה מתאר חודש אחד מקיים כמעט חודשיים של תשלומים. אם הבדיקה שערכת היא מקיפה ואם הנתונים נכונים והתייעצת עם בעלי מקצוע שאמרו לך שאתה תחזיר את ההשקעה, אז כאמור העסקה על פניה נשמעת טובה. אני מציע שתבדוק גם אם האזור הוא אזור ביקוש ואם הדירה יכולה להיות מושכרת תוך זמן קצר מהרגע שהיא יוצאת לשוק. לפעמים כדי להתקדם בחיים צריך לקחת סיכון, על פי מה שאתה מתאר, הסיכון הוא מאוד מבוקר".



לפני 14 שנים בתי ואני קנינו דירה במשותף. לי הייתה דירה קטנה ולבתי היה כושר החזר למשכנתה. במשך השנים מכרתי את הדירה שהייתה בבעלותי, החזרנו חלק מהמשכנתה ונשארה משכנתה של 3,500 שקלים שאותה בתי החזירה מדי חודש. כיום המשכנתה עומדת על 1,400 שקלים ואני משלמת הכל כי בתי לא במצב שהיא יכולה לשלם. אנחנו חיות יחד בדירה, אך יש לנו קצר בתקשורת בגלל המצב הכלכלי שלנו. אני מרגישה שאני בקושי יכולה לעמוד בתשלומי המשכנתה והיא מרגישה שהיא כבר תרמה את חלקה בתשלומים. אני שוקלת לצאת לעבוד, יש לי תעודת הוראה וידע רציני בתחום העצמה אישית. מה עלי לעשות?


"את כואבת נורא ובלי שתשימי לב הרבה מאוד מהאנרגיות שלך מתרכזות בפחד ובכאב. לדעתי עלייך להשאיר רגע את בתך בצד ופשוט להתרכז בעצמך. אם יש לך תעודת הוראה ואת רוצה להגדיל את פרנסתך תתחילי מהמקומות הכי ברורים ופשוטים. את יכולה לעשות שיעורים פרטיים ולשלב בהם את עיסוקייך האחרים. אני מציע שתפני למרכזי שיעורים פרטיים ובנוסף תשווקי את עצמך בכל הסביבה, תפני לבתי אב ותסבירי להם מה ביכולתך לעשות. את יכולה למשל לשלב בין הוראה להעצמה באמצעות משחקי למידה והקניית ביטחון עצמי לילדים דרך יצירה. תעסקי בדברים שאת טובה בהם, תתמחרי את שירותייך ותפתחי עוסק פטור. את מלאה במרמור ובכאב את מתעסקת רק בהיסטוריה ובעבר, תניחי לכל זה ופשוט תתעסקי בהנאה מהדרך החדשה שלך".



אני סבתא מתוסכלת, בכל פעם שבני משפחתי קובעים מפגש הם תמיד מאחרים. אני מאוד אוהבת לעמוד בזמנים ותמיד מוכנה בזמן, אבל הם תמיד דוחים את המפגש וגורמים לי לחכות, וכשאני כועסת הם לא מבינים בכלל מה הבעיה. בני משפחתי טוענים שאני יותר מדי קשה, האם זה נכון?


"השאלה שלך היא כלל לא רלוונטית וזה לא משנה אם את קשה או לא. השאלה האמיתית במקרה הזה היא מדוע את ממשיכה לכעוס? הרי את בעצמך אומרת שהבעיה הזו חוזרת על עצמה כל הזמן, אז אם את כבר מנוסה בזה ויודעת שבני משפחתך תמיד מאחרים, למה ההתנהגות הזאת ממשיכה להרגיז אותך? כרגע עומדות בפנייך שתי אפשרויות – את יכולה פשוט להפסיק להגיע למפגשים איתם או שאת יכולה לקבל את העובדה שהם מאחרים. אם את בוחרת באפשרות השנייה, פשוט תהיי מוכנה מראש לאיחורים. אם את קובעת איתם תתארגני כרגיל, ואת הזמן הפנוי תנצלי כדי לצפות בסרט או לקרוא ספר. אם תשבי בציפייה ורק תחכי שהם יגיעו הזעם שלך רק יעלה ויגבר".



"תביני, למרות שנדמה לך שאת ובני משפחתך מדברים באותה שפה בעצם השפה שלכם היא שונה לחלוטין והמושגים שלכם הם שונים. הם כנראה לא פורמליים ותופסים את מושג הזמן באופן יותר חופשי, ואת לעומת זאת מדויקת יותר. זה לא שהם עושים לך דווקא, הם פשוט תופסים את הדברים אחרת ממך. ברגע שתביני את הדברים ותקבלי את בני משפחתך כמות שהם לדעתי תהיי פחות ממורמרת וכועסת".