רולטת איציק: הקהילה הגאה כמרקחה, איציק ניני חזר לארץ מניו יורק

מדי יום שלישי ניני ינחה, יארח ויפגיש ב"הדרוויש" מוזיקאים, יוצרים, פרפורמרים, רקדנים, דראגיסטים, אושיות אופנה, תיאטרון, אמנות חזותית וכו' לערב של שילובים בין מזרח ומערב. במקביל שוקד ניני על ערב קונספט נוסף ב"נור" סטייל הלאונג' "סאפר־קלאב" באמסטרדם, שיציע ארוחת פיוז'ן בהגשת גורמה באווירה אמנותית מפנקת.

הביוגרפיה של ניני (47), יליד בנימינה, פתלתלה, מרתקת וצופנת סודות. המראה האנדרוגיני השונה של הילד יפה התואר, עם השיער הארוך, מכנסי העור, שחור בעיניים, לבוש סטייל דיוויד בואי - נתפסו אז כחריגים ובעייתיים עבור מערכת החינוך הספרטנית של המושבה השמרנית.

ניני, שנפלט מבית הספר החקלאי של פרדס חנה - פלוס מסגרות אחרות שלא ידעו איך לאכול אותו - מצא אוזן קשבת בקומונת האמנים בבנימינה, שם גם פגש את האמנית והמשוררת דפנה ערוד, חברה לשעבר בקבוצת האוונגרד "העין השלישית", שלימים תהפוך אם בתם המשותפת.

לתל אביב הגיע כבר בגיל 12 וחצי. אחרי תקופת שוטטות קצרה, התערה, די מהר, בלילות תל אביב, דגמן ל"ראש אינדיאני" ועיצב בגדים עם רונית אלקבץ. בגיל 15 גילו אותו הקולנוענים עמוס גוטמן ואיילת מנחמי, שליהקה אותו לתפקיד משנה, לצדם של בועז תורג'מן וגילי בן אוזיליו, בסרטה "עורבים" (1988). סרט שבמרכזו קומונה של צעירים פתוחים בעלי נטיות מיניות מגוונות, החיים בשוליה הסהרוריים של העיר הגדולה.

מהר מאוד הפכו ניני ותורג'מן שמות נרדפים לתרבות המועדונים האלטרנטיבית של קולנוע דן והפינגווין, ודחפו את סצנת הקלאברים למחוזות חדשים. שלוש שנים חי ניני בסקנדינביה ולאחר שחזר לישראל חבר לאיציק אבנרי – איש המועדונים, אדם, שירזי, עופר ניסים ודנה אינטרנשיונל. הוא ייסד את קבוצת "הקומפניני", הפיק תצוגות לדיזל ושיחק בעוד כמה סרטים. ליין המסיבות שלו עם שירזי במועדון "הלמון" היה הדבר הכי לוהט בעיר. הנאמברים הצבעוניים שלו בשלוש לפנות בוקר ב"אלנבי 58" נכנסו כבר למיתולוגיה של תל אביב.

אלא שהעולם הגדול המשיך לקרוץ לו כל הזמן, ואחרי תקופות ארוכות באמסטרדם, לונדון ופריז, נחת בניו יורק, והתברג בהפקת "אירועים של מיליון דולר" לעשירי המפטונס בלונג איילנד. "החזרה לארץ לא הייתה קלה, היא הייתה מאוד אגרסיבית", הוא אומר. השוק האמריקאי הוא תרבות אחרת שהייתי צריך ללמוד מאפס". אחרי היעדרות ממושכת, גילה ניני דור צעיר שלא מכיר אותו. "למזלי, רוב 'הילדים' שגידלתי מנהלים היום את תל אביב. הם לפחות זוכרים. הם יודעים מי זה איציק ניני".

תקופה ארוכה הסתובב בתל אביב, למד מה יש בה ובעיקר מה אין בה, והתגעגע למועדון "הדרוויש" המקורי שלו. זה היה הרגע שבו החליט לחדש אותו ולהקים מועדון תרבות, עם אירוח אישי, מוזיקה והופעות חיות, שעתיד להיות בית למוזיקאים ואמנים.

אצל ניני, המודע לכוח שיש לו למגנט ולהביא אנשים מסוגים שונים, הכל חייב להיות מוקפד, זורם וחווייתי, וחלל האירועים "נור", השוכן ברובע היווני ביפו, ליד שוק הפשפשים, במבנה אותנטי בן 300 שנה, שופץ יסודית, ונבחר לארח את "הדרוויש".

כל שבוע מתכוון ניני לבנות ליין־אפ שונה עם הרכבי אד־הוק משתנים, לצד "הדרווישים" – קבוצת אמנים ונגנים שילוו את הליין, בהם: המוזיקאים יובל מסנר, דני בושקניץ וגיורא ליפשיץ. חוויית הבילוי מתיימרת להיות מינגלינג, ג'ם סשן, מיצגים, סתלבט על ספות ומזרנים, סחלב חם, מוזיקת צ'ילאאוט שינגן ישראל אפ, אירועי אופנה והופעות.

באירוע הפתיחה ישתתפו משפחת אלאייב, דפנה ארמוני, חיים צינוביץ', חיה סמיר, יאיר דלאל, מיצג האופנה של פרנקלין, קוסם מודרני ועוד הפתעות של הקומפניני. "זה לא דיסקוטק" מדגיש ניני. 

"הדרוויש" – פתיחה חגיגית, 1.12, שלישי (היום), 21:00, נור, בן יאיר 5, יפו