בעוד שבוע, ב־27 בחודש, ישתנו לבלי הכר חייו של ראש העירייה לשעבר של בת ים, שלומי לחיאני. הוא ייצא מוקדם בבוקר את ביתו, ינשום מלוא ריאותיו את הבריזה הקרירה הנושבת מהים, וייסע לכיוון כלא חרמון, הממוקם בלב הנוף המוריק והפסטורלי הנושק לנחל צלמון ולכפר מע׳אר. לחיאני, החובב אוכל משובח ויין איכותי, ייאלץ לוותר על מנעמי החיים, מכונית היוקרה ושלל חולצות הלקוסט הממותגות, ויצעד ברגל משער בית המאסר אל האגף הנקי מסמים, כשהוא לבוש במדי אסיר כתומים ובידו תיק המכיל מברשת שיניים, מגבת, טרנינג ומעט לבנים.
למרות שינוי הסטטוס הדרמטי, שומר לחיאני על פאסון חיצוני שאינו חושף את המתחולל בנפשו. הוא אומנם נידון לשמונה חודשי מאסר בפועל, אולם מקפיד להצהיר כי מבחינתו מדובר במעבר דירה זמני או בתקופת שירות המדמה מילואים, שתאפשר לו לשנות אווירה ולפצוח בדיאטה רצחנית.
ועד שדלת תא המאסר תיסגר מאחוריו בטריקה, צועד לחיאני מדי יום לאורך הטיילת הבת ימית היפהפייה ומתענג על רסיסי האהבה שמרעיפים עליו העוברים ושבים. אלה לוחצים את ידיו בחום, מכריזים כי ימתינו בסבלנות עד שישוב לנהל את העיר, ומצטלמים איתו לאין ספור תמונות סלפי כאילו היה מינימום יהודה לוי בדרכו לצילומי שובר קופות הוליוודי.
יש סיכוי שכאסיר משוחרר תכבוש את כיסא ראש העירייה פעם נוספת?
“במהות שלי אני איש ציבור, אבל לאחר המאסר אחזור לעסקים הפרטיים שלי בתחום התקשורת והנדל״ן, ולאפליקציה החדשה שהשקתי לאחרונה. הוטלו עלי שבע שנים של קלון וזה המרכיב הכי קשה של העונש, משום שהוא מונע ממני לחזור לעשייה ציבורית למשך זמן לא מבוטל. בשל הקלון אין לי תוכניות ארוכות טווח, אם כי אין מניעה שאתמודד שוב אחר כך. אני אוהב את בת ים, והכל תלוי במה שהתושבים כאן ירצו״.
האספירציות לפוליטיקה הארצית עדיין קיימות אצלך?
“אין לי מושג מה ילד יום, תמיד יש סיכוי. כרגע אני במנוחה כפויה ומאמין שכל דבר שקורה לאדם, גם עונש מאסר, נעשה רק לטובה״.
זה יהיה לטובה אם יכנו אותך, למשל, עבריין?
“אני ממש לא עבריין. עשיתי טעות ואני משלם עליה את המחיר״.
“גם זה לא. מדובר בעבירות שהתבצעו לפני יותר מעשר שנים, קצת אחרי שניצחתי בבחירות הראשונות לראשות העירייה. באתי אז מעסקים פרטיים ועולם המושגים שלי היה שונה. אין אדם שחף מטעויות, וככה גם אני. לקחתי הלוואות מחברים ומאוחר יותר החזרתי את הכסף״.
הבעיה הייתה שאותם חברים היו גם עובדי עירייה בכירים ולמעשה העמדת אותם במצב בלתי אפשרי.
“עם הזמן הבנתי שמדובר בניגוד עניינים, ובשום שלב לא פעלתי במחשכים. אין ספק שהיום לא הייתי חוזר על ההתנהלות הזו. לא רימיתי אף אחד ולא גנבתי מאף אחד. יש מישהו שלא לוקח הלוואות? גם בית המשפט קבע כי לא חזרתי על המעשים האלה שוב לאורך כל כהונותי״.
