כתובת אש

מאז צללתי אל נבכי ההיסטוריה של שואת יהודי אירופה, העסיקה אותי המחשבה כיצד קרה שהעם שהגיע לרמת ההתפתחות התרבותית הגדולה ביותר של המאה הקודמת – שמתוכו יצאו גדולים כמו ניטשה, בטהובן, באך, וגנר, גתה, שילר, תומאס מאן ועוד – צלל לתחתית ביב השופכין, שבו הפכו כל שדרות העם הגרמני לרוצחים קרי דם, ועל פי מדיניות סדורה, עסקו בהשמדה המוית של יהודים רק בגלל היותם יהודים.

כיצד הפכו אנשים נורמטיביים לרוצחים צמאי דם, אכזרים וחסרי כל רגש אנושי? האם היו אלה תכונות מולדות שאותן הצליחו להסתיר? כשאחזתי בידי לראשונה בספר "מען לא ידוע", מאת קרסמן טיילור, הרמתי גבה. "זה ספר מרתק וחשוב", אמרה לי אשתי. זה בעצם ספרון – 64 עמודים – אבל כמו ספר טוב של ממש, ערכו והשפעתו גדולים לאין שיעור מנפחו הצנוע. כשסיימתי את קריאתו, נותרתי יושב, נדהם מהעוצמה.

לראשונה הצלחתי להבין את מה שסקרן אותי כל חיי – את תהליך השתתפותו של העם הגרמני ברצח העם היהודי.

הסיפור הוא חליפת מכתבים שהחלה בנובמבר 1932 בין מקס למרטין – שותפים עסקיים וידידים קרובים מאוד, גם בדעותיהם הליברליות. מרטין שולזה חוזר עם משפחתו מארצות הברית לגרמניה, מתבסס כמנהל בכיר בבנק ורוכש מעמד וידידים רבי השפעה. מנגד, מקס אייזנשטיין היהודי, חברו מילדות, נשאר בסן פרנסיסקו, והם מתכתבים ביניהם.

בכוונה אני נמנע מלהיכנס לתוכנו של הספר, שבו נחשף הקורא לתהליך, לשינוי מחשבתי והתנהגותי של מרטין, ליברל גרמני ההופך לנאצי נלהב. לאחר התבססות הנאצים בשלטון, מרטין הנאצי נחשד בריגול בגלל התכתבותו עם מקס היהודי מאמריקה. מרטין מתחנן שיפסיק לכתוב לו כי מכתביו של מקס מסכנים את חייו, ולבסוף נשלח מרטין אל מותו במחנה ריכוז. "מען לא ידוע" היא החותמת על המכתבים המוחזרים למקס בארצות הברית. בפועל כבר אין למרטין "מען".

"מען לא ידוע" זהו אחד הספרים החשובים ביותר שקראתי בחיי. לדעתי, חייב הספר הזה להיכלל בכל תוכנית לימודים.

רון מיברג על "פחד ותיעוב בקמפיין הבחירות 72'"
תלמה אדמון על "ספר הפלמ"ח"
ח"כ יצחק הרצוג על "הורדוס"