על שולחן הכנסת הונח השבוע תיקון לחוק "המרשם הפלילי ותקנת השבים", שמטרתו להקל את השתלבותם של חיילים משוחררים בחיים האזרחיים על ידי מחיקת רישום פלילי בגין עברות שביצעו. החוק מקודם, בין היתר, על ידי הח"כים ענת ברקו (הליכוד), אייל בן ראובן (המחנה הציוני), אבי דיכטר (הליכוד) ועמר בר־לב (העבודה). התיקון נועד לתת פתרון למצב כיום, שבו חייל המורשע בעברה של שימוש בסמים נושא עמו את כתם ההרשעה במשך שנים רבות, באופן שעלול להשפיע על ניסיונותיו להתקבל לעבודה.



במסגרת התיקון, חיילים ששירתו שירות תקין בן 18 חודשים לפחות יוכלו לקבל המלצה מהצבא, שתועבר במסגרת בקשתם לנשיא המדינה, לקיצור תקופת ההתיישנות בגין עברות שביצעו בטרם גויסו לצבא או מחיקתן. התיקון לחוק יוחל גם על מי שביצעו עברה בתחילת השירות והמשיכו בשירות משמעותי למשך 18 חודשים. הנוהל עצמו כבר קיים כיום בפקודות הצבא, אולם אין הדבר מוסדר בחקיקה ראשית. נכון להיום, הדבר נעשה על פי רצון טוב ולאחר בחינת שירותו של החייל. נוסף על כך, התיקון מחייב את הצבא להביא את דבר ההסדר לידיעת החיילים כבר ביום הגיוס, מתוך הנחה שידיעה על האפשרות למרק את עברם של מתגייסים עם עבר פלילי תעלה בקרבם את המוטיבציה לבצע שירות תקין.
 
"התיקון הזה הוא חובה מוסרית", אומרת עו"ד דנה נוף, סא"ל במילואים, המתמחה בדיני צבא. "נכון להיום, כאשר שני חברים בני 19 - האחד חייל וחברו אזרח - נתפסים מעשנים גראס יחדיו, הביטוי 'לתפוס ראש' מקבל משמעות חדשה. החייל תופס את ראשו בייאוש בעוד חברו האזרח מחייך כל הדרך לג'וינט הבא. לפי הנחיות היועץ המשפט לממשלה, נגד האזרח לא יוגש כתב אישום, ואם יוגש, קרוב לוודאי שיסתיים ללא הרשעה. אך אצל החייל מדובר במלחמת הישרדות אמיתית. כתב אישום יוגש נגדו בבית דין צבאי ויגרור אחריו רישום פלילי. החייל אף עלול לעמוד בפני ועדת סמים שבסמכותה לשחררו מצה"ל מסיבות של 'התנהגות רעה וחמורה' על רקע עישון סמים".
 

לדברי עו"ד נוף, חייל שהורשע בעברת סמים לא יוכל להיות בהמשך דרכו להיות סוכן ביטוח, אדריכל, מתווך מקרקעין, קבלן, נהג אוטובוס או מונית, מורה לנהיגה, יועץ השקעות, כבאי, דירקטור בחברה ציבורית, חבר מועצה, עובד מדינה ועוד. וזה לא הכל: גם קבלת היתר עבודה או אזרחות במדינה זרה הופכת עבורו לחלום רחוק, כמו גם רישיון להשטת סירה או רישיון לאקדח. 



"חובה מוסרית". עו"ד דנה נוף. צילום: אופיר שפיגל


מסע כומתה



עמותת "ארץ נהדרת" וקק"ל משיקות בימים אלו את פרויקט "מתנת שחרור", שבמסגרתו חיילים משוחררים, בדגש על תושבי הפריפריה, יצאו לטיול מאורגן בן עשרה ימים באתרים אטרקטיביים ברחבי ישראל. המיזם שם לעצמו למטרה לחבר את הדור הצעיר של המשתחררים מהשירות, הנמצאים בפתח חייהם האזרחיים, למורשת התנ"כית, היהודית והציונית, ובנוסף, להציף את הדיון על אודות זהות יהודית וישראלית במדינת ישראל, המתבססת על הקשר בין עבר, הווה ומבט לעתיד.



היה עשר

אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון החל השבוע בפינוי היסטורי של בה"ד 10, בסיס ההדרכה המיתולוגי של חיל הרפואה במחנה צריפין, 62 שנים לאחר שהוקם. לאחר שהושלמו עבודות התכנון וההכנות הלוגיסטיות, החלו טרקטורים של משרד הביטחון וקבלנים אזרחיים בעבודות לפירוק המבנים שבהם הוכשרו כל גורמי הרפואה של צה"ל במשך עשרות שנים. 




חלק מההגבלות לא בוטלו מיד. הממשל הצבאי בכפר קאסם. צילום: לע"מ



השבוע לפני: ביטול הממשל הצבאי על ערביי ישראל, 8.11.1966

הממשל הצבאי, שהחילה מדינת ישראל על היישובים הערביים בתחומה, הוקם רשמית ב־21 באוקטובר 1948. הכלי המשפטי להקמתו היה "תקנות ההגנה לשעת חירום" שחוקק שלטון המנדט הבריטי בשנת 1945 לנוכח התגברות פעולות הלוחמה של הארגונים היהודיים נגד השלטון הבריטי. עם הקמת המדינה הוחלט להשאיר בתוקף את כל החוקים המנדטוריים.



הממשל פעל בשלושה פיקודים - הגליל, המשולש הקטן והנגב. אומנם הממשל הצבאי הוטל על שטחים גיאוגרפיים, אך בפועל הוא הוחל בעיקר על ערבים, וזאת בין היתר בשל אי אכיפתו על יהודים. כחלק מהממשל הצבאי נדרשו ערביי ישראל לצאת מכפריהם על פי אישורי תנועה. כמו כן, עובדי הרשויות המקומיות ועובדי מערכות הבריאות והחינוך המקומיות התקבלו לעבודה רק על פי אישור של שירות הביטחון. בערים מעורבות כמו יפו, רמלה ולוד בוטל הממשל הצבאי כבר ביולי 1949, בחיפה לא הונהג כלל משטר צבאי כלפי האוכלוסייה הערבית, ובעכו בוטל המשטר הצבאי ביוני 1951.



מאמצע שנות ה־50, ובעיקר לאחר טבח כפר קאסם, החלו מתחזקות הקריאות לביטול הממשל הצבאי. ב־1958 הוקמה ועדת שרים לבחינת נחיצותו של הממשל הצבאי, שבראשה עמד שר המשפטים פנחס רוזן, והיא המליצה לבטל את הממשל הצבאי. ראש הממשלה דאז דוד בן־גוריון דחה את מסקנות הוועדה. בפברואר 1963 הוגשו לכנסת ארבע הצעות חוק לביטול הממשל הצבאי, אך הן נפלו על חודו של קול. בין הקולות המתנגדים היו שניים מחברי הכנסת הערבים מטעם מפלגת שיתוף ואחווה. ב־8 בנובמבר 1966 בוטל הממשל הצבאי בעקבות הודעתו בכנסת של לוי אשכול, ראש הממשלה דאז. חלק מההגבלות של הממשל הצבאי לא בוטלו מיד, אלא הועברו לסמכות משטרת ישראל ובוטלו בשנים הבאות.