לרגל החודש הבינלאומי לעידוד המודעות לסרטן השד, נפגשתי עם הבמאית והמוזיקאית סיון מור גולדמן, לכבוד צאת "עוגיות וכוס חלב" - שיר הנושא של "עד החתונה זה יעבור", סרט שביימה והוצג בפסטיבל דוק אביב 2015.
הסרט מתעד את סיפורה האישי של גולדמן, על התמודדותה עם מחלת סרטן השד שהתגלה תוך כדי הכנות לחתונתה, והיא בת 29 בלבד. החל מגילוי המחלה, גילוח הראש, מסע שכלל טיפולים לשימור הפוריות, טיפולים כימותרפיים אכזריים, וסדרה של הקרנות במשך 35 ימים.
זיהית את המחלה בשלב מוקדם. איך זה קרה?
"גירדתי עקיצת יתוש, והרגשתי גוש ליד בית השחי. ככה הכל התחיל. הוא לא היה גדול במיוחד, סנטימטר וקצת, וגם לא כואב, אבל הוא נראה לי כמו משהו שלא אמור להיות שם. במחשבה לאחור, אני עדיין לא מצליחה לתפוס כמה מזל היה לי, ומודה כמובן לאותה יתושה, שהחליטה להתיישב לה דווקא שם. הייתה לי תחושה לא טובה, ולכן יום למחרת כבר הייתי אצל כירורג שד. שבוע אחר כך הייתי באולטרסאונד, ומשם בטיסה מהירה לממוגרפיה וביופסיה".
מה עובר על בחורה צעירה כשהיא מגלה שהיא חולה בסרטן השד?
"חוויה לא פשוטה. הלם, תדהמה, טלטלה גדולה. כאילו כל העולם שלך קורס ברגע. הרבה מחשבות על מה לא הספקתי, בהן האלבום שתמיד רציתי להקליט. הרבה שאלות ותהיות מאיפה, איך ולמה. לרגע קצר אפילו שאלתי למה אני, והאם עשיתי משהו שזה מגיע לי. מהר מאוד הבנו, בן זוגי רונן ואני, שאין מקום לשאלות מסוג זה. החלטנו שאנחנו מתמקדים באיך יוצאים מהתסבוכת הזאת כמה שיותר מהר, ועם החיוך הכי גדול שרק אפשר".
מה גרם לך לחשוף את הסיפור האישי שלך ולעשות ממנו סרט?
"קולנוע היה משהו שעשיתי הרבה לפני שחליתי. למדתי בבית ברל וביימתי קליפים וסרטים קצרים. עבדתי כעורכת וידיאו. האמנות היא חלק מהותי ומרפא בחיי. בין אם ציור, מוזיקה, כתיבה, הלחנה, בימוי. היצירה הייתה עבורי תרפיה בכל התמודדות. סיימתי השנה תואר שני בטיפול באמצעות אמנות. עבורי היא הוכיחה את עצמה. לחלוטין. בנוסף, היה הרצון לעזור לנשים אחרות. כשגיליתי שאני חולה, חיפשתי סרטים וספרים על נשים צעירות שחלו, ולא מצאתי. חשבתי שסרט כזה עשוי לעזור לנשים שחלו ולהעלות את המודעות לבדיקה לגילוי מוקדם. נשים בגילי לא נבדקות באופן קבוע, כי אין המלצה כזאת של משרד הבריאות - וחבל. כמה נשים היו יכולות לחיות אם הן היו מגלות את הסרטן בזמן? בדיעבד, אני חושבת שזה סרט חשוב. הוא מאפשר הצצה לעולם שבדרך כלל נסתר מהעין. הסוף הטוב שלו יכול לתת תקווה למי שנמצא בתחילת הדרך, אם אלו חולים או משפחותיהם".
מה משמעות השם "עוגיות וכוס חלב"?
"'עוגיות וכוס חלב' נכתב על אויבים פנימיים. כלומר על הקרב האינסופי שמתרחש בתוך הנפש, שלי אל מול עצמי. אני מאמינה כי הבחירה היא בידיים שלנו, איפה לשים את הפוקוס, לבחור מתי אנו נלחמים ועל מה, ומתי אנחנו פשוט נותנים לדברים לקרות. 'עוגיות וכוס חלב' מהווים עבורי רגע של עצירה, אינטימיות, תמימות ושקט שלפני הסערה. אלו המאפשרים צבירת אנרגיות לקראת הקרב הבא".
איך את מסכמת את החוויה היום, במבט לאחור?
"אין ספק שזאת חוויה קשה מאוד ומטלטלת. אפילו מבעיתה. אבל עבורי היא הייתה בעיקר מעצימה. לא הייתי מי שאני היום בלעדיה. במובן מסוים זה כמו להיוולד מחדש. זאת הזדמנות לעשות ריסטארט ולהתחיל את חייך מחדש. הקלטתי אלבום שאני מאוד גאה בו. יצרתי סרט, והכי חשוב: יש לנו בן מקסים, שהגיע אלינו כמו נס".