בבוקר יום שישי, 13 באוקטובר 2012, פורסמה ידיעה ראשונה על מעצר הרב יאשיהו פינטו ואשתו במשרדי יאח"ה. כמי שמתיימר להכיר חלק מהנפשות הפועלות והרוחות המנשבות בחצר הרב בניו יורק ובאשדוד, נדהמתי מהמעצר שהתברר בשעות הראשונות כעבודת משטרה מוצלחת נוספת של תנ״צ אפרים ברכה המנוח. 



באינסטינקט ראשוני שלחתי לברכה מסרון שבו כתבתי משהו כמו "כל הכבוד, דווקא בגלל שאני יודע עד כמה אתה מקורב לרב. מעריך את המקצוענות". ברכה הודה לי במסרון קצרצר משלו, אבל מאז אותו בוקר התפתח מחול שדים שבו התברר, כפי שקורה פעמים רבות במשפט הפלילי, שהעובדות אינן כפשוטן.
 
התברר לי, למשל, שברכה לא ניהל את החקירה אלא הוא משמש כמתלונן וכסוכן מדיח בתיק נגד הרב הנערץ עליו. במקום לנזוף ברב על עצם הבקשה וההצעה, הטיפוסית יש לומר, ברכה העדיף לעשות ממנה קריירה. כאשר התחלתי לפשפש במערכת היחסים בין פינטו לברכה ומנשה ארביב, והגעתי עד הקונגרס האמריקאי והמשטרה הפדרלית, הגעתי למסקנה שלו היה אפשר, הייתי לוקח חזרה את המסרון ששלחתי לקצין המשטרה המוערך בפי כל.

וכך, מעבר לעבירה שהרב פינטו ביצע - העברת סכום כסף עצום לאשתו של ברכה, שהיא עובדה גמורה - נמשכת עד היום המחלוקת על מהות הכוונה הפלילית אשר עמדה מאחורי המתת הזו, שהסתיימה במותו הטראגי של תנ"צ אפרים ברכה. וגם זו עובדה.
 
עוד לפני הטרגדיה של מפקד יאח"ה, הוויכוח הלוהט על מהות היחסים בין הרב הנערץ לבין הקצין הבכיר חצה מחנות, על רקע ההאשמות המפתיעות של פינטו נגד ברכה וצמרת המשטרה. עם או בלי קשר, משטרת ישראל ורשויות אכיפה נוספות שמו את ידן על תומכי הרב פינטו בישראל בדיוק אז, והטייקונים שבהם חוסלו אחד אחד מענייניו הפסולים כשלעצמם: מנוחי דנקנר ופואד בן אליעזר ועד אלון חסן וג'קי בן זקן.
 

נמנה עם מעריצי הרב, נוחי דנקנר. צילום: פלאש 90

תיקים שהיו רדומים זמן רב במערכי המודיעין נוערו מאבק והפכו לתיקי חקירות תוססים ומתוקשרים, עם כתבי אישום ו"עיתונות חוקרת" שמריעה בהתלהבות על כל חשיפה והרשעה של מערכות האכיפה והמשפט.
 
בהשראת הקשר המיסטי שאופף את יחסי הרב פינטו עם חסידיו, לרבות ברכה וקציני משטרה נוספים לצורך העניין, בהחלט מותר להצטרף לטענות אנשי הרב בשנים האחרונות ולשאול: האם המוטיבציה להצלחות בחקירות הללו נזקפת לזכותה או שמא לחובתה של מערכת אכיפת החוק, שאף היא נחשפה במערומיה עם מפולת הניצבים מאז נחתה עליה קללת פינטו.
 
כך או כך, "קלטת ה־20%", כפי שנחשפה השבוע בחדשות ערוץ 2 ושבה נשמע הרב פינטו דורש "עמלת חזרה למוטב" מכל ההכנסות העתידיות של שלום דומרני בארה"ב - מביאה את הסאגה לשיא נוסף מבחינת הבוז שרוחש הקהל הרחב לממשק שבין רבנים עתירי ממון לאנשי עסקים ועבריינים עתירי ממון משלהם. במידה לא מעטה של צדק.
 
