"כל עוד אני נשיא מדינת ישראל, לא יצא הרוצח לחופשי. תיבש ימיני, אם אחתום אי-פעם, על חנינה לאיש הארור הזה. לעולם לא", כך אמר היום (ראשון) נשיא המדינה ראובן ריבלין בטקס נר יצחק במשכן הנשיא, לציון 20 שנה להירצחו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל.



ריבלין הזכיר בנאומו את המערכון סאטירי הנוקב של החמישייה הקאמרית שבו גילם השחקן רמי הויברגר את יגאל עמיר ואמר בו: "בעוד עשרים שנה אני אקבל חנינה, אתם יודעים אזה זה עמוק בתוך הלב" ויצהיר כי כנשיא מדינת ישראל וכמי שהיה שייך למחנה מתנגדי אוסלו והתנגד לדרכו של יצחק רבין הי"ד, כל עוד הוא נשיא מדינת ישראל לא ייצא עמיר לחופשי.



ריבלין אמר בנאומו כי המערכון ביטא בצורה העמוקה ביותר את החרדה של השמאל מפני הימין בימים ההם; מערכון שנתפס על ידי הימין - כאחד משיאיה, של הדה-לגיטימציה. 



"עשרים שנים אחרי, אנו מוכרחים להבטיח, לנו, לבנותינו ולבנינו, שיום הזיכרון לרצח רבין, יהיה נחלת הישראלים כולם, מכל המחנות, ומכל המגזרים, יום מבחן לעם בישראל, עת מבחן לדמוקרטיה הישראלית".



"אמת המידה של דמוקרטיה תלויה ביכולת לבסס מכנה ערכי משותף"


עוד אמר הנשיא, כי "חלפו עשרים שנים, שנות דור, מאז הלילה ההוא, אבל אנחנו, כמובן, עדין זוכרים בדיוק: את התמונות; את מבטי חוסר האמון שהחלפנו בינינו; את ההלם כאשר הבנו שזה אמיתי; את תחושת המחנק הפיסית. אנחנו דור הרצח. אנחנו דור, שהרצח הזה טלטל את עולמו. אנחנו הדור, שזוכר את תהום המחלוקת, שהיתה פעורה בתוכנו, בתקופה שקדמה לרצח. אנחנו הדור, שזוכר איך בימים שלאחר הרצח, נבעתנו כולנו מאימת המחשבה על מלחמת אחים; מאימת המחשבה על חורבן הדמוקרטיה הישראלית, והמדינה היהודית. אבל, עשרים שנים חלפו. ומאז, דורות חדשים נולדו. צעירים וילדים, שלא ידעו את יצחק, ולא ידעו את רצח יצחק. היום, אנחנו סבים וסבתות, אבות ואימהות, מחנכים ומחנכות של דור, שהמילים: "ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה" לא מעבירות רטט בבשרם". 



"אמת המידה של דמוקרטיה", אמר נשיא המדינה, "לא יכולה להיות רצח של ראש ממשלה. אמת המידה של דמוקרטיה חיונית ובריאה איננה נבחנת בשוליים הקיצוניים, והקיצוניים מאד. אמת המידה של דמוקרטיה, תלויה ביכולת לבסס מכנה ערכי משותף, בין כל חלקיה, תחושה של 'ממלכתיות משותפת', ישראליות משותפת. היא תלויה במידה, שבה כל קבוצה בחברה הישראלית, מרגישה שהיא חלק אמיתי מהמשחק הדמוקרטי, ושכללי המשחק הדמוקרטי, חלים עליה, ומחייבים אותה. היא תלויה באופן, שבו הזרם המרכזי מכל הקבוצות והמחנות, מסוגל ליצר יחד, גרעין חזק ומשותף, שמצליח להתייצב יחד, באומץ, אל מול כוחות קיצוניים ואלימים. הדמוקרטיה הישראלית, איתנה; ואינה חדלה מלעמוד בגבורה, במבחנים קשים וכואבים". 



עוד אמר ריבלין: "בתוך עמי אני יושב, ואני מוכרח לומר: שוכן כאן עם מפוכח ובוגר. עם, שגם בתוך מציאות מורכבת ואכזרית, שגם בתוך ימים קשים כמו אלה שבהם אנו עומדים היום, אינו מתפתה לשולים קיצונים ואלימים. זהו עם אמיץ, העומד בצדק, על זכותו וחובתו להגן על עצמו - בעצמו, וכל זאת, מתוך מחויבות עמוקה ועקבית לערכי היסוד שלנו, כמדינה יהודית ודמוקרטית, דמוקרטית ויהודית". 



לדברי הנשיא, העוצמה והחיוניות של הדמוקרטיה הישראלית תלויות ביכולת שלנו להמשיך לאפשר ולטפח את הוויכוח החי, החיוני וההכרחי המתקיים בתוכנו. "היא תלויה, ביכולת שלנו, להמשיך ולבסס, את השותפות הערכית והחברתית; את הישראליות המשותפת; והממלכתיות המשותפת; בין כלל הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית היום". 



