אל מתיו ברונפמן, הפילנתרופיה והאקטיביזם היהודי מגיעים באופן טבעי.  מתיו הוא בנו של נשיא הקונגרס היהודי לשעבר, אדגר ברונפמן האב, והוא מכהן במועצות המנהלים של מגוון ארגונים יהודיים, לרבות קרנות טריטופס, 92nd Street Y, תוכנית Access של הוועד היהודי-אמריקני ולימוד FSU, אשר מתמקד בחיבור יהודים מברית המועצות לשעבר למורשת התרבותית והדתית שלהם.



ברונפמן הוא אחד המשקיעים הזרים הגדולים ביותר בישראל והוא מחזיק בחלקים בבנק דיסקונט לישראל, בסניף המקומי של איקאה ובתאגידי ענק אחרים.
הוא נפגש עם הג'רוזלם פוסט, בתפקידו כיו"ר ועדת ההיגוי של לימוד FSU, בטקס שנערך לאחרונה בכנסת לציון 25 שנות עלייה רוסית.


האם אתה יכול לציין כמה מהאתגרים שעומדים בפני הקהילה היהודית ואת הרלוונטיות שלהם לקהילה הדיפלומטית?
"נראה לי שהייתי מתחיל ואומר שהעבודה שלנו בלימוד FSU מיועדת לנסות ולחבר את קהילת דוברי הרוסית היהודים לקהילות יהודיות ברחבי העולם ולמורשת היהודית שלהם" אומר ברונפמן.

"אנו סבורים שהסבר חשוב כי, אחרי 70 שנות קומוניזם, קיים מחסור בידע ובהבנה של היסטוריה תרבותית ודתית, אותה אי אפשר היה ללמד ולהעביר באופן רציני.  בלימוד FSU, אנו מנסים לקחת את היהודים הצעירים והחכמים האלה ולחבר אותם מחדש.  ניתן לעשות זאת באמצעות פוליטיקה.  ניתן לעשות זאת באמצעות תורה.  ניתן לעשות זאת באמצעות ריקוד.  ניתן לעשות זאת באמצעות פילנתרופיה.  ניתן לעשות זאת בכל דבר.  בכל מקרה, אנו מחפשים את הערוץ שיניב את התוצאה הטובה ביותר" אומר הפילנתרופ.
 
"אחד הדברים שמצליחים ומבדילים אל לימוד FSU (ואת לימוד באופן כללי) ממרבית הארגונים הוא שמדובר בארגון אשר מנוהל על ידי המשתתפים. הוא לא מנוהל על ידי התורמים או המקימים ואני סבור שזהו מפתח להצלחה בהשגת מעורבות – בכל תנועה. אם מדברים על דיפלומטים ואיך גורמים לדברים להיעשות, הרי שהמאמץ צריך להתחיל מלמטה.  אנשים מדברים על הנהגה מהשורות האחרונות.  אנחנו צריכים לחשוב, "כן, אנו יוצרים את ועדות המנהיגות, אבל אז הם צריכים להשתלט עליהן ולנכס אותן", הוא אומר. 

בבחינת האתגרים אשר עומדים בפני הקהילה היהודית, הן במונחים של נישואי תערובת ו-BDS (חרם, מניעת השקעות ועיצומים נגד ישראל) שורש האתגר בגולה הוא למצוא את הדרך לחבר את היהודים ליהדות.  כך יוכלו להיות מעורבים באתגרים הרחבים ביותר בפניהם ניצב העם היהודי.
"יש שאומרים שייתכן ודוברי הרוסית, עם הגישה הייחודית שלהם לזהות יהודית (יותר שבטית מאשר דתית), גמישים יותר במונחי זהות מאשר אנשים במערב".

 האם לדעתך זה נכון?
"אני מסכים לחלק הראשון לפיו קיים אלמנט תרבותי יותר שבטי הנובע מכך שהחלק הדתי (בזהות שלהם) דוכא במשך שניים או שלושה דורות. היהדות אינה מוטמעת במי שהם. אנחנו מקווים לשלב זאת מחדש. לא בגלל שאנחנו חייבים אלא משום שזה חלק ממי שאנחנו". "אני סבור שזוהי הסיבה שבגולה, הקהילות היהודיות הרוסיות לא השתלבו באופן מלא בחלק מהקהילות היהודיות הגדולות יותר, כי הרכיב התרבותי שלהם גמיש יותר.  ארה"ב וקנדה הם כורי ההיתוך הגדולים, [אך] מצד שני, אנו רואים גל עצום של שבטיות חוזר לעולם, בין אם מדובר בתופעה חיובית או לא.
אני חושב שהכי טוב לתאר היום את האמריקנים כשמיכת טלאים בה אפשר להיות יהודי ואמריקני מבלי לוותר על הזהות היהודית כדי להיות אמריקני.  אתה יכול להיות מזוהה בשתי קבוצות.  אני יכול להיות אמריקני ואיטלקי.  המטרה האמיתית, כאדם המעורב בחיים היהודים, היא שהקהילה היהודית תתאחד, משום שהאתגרים מאוד מאיימים", מתריע ברונפמן".
 
ברונפמן התייחס לקשיים של הקהילות היהודיות לעבוד מול ישראל ושליחיה: :אחד האתגרים המרכזיים לקהילות יהודיות בגולה הוא לעבוד מול ולהישמע על ידי הפוליטיקאים והדיפלומטים בישראל, שכן לנו יש פרספקטיבה שונה. פרספקטיבה היא דבר בעל ערך.  לא שאנו יכולים או צריכים לומר לישראלים מה לעשות, אבל אני סבור שהם צריכים להקשיב למה שיש לנו להגיד על האופן שבו הפעולות שלהם משפיעות על היכולת שלנו לסייע להם במסע שלהם ללגיטימיות בפורומים של האו"ם, האיחוד האירופי ועוד.  אני חושב שהם חייבים לפחות להקשיב ולהבין את הפרספקטיבה של קהילת היהודים בגולה.

אתה מתכוון לחיזוק הדיאלוג?
"כן".
האם אתה סבור שזה יאפשר הגנה חזקה על ישראל בפורומים בינלאומיים?
"בהחלט.  אין ספק בכך. אני חבר באקזקוטיבה של הוועד היהודי-אמריקני.  אנו נוסעים ברחבי העולם כדי להילחם על זכויות של יהודים, להילחם עבור ישראל – עבור יחסים דו צדדים בין המדינה בה אנו מבקרים לבין ישראל.  בכל המדינות, אנו מדברים על תמיכה בישראל בפורומים בינלאומיים.  זו לא תמיד משימה קלה; אני סבור כי שדיאלוג פתוח ופורה יותר בין מנהיגים יהודים בגולה ובישראל יכול לסייע לשני הצדדים".