בקומה השנייה בבית אבן בכפר ריינה, שבו מתחיל נחל ציפורי, שוכן מועדון האלמנות של הכפר. סלון, חדר קפה, מטבחון מצויד. בחדר נוסף מכונות תפירה, ולידו חדר לימוד קטן, חדר טיפול וחדר מחשבים. במשרד קטן יושבת סברין בסול, רכזת עמותת אלינבוע לקידום מעמד האישה והילד, שמלווה כ־90 אלמנות וילדיהן. 



הצעירה ביותר היא בת 25. בעלה נרצח לפני שלוש שנים על רקע סכסוך משפחתי. לאחר הרצח נאלצה הצעירה להתמודד עם קושי גדול נוסף, כשאנשי הכפר אילצו אותה לשוב לגור בבית הוריה בניגוד לרצונה. המבוגרת ביותר במועדון היא בת 47, אם לחמש בנות ובן, שאינה מסוגלת לעבוד בשל בעיות בריאותיות. בעלה נפטר מסרטן לפני 12 שנה ומאז גידלה את ילדיה לבד באמצעות קצבת ילדים וקצבת שארים. אלמנה אחרת נותרה עם שני ילדים וחובות כבדים, שעל קיומם גילתה רק לאחר מותו של בעלה בתאונת עבודה. תקופה ארוכה נאלצה להתמודד עם נושים ואיומים, אבל כיום האופק שלה הולך ומתבהר. בעקבות מה שלמדה במרכז היא מלמדת אמנות ושומרת על מצב כלכלי יציב.   
 
מועדון האלמנות הוא פרויקט יחיד במגזר הערבי בארץ. מדובר במרכז אינטימי שנותן מענה מיוחד לכ־90 אלמנות ולילדיהן מהכפרים משהד וריינה, החל בעיבוד האבל ובתמיכה הראשונית וכלה ביציאה לעצמאות כלכלית - באמצעות יזמות עסקית ושילוב בשוק העבודה. המועדון מציע ארבעה ימי לימודים בשבוע בקורסים שונים ומגוונים כגון אמנות, עזרה ראשונה, העצמה אישית, תפירה, יזמות עסקית, לימוד שפות, מחשבים וסדנאות מנהיגות. 
 

משנת 2006 הקרן לידידות היא מקור המימון המרכזי, ובהשראתה החליטו לעזור במימון גם המועצה המקומית ריינה ועמותת אלינבוע. סכומי התמיכה משתנים על פי התוכנית ועל פי הצורך. "המצב הטוב של הנשים היום הוא בזכות הקרן לידידות", אומרת בסול, "בכל פעם שיש לי שאלה, פנייה, הם שם. הגישה שלהם מחממת את הלב. את מרגישה שהם רוצים שאנשים יתקדמו בחיים. בביקורים שלהם כאן כל הנשים מתגייסות להכין את הכיבוד ומחכות לראות את נציגי הקרן".
"מספר האלמנות גדל דרמטית בשנים האחרונות, ולמרות זאת במדינה לא התפתח מענה לצרכים שלהן", טוענת בסול, שמדגישה כי "לצד ההתקדמות והשיפור במעמד האישה הערבייה בישראל, נשים ערביות עדיין סובלות מאפליה כפולה: הן כמיעוט אתני הן כנשים.
 
העובדה הזאת משפיעה גם על כניסתן לשוק העבודה. אחוז המועסקות נמוך בכשני שליש בהשוואה למגזר היהודי. לכן לצד הפעילות המרכזית שלנו במועדון האלמנות אנחנו עוסקים גם בהכוונה ובהכשרה לפיתוח האישיות של צעירות בנות 18 שנשארות אחרי לימודיהן ללא מסגרת. אנחנו מחלקים סלי מזון למשפחות נזקקות ותומכים בנשים במצוקה על פי הצורך".