במיתולוגיה של העיתונות העברית מסופר, כך פרשננו ללקחי ההיסטוריה, שפעם, לפני שנים, מצא עורך "דבר" על מכתבתו הרבה ידיעות מכל העולם – על נוראות מלחמת העולם השנייה, קרבות דמים ומחנות השמדה (ממש כמו בעכשיונו. כי הלקח היחיד שניתן ללקוח מההיסטוריה - שהיא חוזרת תמיד על עצמה ובגדול). העורך התלבט, הצליח לבחור כותרת ראשית מכלילה, ו"דבר" יצא למחרת בזעקה: "העולם כמרקחה".



ההיתול הזה שב אלינו בהווה הקשה והמדמם, כשפליטים בעשרות אלפיהם כבר משנים את תוואי העולם, את הלוגיקה, את העקרונות ואת יחסי הכוחות שבו, כאת מאזני הקיפוח, הגזענות, אי הצדק הסוציאלי וההומניזם. אירופה, כנראה, מתחילה להתעשת, בתבונתה של אנגלה מרקל (המנהיגה הקוהרנטית ובעלת המצפון היחידה, שמסוגלת לנווט את רוב עמיתיה מנהיגי העולם, כולל פוטין הקשוח, נשיאי ארצות הברית וסין ומזכ"ל האו"ם). מנהיגי העולם חייבים להיפגש מיד ולהגיע בהנהגתה לשורת החלטות:



1. יחושבו מכסות של פליטים שייקלטו בכל ארצות האיחוד האירופי, בהתאם לגודלן ולכלכלתן, כולל מגורים (לא מחנות), הכשרה לעבודה, חינוך, בריאות וביטחון. אבטחה ומודיעין ערניים ובדיקות מוקפדות לאיתור דאעשניקים וקיצונים אחרים סמויים.



2. מכסות פליטים לקליטה יוטלו גם על מדינות ערב המתונות, מסעודיה דרך מצרים ומדינות המפרץ. כל אחת לפי יכולותיה. גם איראן תתחייב להשתתף בקליטה מלאה והוגנת.



3. וגם ישראל, שחייבת קודם לפתור את בעיית מבקשי המקלט האפריקאים, שנותרו כאן בלי לדעת מה המחר שלהם: בדיקת הראויים למקלט מדיני, הפרדת עבריינים וסילוקם. פיזור שארית הפליטה ברחבי הארץ, הכשרת הפליטים לעבודות, מגורים נאותים, חינוך לילדים ואבטחה מפני גזענים, קיצונים ופוליטיקאים ארכי־מסיתים.



4. מנהיגים רבים בעולם, בעבר ובהווה, נושאים באחריות למה שהביא למצב היום: הקולוניאליזם העולמי, כולל סין, רוסיה, גרמניה, איטליה, ארצות הברית, בריטניה, צרפת, פורטוגל, ספרד והולנד. היסטוריה של ניצול, כיבוש ושוד אוצרות במושבות אפריקה, אסיה והמזרח התיכון. גם הרמה הסוציאלית והרפואית הדלה, החינוך המינימלי ואי מניעת המחלות הקשות, שיוצאו גם ל"עולם הנאור". הכובשים לשעבר חייבים להשקיע מיליארדים בעולם השלישי, שממנו התעשרו, כדי להובילו לתחילת הזריחה.



5. העולם אחראי גם להתעלמות המקוממת מדאעש, מכיבושיו, מהמוות ומההרס שהוא זורע בדרכיו. גם שליחי המוות מאל־קאעידה וקבוצות האסלאם הקיצוני, בוקו חראם בניגריה ובצ'אד, הטרוריסטים והפיראטים בסומליה, בסיני ובתימן, חיזבאללה וחמאס.



המחדל הקולוסאלי עשוי להיפתר במחויבות המנהיגים להקמת כוח תקיפה בינלאומי גדול, מאומן ומצויד בטכנולוגיות המתקדמות ביותר. זה מחויב המציאות, כי המציאות בשנים האחרונות היא אסון, ופגיעתה מתרחבת במהירות. הכוח יתקוף באוויר, ביבשה ובים לחיסול כנופיות דאעשיסטים רוצחי אזרחים וטרוריסטים אחרים; להביס מלחמות דת אובדניות; לחזק צבאות מקומיים נרפים ולפוצץ בלי חמלה את אופנסיבת הרשע הקיצוני. זה יסייע לאיחוי החור של הדה־הומניזציה באוזון ויצנן את ההתחממות הגלובלית של הגזענות, השנאה וההתנשאות.



חלום באספמיה? אולי - אך אם לא ייעשה מעשה מיידי, מחושב ומוסכם לעצירת הטירוף ולקבלה מסודרת של נמלטים מהגיהינום, נגיע לכאוס ללא שליטה בכל העולם. ואם ישראל לא תשתתף במימון, בקליטה מוגבלת של פליטים, בחימוש הכורדים והיזידים ובאימונם, בהשקעות הבינלאומיות בארצות המצוקה, כדי שמיליוני פליטים יישארו בבתיהם, נהיה יותר מבודדים, שנואים ובודדים מאופיר אקוניס, השטיח שחטף בצדק סכין (מילולית) בגב ממנהיגו הנערץ.