יסוד הקמתה של מדינת ישראל כמדינתו הדמוקרטית והבטוחה של העם היהודי הוא בחלוקת הארץ. במגילת העצמאות נכתב: "ב־29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל... הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה... בתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל".



חצי שנה לפני כן, בדיוק לפני 68 שנה, הצביעו חברות האו"ם על הצעת ועדת אונסקו"פ לחלוקת ארץ ישראל ממערב לנהר הירדן לשתי מדינות, יהודית וערבית, ולהכרזת ירושלים וסביבתה כשטח תחת פיקוח בינלאומי.



היו בהיסטוריה הפוליטית של ישראל מפלגות ומנהיגים שניסו להתעלם מעובדה זו. תוצאות מלחמת ששת הימים גרמו לבלבול זה, אבל בבסיס זהות המדינה כמדינה יהודית, שמקיימת פרהסיה יהודית, שפה עברית הגמונית, לוח שנה וסמלים יהודיים, עומדת בראש ובראשונה העובדה שניתן לקיים במדינה רוב יהודי מובהק. גם התמיכה וההכרה הבינלאומיות בה נובעות מכך.



גם מנהיגים מהצד הימני של המפה הפוליטית הגיעו להכרה הבלתי נמנעת הזו. אך ממשלתו של בנימין נתניהו, בניגוד מוחלט לאמירותיו בזכות פתרון של שתי מדינות, מקדמת מדיניות שחותרת תחת הבסיס הקיומי האמור.



השאיפה להרחיב את גבולה המזרחי של ישראל, תוך הקמת התנחלויות על מנת למנוע הקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל, סותרת את העקרונות שעל בסיסם הוקמה המדינה ופוגעת במהות הציונות: הקמת בית לאומי לעם היהודי. בנוסף, השאיפה לשלוט בכל שטחי ארץ ישראל המערבית נותנת רוח גבית לכל אויבי ישראל, המנסים לקעקע את זכות קיומה של המדינה. את פרי הבאושים אנו מתחילים לטעום בימים אלה, בדמות חרמות, סימון מוצרים, החלטות של גופים אקדמיים, BDS, עימותים בקמפוסים ברחבי העולם ומאבקים תקשורתיים, דיפלומטיים ומדיניים שנכשלים פעם אחר פעם.



התרחקותה של ישראל מהעקרונות שהביאו להקמתה ומערכי היסוד שלה היא הסיבה לשחיקה במעמדה הבינלאומי ובלגיטימציה לקיומה של ישראל.


אך לא בשל כך עלינו לפעול, אלא פשוט משום שמציאות של שתי מדינות לשני עמים טובה לישראל ולביטחונה הלאומי.



המדיניות שמובילה ממשלת ישראל הנוכחית מובילה לאובדן זהותנו כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות. ממשלה ש"מנהלת את הסכסוך" (אך בפועל הסכסוך מנהל אותה) ומקדשת את הקיפאון המדיני כי אין ברצונה לעשות את הוויתורים הנדרשים, קוברת במו ידיה את החזון הציוני ומובילה אל אסון המדינה הדו־לאומית.



אף אם לא ניתן כעת להגיע להסכם שלום עם שכנינו הפלסטינים - ולוואי שניתן יהיה - עלינו לקחת את גורלנו בידינו, בצעדים עצמאיים, אמיצים ומתוכננים, לחתור להיפרדות בטוחה מהפלסטינים – לטובתנו, ולעצב את גבולותינו על פי מה שנכון לנו, כך שיקיפו מדינת ישראל בטוחה, יהודית, דמוקרטית, משגשגת ועצמאית. 



הכותבים הם ראשי תנועת "עתיד כחול לבן"