לחיאני זוכה בכבוד המפוקפק המציב אותו בראש גל של ראשי ערים שנכנסו לכלא לאחר שהורשעו בשנה האחרונה ונידונו לעונשי מאסר, כגון: צבי בר מרמת גן, (חמש וחצי שנים) אורי לופוליאנסקי מירושלים (שש שנים) ואיציק רוכברגר מרמת השרון (שישה חודשים שירוצו בעבודות שירות). ההרשעה שסללה את דרכו לכלא החלה לפני כשש שנים כפרשת שוחד חמורה והסתיימה בקול ענות חלושה עם שלושה סעיפים של הפרת אמונים, שמהם הושמטו עבירות המרמה.
ראש העירייה לשעבר אמור היה להתחיל לרצות את עונשו ביום ראשון הקרוב, אלא שהוא ביקש דחייה של שבוע בעקבות חגיגת בר המצווה של בן משפחה קרוב. למרות שלוות הנפש שמנסה לחיאני להקרין על סביבתו, טון דיבורו מקשיח כאשר הוא מדבר על הפרקליטות, שדרשה להמיר את עונש עבודת השירות שהוטל עליו במאסר בפועל.
שלמי לחיאני בטיילת של בת ים. צילום: אריק סולטן
יש בחברה שלנו אנשים שאינם סלחניים ומעולם לא נתקלתי בכזה רוע״, הוא מתבטא בזהירות שאינה אופיינית. “פנו אלי במילים קשות ובבוטות, והיחס הזכיר לי דמויות של מכשפות בסרטים מצוירים. עם זאת, שיהיה ברור, אני לא בוכה על מר גורלי ולוקח את המאסר בפרופורציה. לא מדובר פה בשהייה של שנים בכלא ואפיק מהתקופה הזו את המיטב. אני מעריך שאחרי שחרור מינהלי והתנהגות טובה, יש סיכוי שבעוד ארבעה חודשים כבר אהיה בבית״.
בלי הנחות
כלא חרמון נחשב לבית סוהר המופעל בשיטה טיפולית, והוא הנוח ביותר בשב"ס. את חומות האבן הגבוהות מחליפות גדרות מתכת אפרפרות. במקום מתחמים עם בלטות כעורות ומדכאות, פוסעים האסירים על שבילי אבן משתלבת, מוקפים במדשאות ובפרחים עולצים, האופייניים לבתי הארחה מודרניים ולא למקום שבו כלואים עברייני מין ואלימות במשפחה, נגמלים מסמים ומאלכוהול ומורשעי עבירות צווארון לבן.
לחרמון מגיעים עבריינים הנמצאים בתהליך שיקום, או כאלה השפוטים לתקופות קצרות מאוד. את התאים החדישים אכלסו בשנים האחרונות אסירים מפורסמים, כגון שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, השחקן חנן גולדבלט, ראש רשות המסים לשעבר, ג'קי מצא, איש העסקים בועז יונה והאמרגן הידוע ואיש הפנתרים השחורים לשעבר, ישראל בונדק. אלא שבניגוד לחזות הקלילה ולתחושת החופש השקרית, מקפידים הסוהרים על המשמעת בדיוק כמו בכל בית סוהר אחר. אין בחרמון הנחות לאף אסיר, גם אם כיהן בעבר כאחד מראשי העיר האהובים והמוצלחים.
ללחיאני מותר להכניס אל הכלא תרמיל צ׳ימידן המכיל ציוד בסיסי: מברשת שיניים, חליפת טרנינג אחת, שני זוגות מכנסיים קצרים, שלושה זוגות תחתונים, שלוש גופיות, כפכפים, עט שקוף וחומר ראיות שקשור לתיק המשפטי שנוהל נגדו. אסור לו להביא מהבית שמפו, סבון, משחת שיניים או כלי גילוח, וכך גם ספרים או בגדים אזרחיים. את מוצרי הצריכה הוא ייאלץ לקנות בקנטינה של חרמון, שבה מוכרים החל ממזון מגוון ועד שמיכות וכריות.
