על פי ירון לונדון, סימון המוצרים מההתנחלויות אינו אנטישמי, מכיוון שיש תנועה באירופה שדורשת שיסומנו גם מוצרים ממערב סהרה, שטח שסופח על ידי מרוקו. אבל שאלה קטנה: מישהו שמע על התנועה הזאת או על הסיפור בסהרה? גוגל מגלה את התשובה לשאלה הזאת מהר מאוד - הוא מניב כחצי מיליון תוצאות חיפוש למילים occupation ו־west sahara, לעומת כ־60 מיליון תוצאות למילים occupation ו־west bank (זה בלי לספור את עזה, כן?). ובזה, בעצם, מתמצה כל הסיפור.
באופן דומה היו גם מי שמיהרו להסביר את אמירתה האומללה של מרגוט וולסטרום, שרת החוץ השוודית, כאילו התמנו בזה הרגע לדוברים שלה, ולהדגיש שדבריה הוצאו מהקשרם. היא, לעומתם, הוציאה הבהרה. השאלה היא מה נותנת ההצדקה העיוורת הזו. האם התעלמות מהשלכות הקמפיין האנטי־ישראלי היא משמעות המילה "ליברלי"? ובכלל, למה תורמים ישראלים שעמלים קשה כל כך להצדיק את האפליה נגד מדינתם ולטעון שהיא לא קיימת? לצדק, לשלום, או רק לחיזוק האפליה?
לומר שכל הביקורת על ישראל היא אנטישמיות זאת שטות מוחלטת. הנחת היסוד בטענה כזו היא שישראל היא בעלת שלטון מושלם ומדיניות אלוהית, ושאין שום דבר רע להגיד עליה. איך יכול להיות שיש מישהו בעולם שלא אוהב אותה? אבל לנתק כל קשר בין אנטישמיות לבין קיתונות הביקורת המוגזמת על ישראל זאת שטות מוחלטת באותה רמה.
יש אנשים עמוסי רגש לאומני, ויש כאלה עם צורך עז להיות לעומתי. כאלה שקודם כל יוצאים נגד ואז כבר מוצאים את הסיבה. אבל הם לא שונים בהרבה מאנשים שבאופן אוטומטי מגנים על כל מעשה של ישראל. תשובות אוטומטיות, ולא משנה על מה הן באות להגן, לא יכולות להיות מדויקות. הן מספקות לכל שאלה את אותה תשובה.
למה לא להסתכל על העובדות ופשוט לנתח את המצב, בלי להחליט מראש באיזה צד אתה? הנה עובדה: מספר אירועי האלימות האנטישמיים זינק פי שלושה בעשור האחרון, וסקר עולמי הראה שרבע מהתושבים ב־100 מדינות נגועים בעמדות אנטישמיות. עכשיו, תשומת הלב התקשורתית, המימונית והפוליטית שניתנת לישראל עקב הסכסוך המקומי היא לא בת השוואה למקומות אחרים שאף הם שנויים במחלוקת.
מי ייתן והעולם ידע על הסכסוך שלנו כמו שהוא יודע על המצב בצפון קפריסין או בסהרה. ביום שבו טורקיה ומרוקו יחטפו על הראש במידה זהה לנו, כולל גינויים מהאו"ם ואיומים בתביעות בהאג ובמעצרים, נרכין את הראש ונאמר סבבה, סמנו לנו את המוצרים, הרי כך אתם עושים לכולם. אבל במקרה של ישראל, צריך להיות עיוור מוחלט כדי לומר שאין פה קמפיין מתמשך שגורם לאפליה קשה.
בלי קשר, ישראל רחוקה מלהיות מושלמת, והיא צריכה פתרון מדיני. הפנטזיה על הסטטוס־קוו; הזגזוגים של נתניהו שלגמרי שחקו את אמינותו בעולם; מינויה של גברת ציפי "דגל ישראל על הר הבית" חוטובלי לתפקיד סגנית שר החוץ; זלזול פושע בחשיבות הקמת מערך הסברה שיתמודד עם הצונמי הזה באופן קצת יותר חכם משיחות נזיפה - כל אלה קיימים, למרבה הצער. אז למה להתעקש להסביר אחרת? הרי האנטישמיות והאפליה חיות וקיימות, לצד כל השאר.