חורבת עתרי שוכנת בראש גבעה נישאה (406 מ').



רשות העתיקות ערכה באתר חפירות ארכיאולוגיות בניהולם של ד"ר בועז זיסו ואמיר גנור, ובמהלכן התגלו שרידים מרשימים של יישוב יהודי מימי בית שני שהתקיים כאן עד ימי מרד בר־כוכבא.



חורבת עתרי שוכנת בפארק עדולם־צרפת המשתרע על פני כ־40 אלף דונם בלב שפלת יהודה. האזור מאופיין בגבעות עגולות המתנשאות לגובה של עד כ־400 מ' מעל פני הים. בין הגבעות יש עמקים צרים המנוצלים לגידול מטעים וכרמים. האזור רווי באתרים קדומים ובהם שרידי יישובים, בורות מים ומערות. קק"ל מטפחת את הפארק ופיתחה בו, יחד עם רשות העתיקות, שבילי טיול ואתרים. פיתוח פארק עדולם־צרפת נעשה בסיוע ידידי קק"ל בצרפת.



מכלול מגורים

מרחבת החניה עולים כ־200 מ' בשביל רחב ומסומן ירוק עד לשער הכניסה לאתר, שבו הציבה קק"ל שלט הסבר ומפה של המקום.



משער הכניסה לאתר נטפס לראש הגבעה בשביל מתון ששומר על תוואי של דרך מהתקופה הרומית. עד מהרה נגיע לצומת שבילים. נמשיך היישר לפנים. בצד המערבי (ימני) של השביל נמצא מכלול המגורים הצפוני־מערבי של האתר, המתוארך לימי בית שני, תקופת השיא שלו. המבנים עשויים מטורי חדרים המקיפים חצרות פנימיות, והקירות החיצוניים הבנויים מאבנים גדולות שימשו להגנה מפני או


רחים בלתי קרואים. אזור מגורים זה ננטש בימי המרד הגדול, כפי שמעידים מטבעות מאותה תקופה שנמצאו בו. לאחר המרד לא נושב חלק זה מחדש.


בקצה המעלה נמצא מקווה טהרה גדול, חצוב ומטויח לבן. המתקן כולל מבוא מלבני בעל קרקעית מדורגת. נפח האגירה של המקווה עומד על יותר מ־40 מ"ק.



מערת התבליטים

המשך השביל מוביל לפתחה של מערה קטנה, "מערת התבליטים". כדי ליהנות מביקור בה יש להצטייד בפנס. בדפנות המערה נחצבו שלושה מקמרים (כוכי קבורה). חזית הכוכים מעוטרת בחריתות דגמים המאפיינים את התרבות הרומית כגון אמפורה (כלי קיבול צר וארוך עשוי חרס בעל שתי ידיות) ועמודים המדמים חזית של מקדש ומזבח. בראשית דרכה שימשה המערה למסתור ורק אחר כך הוסב הייעוד שלה לאתר קבורה.



מרכז הכפר

לפני מרכז הכפר נמצאת נקודה הצופה אליו ולידה שלט המשחזר את מראה הכפר בעבר. בכניסה לרחוב הראשי, מימין, נמצאים שרידי מקווה טהרה, שלקרקעיתו יורדות מדרגות חצובות. במקווה הזה נמצאו עצמותיהם של 15 אנשים שנקברו בו על רכושם, עדות מזעזעת לחורבן. השלד של אחד הנקברים מעיד שראשו נכרת באבחת חרב. מקווה הטהרה, כמו כלי אבן, מטבעות מימי המרד הגדול ונרות חרס בעלי עיטורים "יהודיים" אינם מותירים ספק באשר לאופייה של האוכלוסייה שהתגוררה במקום.



השביל מגיע לנקודה הצופה על מכלול המגורים העיקרי באתר. הממצא המרכזי כאן הוא המבנה הציבורי ששטחו 13x7.5 מטרים. במבנה נחשפו שלוש אוֹמְנוֹת ריבועיות שנשאו עמודים וכותרות. בחצר שלמרגלות המבנה התגלה ספסל. חופרי האתר משערים שזהו בית כנסת קדום או מבנה קהילתי שבו התכנסו התושבים למטרות חברתיות ואולי עסקו כאן גם בקריאת כתבים דתיים.



בפינה הצפונית־מערבית של המבנה פעור פתחה של מערכת מסתור. מדרגות חצובות יורדות למחילה באורך כ־20 מ' שאפשר לזחול דרכה (פנס חובה) ולצאת במבנה מגורים אחר. המחילה היא חלק ממערכת מסתור גדולה שנחצבה כהכנה למרד בר־ כוכבא. הגישה למערכות המסתור נעשתה דרך פירים שנחצבו ברצפות החדרים והוסוו בלוחות אבן. במהלך המסלול הקצר יורדים ממפלס חצוב אחד לחדר גדול למדי וממנו עולים בסולם יתדות קצר ומסיימים את המסלול. בחורף המערכת מוצפת מים ואין להיכנס אליה.



הגת



נחצה את רובע המגורים. בקצהו הדרומי נמצאת גת חצובה גדולה. במרכז משטח הדריכה נחצב שקע לבורג שנועד לסחוט את המיץ מהענבים עד הטיפה האחרונה. הדרך הנוחה לחזור מהגת לנקודת המוצא עוברת בשביל המקיף את האתר ממזרח.


הערה:יש להצטייד בפנס לביקור.



איך מגיעים?

מצומת האלה ממשיכים דרומה (כביש 38), ובצומת גבעת ישעיהו פונים שמאלה ומיד ימינה בדרך סלולה מזרחה (סימון ירוק). לאחר 2.4 ק"מ חולפים על פני הפנייה לחורבת מדרס וממשיכים שמאלה על פי הסימון הירוק עד לצומת טי (3.4 ק"מ). כאן פונים ימינה ולאחר כחצי קילומטר, ליד שדרת הברושים, פונים שמאלה (סימון כחול). לאחר כקילומטר אחד מגיעים לרחבת החניה של חורבת עתרי.