ברגע שכף רגלו תדרוך במתחם הסגור, ילווה ראש העירייה לשעבר באחד הסוהרים, והוא שיערוך חיפוש בכליו ועל גופו. לאחר מכן ילכו שניהם לכיוון האפסנאות, שם יאחסן לחיאני את בגדיו ואת מכשיר הסלולרי שלו. תמורתם הוא יקבל את המדים הכתומים המוכרים ויהפוך כמו שאר האסירים למעין תפוזינה אנושית ואחידה. בשלב הבא ימשיך לחיאני לסבב שיחות ארוך במרפאה, אצל מנהל הכלא ועם קצין המודיעין. רק אחר כך הוא יובל לבניינים הדו־קומתיים של האגפים הנקיים מסמים, ושם ימוקם באחד המסדרונות, המכיל שישה תאים בעלי דלתות כחולות.
בתאו הסגפני ימצא לחיאני מיטת קומתיים, שתי ארוניות, טלוויזיה וחלון גדול עם סורגים דקורטיביים, המשקיף על המדשאות הפנימיות. את צרכיו הוא יעשה בסוף המסדרון, שבו ממוקמים שלושה תאי שירותים ושלוש מקלחות, המשרתים 12 אסירים. בניגוד לבתי כלא אחרים, בחרמון נשארות הדלתות פתוחות, גם לאחר נעילת האגף, כך שאם יחשוק במקלחת מאוחרת ושקטה הוא יוכל לעשות זאת בכיף. לאחר שיתאקלם מספר ימים, יעמוד לחיאני בפני ועדת מיון שתקבע אם יעבוד במתחם הכלא והיכן.
סביר להניח כי ראש העירייה לשעבר, בוגר תואר ראשון בפילוסופיה ובהיסטוריה, לא ימצא את עצמו בבית החרושת לייצור נעליים או במפעל לאריזת כפיות פלסטיק. הגיוני יותר כי יצטרף לכיתה ללימודי תורה במדרשת הכלא, כפי שעשו הירשזון, מצא ובונדק, או שיתבקש ללמד אסירים מתקשים בכיתות שבמרכז החינוך. להעשרה יומיומית או למעקב אחר החדשות, יוכל לחיאני לעשות מינוי לעיתון ולשאול ספרים מהספרייה המקומית.
סדר היום בחרמון מוקפד כמו בשאר בתי הסוהר בישראל. בכל בוקר ייאלץ ראש העירייה לשעבר לעמוד למסדר ליד מיטתו המסודרת כשהוא לבוש בבגדים הכתומים. רק בסיום הספירה, ולאחר שהקצין התורן יעזוב את הקומה, הוא יוכל ללכת לארוחת הבוקר בחדר האוכל, שם יקבל חצי עגבנייה, מלפפון, ביצה קשה, גבינה ולחם. אם יעמוד בהחלטתו לנצל את התקופה לדיאטה, ובכפוף לאישור רופא הכלא, יוכל לחיאני לקבל גם שקית עם ירקות נוספים, שביניהם גמבה ובצל.
בחרמון נאסר לבשל בתאים, והאסירים הרוכשים מוצרי מזון בקנטינה מורשים להכין אוכל לא מבושל, כגון סלטים, על אחד השולחנות שנמצאים במסדרון. אם לחיאני יחפוץ, ילמדו אותו כמה מהאסירים כיצד מתעלים את קומקום המים בחדר כך שיתאים לבישול ביצים קשות, חומוס ופול.
שלמה לחיאני בבית המשפט העליון. צילום: פלאש 90
לאחר ארוחת הבוקר, בסביבות השעה 8:00, מתפזרים האסירים ללימודיהם או למקומות עבודתם. במהלך היום משתתפים מרביתם בקבוצות ייעודיות, כגון שליטה בכעסים או תמיכה לנגמלים, אולם ללחיאני אין מה לחפש בקבוצות אלה. הוא יוכל להצטרף לקבוצה המטפלת בעברייני מרמה, הנקראת בסלנג הפנימי “תובנות״. השתתפות בכמה שיותר קבוצות יכולה לסייע לו בהמשך מול הוועדה לשחרור על שליש.