ביום הזה, שבו גם הקלון הציבורי שבהרשעה כבר הפך לנחלת הכלל, ואף התעצם מאז פורסמה הקלטת האחרונה, טוב יעשה הרב אם ימשוך את הערעור שהגיש לבית המשפט העליון, ויפסע מרצונו החופשי מלווה באלפים מחסידיו לעבר שערי כלא מעשיהו. שנת מאסר עוברת במהרה, מה גם שהרב במצבו הבריאותי יזכה לקבל שחרור מוקדם. חנוכה, פסח, ראש השנה, יום כיפורים אחד וזה נגמר. יש שם בית כנסת רחב ידיים ומאובזר שבו הוא יוכל לשהות מרבית שעות היממה, להקרין קדושה ולעסוק בהחזרה בתשובה של עבריינים תרתי משמע. ללא שום עמלה, רק לשם שמיים ובעיקר לעילוי נשמת הנפטר, אפרים ברכה זיכרונו לברכה.

בנימין בן אליעזר 

נגד בנימין (פואד) בן אליעזר הוגש כתב אישום בכפוף לשימוע על קבלת שוחד במיליוני שקלים מג'קי בן זקן ואברהם נניקשווילי. שני הטייקונים מאשדוד נחשבים לשניים מחבריו האישיים והקרובים ביותר של הרב פינטו, אלה שתרמו לרב ולמוסדותיו כספים ויחסי ציבור בתחילת דרכו כאייקון תרבות, אבל גם אלה שלא עשו צעד ברחבי האימפריה הכלכלית שלהם בלי לקבל את ברכתו.
 
מטבע הדברים, בן אליעזר היה גם ליקירו של פינטו, שהכניס ספר תורה למען החלמתו באירוע בלתי נשכח עם שועי ארץ במלון "הילטון" ב־23 באוקטובר 2011, לא לפני שהקצינים ברכה וארביב הותירו בו אות כתובה משלהם. 
 

יקירו של פינטו, בנימין, פואד, בן אליעזר. צילום: פלאש 90

לאחרונה נודע שכמו בפרשת הנשיא משה קצב, גם בפרשת בן אליעזר היו שמועות ותיק מודיעיני עב כרס שהלך והתעבה במשרדי יאח"ה, אבל ניערו אותו מאבק והוציאוהו לאור רק בחודש יוני 2014, שבוע לפני הבחירות לנשיאות המדינה ושנתיים לאחר שפינטו האשים את ברכה בקבלת מתנות בסתר.

ג'קי בן זקן  

 
ללא ספק נער הזהב של חצר הרב פינטו. שנה לפני מעצר הרב נעצר בן זקן בחשד להרצת מניית חברת מנופים פיננסיים שלו ושל נניקשווילי. אומנם חקירת בן זקן ברשות לניירות ערך הקדימה את חקירת הרב ביאח"ה, אבל מי שכאמור אינו עושה צעד ללא ברכת הרב יכול להרגיש שנחישות התביעה, והעונש החמור שהטיל עליו השופט דוד רוזן, הם חלק מהתיוג שלו במילייה של כבוד הרב. 
 
במהלך חקירת תיק השוחד בנמל אשדוד ניסו חוקרי היחידה הכלכלית לשרבב את שמו של בן זקן לחקירה, כמי שמועדון הכדורגל שלו קיבל תרומה נדיבה מהחברה של אלון חסן, מי שבתמורה לשוחד לכאורה היה אחראי לשריין בנמל רציף לחברת שמן שבבעלות בן זקן ואחרים. בסופו של דבר, בן זקן לא נעצר בפרשת הנמל, אבל הורשע בפרשת המניות ונשלח השבוע לשלוש שנות מאסר בפועל.

