אני אבא לשני בנים, הבכור בן 10 והקטן בן 6. בזמן האחרון בני הבכור, הלומד בכיתה ד', התחיל לעשות המון בעיות. הוא מפריע בבית הספר, ובבית, לא מכין שיעורים, משקר, צועק ומקלל. בנוסף, אחיו הקטן התחיל לחקות אותו. פנינו לפסיכולוג של בית הספר אך הוא טען שאין בעיה. אני מרגיש שאני מאבד אותו. מה עצתך?

מיכל עונה: אולי לא רואים בעיה, אבל יש בעיה. ילד שהיה עד עכשיו בסדר, הכין שיעורים ולא ניבל את הפה ופתאום חל אצלו שינוי מסוים, אז כנראה שמשהו קרה. היום, ילדים בני עשר כבר נכנסים לגיל ההתבגרות והם מתחילים לעבור תהליכים פיזיולוגיים, הורמונאליים ורגשיים, שפעם היו מתחילים בגילאי 13 או 14, אבל לדעתי, קורה לו משהו אחר.

יכול להיות שיש מורה מסוימת שהילד לא אוהב, או שהוא מרגיש שהיא לא אוהבת אותו, ויכול להיות שיש לו סוג מסוים של קושי, שעד היום לא שמתם לב אליו כמו קושי בלמידה, בקריאה, בכתיבה או בקשב וריכוז. בכיתות הנמוכות, הילדים יכולים "לעקוף" קשיים כאלה, כי הדרישות מהם עדיין לא גבוהות מאוד.

הרבה ילדים מאובחנים בכיתות היותר גבוהות, כשבבת אחת יש "נחיתה" גדולה מאוד בלימודים. עד לכיתות הגבוהות יותר, הם יכלו להסתיר את זה כי זה לא הפריע להם. מה שבטוח - הילד הזה חווה קושי כלשהו.
הילד קולט את המציאות באופן סובייקטיבי, יש משהו שמאוד מקשה עליו ואת זה כדאי לבדוק. אני ממליצה על טיפול רגשי מקצועי, כי איש מקצוע יכול לאבחן מה גורם לילד להיות לחוץ, דרך שיחות, משחקים ופענוח ציורים שלו.  

אם הילד רוצה שתשבו ותכינו איתו שיעורים אז תעשו את זה. שבו רק איתו, לבד, בלי אחיו הקטן, ותעזרו לו להכין שיעורים. אתם תוכלו לראות מה קשה לו, מה הוא לא הוא מבין וככה תוכלו לעזור לו. זה יהיה הזמן האישי שלו אתכם. בדרך הזאת, גם תעזרו לו בשיעורים וגם תתנו לו את ההרגשה שאתם איתו ושאתם קשובים לקושי שלו, למרות שאתם לא יודעים מה הקושי.

"ילד רע"
משהו צריך לקרות גם בבית הספר. צריך לנקוט במדיניות של בית הספר על התנהגויות מסוימות, למשל, אם הילד יגיע לבית הספר בלי שיעורים, המורה תגיד לו להגיע לחדר המורים בהפסקה ולעשות שיעורים. אחרי כמה פעמים כאלה, הוא יבין שהוא מפסיד את ההפסקות.

יש כאן משהו שגורם לילד להיות "ילד רע". בדרך כלל ילדים כאלה מושכים אליהם המון "אש" - תשומת לב ותחושה של שליטה. צריך לגלות מאיפה זה מגיע. אני ממליצה לך ללכת להדרכה הורית, לספר על הילד ועל הבית שלכם.

אני מאוד אופטימית בדברים כאלה, כי יש להם פתרון אבל צריך לרדת לעומקו של עניין ולהחליט על דרכי פעולה. צריך ללמד את הילד טקטיקות וטכניקות איך לעקוף את מה שמציק לו ולא להוציא את זה בצורת קללות או התנהגויות רעות.