עד לארוחת הצהריים נספרים האסירים פעמיים נוספות, ולאחריהן הם משוחררים לחדר האוכל. כדאי שלחיאני יידע כי אחד המאכלים השנואים על מרבית האסירים ומוגש כמעט מדי יום הנו קציצות קבב קטנות בצורת אצבע, המומרות לעתים בשניצל תעשייתי. רק בימי שישי, שבהם מסופקים שוקי עוף עם אורז, חלה ויין לקידוש, נרשמת בחדר האוכל תפוסה כמעט מלאה.
על הקשר עם המשפחה ישמור לחיאני בעזרת ארבעת הטלפונים הציבוריים, המשרתים 24 אסירים. החל משעות אחר הצהריים ועד לסגירת האגף ב־23:00 בלילה הוא יוכל להעביר את זמנו בחדר הכושר, במשחק פינג פונג, בשש־בש או בדמקה, ואפילו להצטרף לנבחרת הכדורגל האגפית.
החיים הטובים
שלומי לחיאני נולד לפני 50 שנה בבת ים להורים שעלו לארץ מלוב ושימשו כעובדים זוטרים בעירייה. אמו, אסתר, הייתה עוזרת גננת ואילו אביו, מאיר, עבד במחלקת התברואה. אף על פי שהמשפחה בת ששת הילדים התגוררה בדירת שיכון צנועה וללא אמצעים מיוחדים, התבלט לחיאני ביכולות הלימוד שלו. הוא נשלח לבית הספר "בויאר" בירושלים, אולם לאחר מספר ימים מאס במקום האליטיסטי וחזר לבת ים. את לימודיו התיכוניים סיים בפנימיית הכפר הירוק, ובשיאה של מלחמת לבנון הראשונה גויס להנדסה קרבית.
לאחר שהשתחרר, החליט להגשים את חלומו להפוך לאיש עשיר ועשה את המיליונים הראשונים מקנייה וממכירה של נדל"ן וכשותף ברשת העיתונים המקומיים, "גל גפן". בגיל 25 כבר חי לחיאני בסגנון הוליוודי, והרבה לטוס ליעדים מרוחקים כגון אלסקה, לפלנד ואוסטרליה. בשלב מסוים נעתר לדרישתה של אשתו, דורית, והמשפחה עברה לסביון הנובורישית. לחיאני, שהתגעגע לים ולחוף, החזיר את המשפחה לעיר הולדתו כעבור שלוש שנים.
את הניסיון הפוליטי הראשון עשה בעקבות בתו הבכורה, זמן קצר לאחר העזיבה את סביון. “הבת ביקשה להירשם לחוג בלט, אבל לא היה כזה בבת ים״, נזכר לחיאני. “התקשרתי לראש העירייה דאז, יהושע שגיא, וקיבלתי תשובה מזלזלת. באותו יום הודעתי לאשתי שאני הולך להיות ראש העיר הבא״.
בגיל 33 וללא ניסיון פוליטי, הקים לחיאני רשימה פרטית שנקראה “בת ים בראש מורם״. הוא התמודד בבחירות המקומיות ב־1998 והפסיד לשגיא בסיבוב השני בהפרש של 300 קולות בלבד. לחיאני הפך ליו״ר האופוזיציה, נרשם ללימודים באוניברסיטה ותכנן את ההשתלטות על כיסא ראש העירייה. החלום התממש במערכת הבחירות של 2003, ולחיאני הפך למטאור בשמי הרשויות המקומיות ולהבטחה פוליטית עתידית. הוא הפך את בת ים מוכת הפשיעה לריביירה משגשגת וגיבש תוכנית התייעלות עירונית. בנוסף, עודד יזמי נדל״ן להשקיע בעיר, קידם הקמת קניונים ובתי קפה ופתח גלריות ומרכזי תרבות. גולת הכותרת הייתה מהפכת החינוך שהובילה לעלייה דרמטית במספר הזכאים לבגרות, שעליה זכה לחיאני בפרס החינוך הארצי.