אלון חסן 

עוד נער פלא אשדודי אשר מחובר לג'קי בן זקן ולמוסדות הרב פינטו, ונקלע לעין הסערה לאחר הסתבכות הרב עם המשטרה וברכה. בתחקירים שפרסמה העיתונאית שרון שפורר ב"דה מרקר", לפי דרישת ועד העובדים בראשות חסן תרמה החברה הממשלתית "נמל אשדוד" 200 אלף שקל לעמותת אוצרות החיים של משפחת פינטו כדי שתסייע בהקמת בית כנסת לזכר עובדי נמל שנפגעו בפיגוע טרור. בהמשך, נטען בתחקיר, מקורבי חסן ו"שותפו" למיזם הנדל"ן בנמל (יניב בלטר) תרמו 500 אלף שקל לעמותת פינטו.
 

מקורביו תרמו מאות אלפי שקלים לחצר הרב, אלון חסן. צילום: אריאל בשור

תחלואי נמל אשדוד בהנהגת חסן היו מקור לתחקירים של מיטב העיתונאים החוקרים בעשור שעבר ובתחילת הנוכחי, אבל אלה לא הובילו לחקירה משמעותית, לכל היותר נערם המידע במאגר המודיעיני והעלה אבק. 
 
הנה, אחרי מעצר הרב פינטו וההאשמות שהטיח בחוקרים, בוצעה בנמל אשדוד חקירה מופלאה בנוסח העונה השנייה של הסדרה "הסמויה", עד שבחודש יוני 2014 היא נחשפה לציבור והניבה כתב אישום חמור ראשון נגד חסן ואחרים. כך סיים את דרכו הציבורית עוד מקור כוח של הרב פינטו.

נוחי דנקנר 

 
נקדיש שורה לטייקון שמצוי תחת מתקפה שלטונית כלל מערכתית בהשראה תקשורתית. בימיו הגדולים בקונצרן IDB חיפש דנקנר מצוות בחצרות רבנים, ובימיו האחרונים שם הוא חיפש עצה בלשכת הרב פינטו. הרב הכיר לו את חברו ומיטיבו מארגנטינה, הטייקון אדוארדו אלשטיין, שאחרי שותפות בוסרית קצרצרה השתלט על מפעל החיים של דנקנר, שמחפש כעת עוד עצה - כיצד להימלט מהרשעה מהסוג שבו הורשע בן זקן השבוע.

ברכה וארביב

מה כבר יש לומר על הפרשה שהוציאה שם רע כל כך למשטרה בתחומים שבהם היא הכי טובה בעולם כמעט - אגפי המודיעין והחקירות. כיום לאף אחד כבר אין ספק שהטריו הזה - פינטו, ברכה, ארביב - התרסק ללא תקנה וכל המוסיף גורע.

שלום דומרני

החיבור של עבריינים לרבנים מצית את הדמיון לכיוונים שונים. ישנם אלה הבזים לו בשם המאבק בפשע ובשחיתות, ומנגד ישנם אלה המבינים אותו בשם המחילה והחמלה. שכן אולי זה מתפקידו של רב (גם אם "מתוקצב") להכיל אותם דווקא, בבחינת "אנו מתירים להתפלל את העבריינין".
 

כוח, אכזריות ואימה, שלום דומרני. צילום: פלאש 90

אחת החוויות החזקות בחיי כעיתונאי פלילי הייתה נוכחות במפגש שהתקיים ב־2013 בין הרב פינטו לבין שלום דומרני, זה שאני במקלדת שלי תיארתי חמש שנים לפני כן את כוחנותו ואכזריותו בדרך להשתלטות על אשקלון ודרום הארץ, תוך שהוא מטיל אימה על ארגוני הפשע במרכזה.
 
דומרני שראיתי בחדר, לצדו של הרב פינטו, הדהים אותי. האיש האימתני, השחור, העבה והענק הצטנף בכיסאו כמו ילד חדש בגן דליה. לכל אורך הפגישה הוא השפיל מבט ועל כל אמירה של פינטו הגיב ב"כן, כבוד הרב", שוב ושוב הוא הנהן ודיבר בקול עדין ורך, בדיוק כמו זה שנשמע מהקלטת השבוע. לך תדע, מלמלתי לעצמי רעיון מפרק מבוא בדינמיקה קבוצתית, כל אחד, אפילו האכזרי שבעבריינים, רוצה להרגיש לפעמים את הילד החלש שהוא היה פעם.