הכותרת היא פרפרזה מבעיטה ומקברית לשם ספרו של יוספוס פלביוס "מלחמת היהודים עם הרומאים" או בשמו המקוצר, "מלחמת היהודים". זהו הספר המתאר בפרוטרוט את תולדות שלהי בית שני, חורבנו והטרגדיה האיומה שחווה העם היהודי.
בימים אלה מתנהלת בישראל, הבית היהודי השלישי, מלחמת יהודים עם יהודים. הקנאות, השנאה, הגסות, הטירוף, כל מה שהיה למנת חלקם של היהודים בתקופה ההיא, הפך להיות למנת חלקנו כאן, 67 שנים בלבד לאחר כינונה של המדינה. האות ניתן, החרבות נשלפו, הטרמינולוגיה קיצונית מאי פעם. המטורפים מובילים, ואין מי שיעצור אותם.
ההפך הוא הנכון: עוד ועוד שמן נשפך אל תוך המדורה העלולה לכלות כל חלקה. הלוחמים עיוורים, חסרי כל תובנה או מוכנות לעצור את הטירוף. יד איש באיש. יהודים נגד יהודים. ביציעים יושבים המנהיגים ומלבים ומבלים, מסיתים ומדיחים. התחרות בעיצומה. הרטוריקה היא רטוריקה פשיסטית. ההתבטאויות אינן מביישות את גדולי ההוגים של האידיאולוגיות הנוראיות. רוצים דם. רוצים נקמה. רוצים כוח. רוצים להרוס סדר קיים ולכונן סדר אחר, בדמותם ובצלמם. כל מעשה כשר מבחינתם כדי להשיג את מטרתם הבזויה.
הרשתות החברתיות קורסות תחת מתקפות פשיסטיות וביטויים מושאלים מן הספר "מיין קאמפף". לפי החוק אסור לתרגם לעברית את הספר הטמא הזה, אך לשאול ביטויים מתוכו מותר? את יצירות וגנר אסור לנגן בישראל, ובצדק, כדי לא לפגוע ברגשותיהם של ניצולי השואה שעוד חיים עמנו, אך להלביש את מנהיגי ישראל במדים נאצים ולהציגם בכל מדיה, מותר? חופש הביטוי, חופש היצירה. הכל מותר. דינו של נאצי למות, לכן היה מי שתרגם את הציווי הזה כאשר ירה ברבין שהולבש במדים של נאצים. למקרא שורה זו ודאי יקומו חורשי המזימות והקונספירציות ויאמרו שהשב"כ עשה זאת. כולם מכירים את המנטרה. כולם מכירים גם מי עומד מאחוריה.
בהקשר זה נאמנים עלי דברי דן מרגלית במאמר העוסק בפסיקת בג"ץ האחרונה ועמדתה של שרת המשפטים: "איילת שקד פרסמה הודעות חמורות, שנועדו לאיים על תשעה שופטי בג"ץ. אם יפסלו את החוק נגד מסתננים מאפריקה בגרסתו השלישית, שלא לשביעות רצונה, היא תעקוף את העליון ותכפה את עמדתה בהחלטת הכנסת. גם הוסיפה סרטון, המתאר תקיפה בידי אפריקני, אך האירוע לא התרחש בארץ, ושקד נאלצה לחזור בה. האיום על בג"ץ הוא מבחינה מהותית ביזיון בית המשפט".
דברים נכונים, כי זו באמת כוונתה: לגמד את בית המשפט כדי לשחררה ואת חבריה הפוליטיקאים לעשות כל מה שעולה על דעתם, ללא מגבלות, ללא מכשולים. אין דמוקרטיה בעולם שבה הרשות המבצעת רשאית לעשות כל דבר. אין. שרת המשפטים וחבריה – ממפלגתה וגם מן הליכוד בניצוחם של השרה רגב, שאמרה: "בבית המשפט נטפל באמצעות בחירת שופטים ויועץ משפטי שלא מחזיקים בעמדה של אקטיביזם משפטי", ולוין – מתעקשים, אם כי ישנם רבים אחרים מתעקשים שהם, ורק הם, יקבעו מה טוב ומה רע, מה חוקי ומה לא חוקי? ממוסוליני ועד קים ג'ונג און, כולם טענו ועודם טוענים שהם פועלים בשם העם שבחר בהם.