“בחרתי חמישה יעדים כדי להרים את קרנה של העיר״, הוא אומר בעיניים בורקות. “חוץ מהחינוך והתרבות, היו חשובים לי התשתיות התת־קרקעיות, תוכניות הבנייה ושינוי הנראות של בת ים. רציתי שהעיר תהיה חכמה ותנצל את המשאב העיקרי שלה, הים. לכן החלטתי שבחלקים הרחוקים ייבנו בניינים גבוהים המשקיפים אל החוף״.
את מערכת הבחירות של נובמבר 2008 לקח לחיאני בהליכה עם 86% תמיכה. מאותו רגע הפכה הפוליטיקה הארצית לאפשרות ריאלית מתמיד.
אלא ששנה אחר כך הכל התהפך עליו, וספסל הנאשמים נראה קרוב בהרבה מכורסאות העור הרכות שבבית ראש הממשלה. בסוף דצמבר 2009 התקשרה אליו אמו והודיעה לו כי המשטרה נמצאת בדירתה של אחותו. לחיאני מיהר לצאת לכיוונה, אולם כשפתח את דלת הכניסה לבניין נתקל בעשרות בלשים מהיחידה הארצית לפשיעה כלכלית, המצוידים בצו חיפוש ומלווים בצוות צילום טלוויזיוני.
השוטרים הפכו את הדירה, החרימו מסמכים ולקחו את ראש העירייה לחקירה בחשד לשחיתות שלטונית. הם הטיחו בפניו כי פעל מתוך העירייה כדי לכסות את חובותיה של החברה הקבלנית שבבעלותו וניסו להתחקות אחר מקורות המימון. באותו היום נלקח לחיאני לבית המשפט ומעצרו הוארך ביום אחד. את הלילה בילה לראשונה בבית מעצר. בשוויון נפש הוא פרש שמיכה ושק שינה, ונרדם עד הבוקר.
לא לדאוג לי
החקירה המשטרתית כנגד לחיאני הבשילה לידי כתב אישום רק באוקטובר 2013, ערב הבחירות לרשויות המקומיות ולקראת התמודדותו על הקדנציה השלישית בבת ים. באישומים המקוריים נטען כי קיבל שוחד מבעלי עסקים בעיר במטרה לכסות את חובותיו הפרטיים, וכן פנה למספר בכירים בעירייה במטרה שייטלו הלוואות מהבנק ויעבירו אליו את הכספים. בכך, נטען בכתב האישום, העמיד לחיאני את עצמו ואת העובדים בניגוד עניינים. בנוסף צוין כי העירייה העבירה תשלומי פרסום לרשת המקומונים וזאת מבלי שלחיאני ציין כי הוא אחד מבעלי המניות בחברה.
עם הגשת כתב האישום הדיח בג״ץ את לחיאני מתפקידו, אולם אפשר לו להתמודד בבחירות שהתקיימו יומיים אחר כך. על אף הטענות החמורות, ואולי בגללן, הוא זכה ב־%57 מקולות התושבים.
אלא שאישומי השוחד, המרמה וניגוד העניינים התנפצו כמו בלון מנופח, ובמאי 2014 חתמה הפרקליטות על הסדר טיעון עם לחיאני. העבירות החמורות נמחקו, ונותרו רק שלושה סעיפים של הפרת אמונים, הנוגעים לבקשת הלוואות מבכירי העירייה, מבעליהם של "קפה ג׳ו" בטיילת בת ים ומבעליו של רשת סופרמרקטים מקומית.
באותם ימים לחיאני כבר לא שימש כראש העירייה, לאחר שהוועדה להשעיית ראשי רשויות במשרד הפנים החליטה להשעות אותו מכל תפקידיו ברשות המקומית. הוא נאלץ לסיים את הקדנציה השלישית שלו כארבעה חודשים לאחר שהחלה.
את גזר הדין שמע לחיאני כאזרח פרטי. בית משפט השלום בתל אביב הטיל עליו שישה חודשי עבודות שירות, שנת מאסר על תנאי, תשלום קנס בגובה רבע מיליון שקל ושבע שנות קלון. בעודו מעכל את ההחלטה שהרחיקה אותו מהכלא, אבל גם ניתקה אותו מהחיים הציבוריים, מיהרה הפרקליטות לערער על קולת העונש ודרשה להטיל עליו מאסר בפועל. באפריל השנה קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור. לחיאני ניסה להגיש ערעור מטעמו, אולם נדחה על ידי בית המשפט העליון.