"יצחק רבין, לוחם פלמ"ח; מפקד בצה"ל וממייסדיו; רמטכ"ל מלחמת הניצחון בששת הימים; שגריר, ראש ממשלה, שר ביטחון, ושוב ראש ממשלה; הקדיש את כל חייו למשימה זאת: ליכולתנו להתגבר על האתגרים שלפתחנו. להיות הטובים שבעמים. יהי זכרם, של יצחק ולאה, ברוך".


פרס: "בימים אלו אנו חשים בחסרון מנהיגותו של יצחק"

גם קודמו של ריבלין בבית הנשיא, שמעון פרס, נשא דברים לזכר שותפו לדרך: "20 שנים חלפו מאז ששלושה כדורי מרצח יהודי שפל פילחו את חייו של יצחק והותירו חלל עצום בלב העם. אני זוכר את הרגע הזה כאילו התרחש היום. ואת ברק התקווה בעיניהם של רבבות האזרחים שעמדו בכיכר והשמיעו את הזדהותם הנלהבת נגד האלימות ובזכות השלום. אני זוכר את פניו הקורנות של יצחק, את רעד קולו כאשר שר עם הציבור הנלהב "תנו לשמש לעלות, שירו שיר לשלום".

פרס דיבר על חסרונו של רבין, לו אישית, ולכל עם ישראל: "אתה חסר לי. כמו לכל אזרחי המדינה. וחסרונך מורגש בכל יום ובכל הימים. אתה חסר לילדינו, הרוצים לא רק ללמוד, אלא לדעת מה פירושה של מדינה יהודית ודמוקרטית. אתה חסר לחיילים ולכוחות הביטחון, אשר פרוסים היום ברחובות של ישראל בימים ובלילות כדי להגן על אזרחינו מפני מפגעים. היית להם סמל לעוז רוח וטוהר הנשק. אתה חסר לאמהות ולאבות המתגעגעים למנהיג כמוך ולא איבדו תקוותם לשלום אמת".

"גם היום יצחק, איננו יכולים, גם לא רשאים, לשכוח את ההסתה הפרועה נגד ראש ממשלה נבחר. את האלימות המילולית נגד מצביא שהביא ניצחונות. הרצח שלך יצחק, פשע שנולד מבפנים, הוא תמרור אזהרה גם היום: שנאת חינם מבית מסוכנת כאיבה מאורגנת מבחוץ! על ישראל לעקור מן השורש כל תופעה של רצח פוליטי, בין אם המדובר במנהיג מדיני, או באזרח ההולך תמים, או בתינוק שטרם טעם את טעם החיים".


שמעון פרס בטקס לזכר יצחק רבין. צילום: מרק ישראל סלם

עוד אמר פרס: "היום, 20 שנים אחרי הרצח, גם מעל במה מכובדת זו ברצוני לומר כי הפושע שניסה להרוס את הדמוקרטיה הישראלית, ואת תקוותה לשלום הוא רוצח, לא מנצח. על רוצח כזה להינמק בכלא עד יומו האחרון!"

"רצחו אותך, מנהיג אהוב ואמין. אך דרכך תישאר חיה ופועמת, ויש להמשיך לבנותה ולבצרה בכדי לאחד את העם, ללכת בה עד שנגיע ליעדנו, ולא בדרך ההסתה והמחלוקות. כמורשת בן גוריון שאמר כי קיום ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית קודם לכל אלטרנטיבה אחרת, ידעת כי אויב הוא אויב ויש להילחם ללא פשרות בטרור הרצחני. אך ידעת גם כי שלום עושים למרות הקשיים, דווקא עם אויבים. האמנת כי האינטרס הציוני והלאומי העליון של מדינת ישראל מחייב פשרה טריטוריאלית אך לא פשרה היסטורית. כי פתרון המושתת על שתי מדינות לאום לשני העמים, הוא שמבטיח את היותנו רוב במדינתנו ואת עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, במקום מדינה החיה תחת אינתיפאדה מתמשכת".

"גם במצב המתוח ביטחונית, השכלת לקבוע סדר עדיפויות לאומי וחברתי למדינת ישראל כלפי פנים, והעלית את יחסי החוץ לשיאים חדשים. בתקופת כהונתך הגיעה הידידות עם ארצות הברית על שתי מפלגותיה לשיא חדש. מדינות רבות למדו שבדרכם לוושינגטון ראוי להן לעבור דרך ירושלים".

"מכובדיי, בימים אלו אנו חשים בחסרון מנהיגותו של יצחק, שידע כי מדינאות אינה נמדדת בהסברה, אלא ביכולת לקבל החלטות נכונות ואמיצות, גם אם הן קשות. מנהיגות אשר מעוררת תקווה לשלום בקרב עם הרוצה שלום. העם אהב אותך יצחק, וגם יריביך למדו בתקופה שחלפה מאז שנרצחת כי מנהיגותך הייתה נכונה וחיונית וחסרונה מורגש ומעורר געגועים עמוקים".

"דרכך בחיים היא דרכנו עד היום הזה. ונוסיף לנוע בה עם שני הדגלים המונפים ברמה, דגל הביטחון, ודגל השלום".