“המבקש הודה כי ניצל את קשריו ומעמדו כראש העירייה כדי לכסות את חובותיו האישיים, תוך התעלמות בוטה מחובתו לשמירה על טוהר המידות ולנהוג ללא משוא פנים״, כך כתב השופט אליקים רובינשטיין. “ניגוד העניינים הבוטה שבו העמיד את עצמו ואחרים, צבע את העירייה - אשר התהדרה בשינוי החיובי שהושג בעיר בהנהגתו - בצבעי שחיתות וסיאוב״.
האם בשלב מסוים בהליך המשפטי חווית נקודת שבר?
“לא היה שום שבר, ואני מאמין שכל מה שעברתי הוא לטובה״.
כך הרגשת גם כשאחוזי התמיכה בך לקדנציה השלישית היו נמוכים משמעותית ביחס לבחירות הקודמות להן?
“במשך ארבע שנים נעשה נגדי סוג של קמפיין, חלקו על ידי המתנגדים שלי בעירייה. משום שבג״ץ הדיח אותי רגע לפני הבחירות, אנשים לא ידעו אם אני מתמודד. חוץ מזה, אותי לימדו שאדם זכאי עד שלא הוכחה אשמתו, אבל ברגע האחרון החוק שונה וניתן כעת להשעות ראש עירייה מכהן מרגע הגשת כתב האישום. כל זה מאחורי כרגע, המשכתי הלאה. כבר שנה וחצי אני לא בעירייה וגם לא ממש מתעניין במה שקורה במסדרונות. אני יודע רק שהמחליף שלי עושה עבודה מצוינת״.
מה גרם לך להסכים לעסקת טיעון. לאורך כל הדרך טענת שאתה צח כשלג.
“אני לא חי לבד. יש לי אישה ושלושה ילדים שקצו בכל הסיפור הזה״.
אחרי כל ההלוואות וההחזרים הכספיים, יש לך עדיין מקורות מימון?
“בוודאי. יש לי את חברת הנדל״ן ואני עדיין שותף ברשת המקומונים. לא צריך לדאוג לי, יש לי מספיק כסף״.
אם כך, מדוע נאלצת לקחת הלוואות?
“לפני יותר מעשר שנים היה לי קושי נקודתי בתזרים מזומנים. בדיעבד, יכולתי לפתור את הבעיה בדרך אחרת״.
מאז הושעה מהעירייה ועד לרגע כניסתו לכלא, לחיאני אינו נח לרגע. ביחד עם שותפיו לרשת המקומונים הוא פיתח אפליקציית נדל״ן, המציגה בחינם דירות למכירה ולהשכרה. בניגוד ללקוחות הפרטיים, יחויבו רק המתווכים בתשלום עבור כל פרסום. “זה הדור הבא של לוחות הנדל״ן והתאמנו את השוק הזה לסלולר״, הוא אומר בגאווה. “מדובר באפליקציה חברתית המבוססת מיקום. הגולשים יכולים לצפות רק במה שמעניין אותם, לדרג את המודעות ולכתוב חוות דעת. מדובר באתר הראשון מסוגו בישראל״.
עם היד על הלב, כיצד עוברת עליך התקופה האחרונה כשאתה רחוק ממרכז העניינים ובדרך למאסר בפועל?
“אני עושה ספורט, הולך לים, נח ואוגר כוחות. אני משתדל ליהנות בכל סיטואציה שאני נמצא בה״.
יש חרטות?
“זה לא יעזור לי גם אם היו. אני ישן טוב בלילות״.
ומה עם התוכניות לעתיד?
“אני מתכוון לנצל את הכלא כדי לרדת במשקל, לשמוע מוזיקה ולקרוא הרבה ספרים. כשאשתחרר, אחזור לעסקים״.
