למרות הניסיון של גורמים בעלי אינטרסים פוליטיים להדביק לציונות הדתית את חשודי דומא, נדמה לי שאין דבר רחוק יותר מהמגזר שלי מאשר תפיסת העולם של החבורה הזאת. אני ציוני, הם לא. אני רואה בממלכה קודש, הם בזים לה. אני סולד מאלימות, הם רואים בה כלי לגיטימי. אני קורא בתורה "לא תרצח" ומבין משהו אחד והם, אם אני מסיק נכון, מבינים משהו לגמרי אחר. אם כל זה לא מספיק, הרי שגם מבחינה הסברתית הקבוצה הזאת גורמת נזק עצום לי, לתפיסת עולמי ולרעיון ההתיישבות שאני מאמין בו.



ואחרי כל זה, משהו באופן העיסוק בקבוצה הזאת בימים האחרונים, ובעיקר מאז פרסום סרטון החתונה, מרגיש לי מזויף. אני מתנצל מראש, אבל בניגוד לרוח הכללית השורה כאן מאז יום רביעי, ואף על פי שהרוקדים במעגל שידרו גם לי בעיקר פנים כעורות, אותי הסרטון הזה לא באמת זעזע. למה? ראשית, משום שאחרי שהבנתי שמהחבורה הזאת יצאו רוצחיהם של שלושה אנשים חפים מפשע, שום סרטון עם ריקוד קיצוני ושיר קיצוני לא יכול לזעזע אותי יותר. שנית, משום שאומנם זו הפעם הראשונה שאני רואה אותה בעיניים, אבל כולנו ידענו שישנה חבורה שכזו. שלישית, משום שהרגשתי שמישהו מנסה לעשות כאן סיבוב תקשורתי כדי לעשות מהעסק הזה יותר ממה שהוא, ובעיני הוא חמור דיו בפני עצמו כדי שלא יהיה צורך לנפח אותו עוד.



גם השב"כ וגם המומחים, שאני קורא את דבריהם בעניין, מדברים על קבוצה שמונה כמה עשרות נערים, לא יותר. וכשהשב"כ מוציא הודעה שקובעת ש"התארגנות זו גורסת כי למדינת ישראל אין זכות קיום", וש"חזונם העיקרי הוא הפלת השלטון בישראל תוך שימוש באמצעים אלימים ופתיחה במרד על מנת למנות מלך", אני מתאמץ מאוד לא לאפשר למי שמבקש לגרור אותי למחוזות ההזיה להצליח במשימתו. אוקיי, אז אותם 40 או 50 או אפילו 80 חבר'ה חושבים שלמדינת ישראל אין זכות קיום. בינינו, אני מכיר בין ערביי ישראל קצת יותר אנשים שעונים לתיאור הזה (כמה עשרות מהם אפילו הצטרפו לאחרונה לדאעש), ובכל זאת לא ראיתי סביבם היסטריה גדולה כל כך. אני גם מבין מהודעת השב"כ שאותם 80 צעירים בגיל תיכון רוצים מאוד להפיל את השלטון בישראל, לפתוח במרד ולהמליך עלינו מלך. זה אולי המקום לספר שגם אני בגיל שלהם רציתי למנות בישראל מלך, ואפילו חשבתי שמיקי ברקוביץ' יכול להיות מועמד מתאים לתפקיד. אז רציתי. לא הלך. מה ההבדל ביני אז לבינם היום? שהם מוכנים לנקוט לשם כך אלימות, ופעולה אלימה אחת שלהם אפילו גבתה קורבנות בנפש. מה זה אומר? שכדאי מאוד לעצור אותם ולשפוט אותם ואפילו כדאי שהם יבלו תקופה ממושכת בכלא. זהו. הדמוקרטיה שלנו אינה בסכנה, השלטון לא עומד לקרוס, ואנחנו מספיק חזקים כדי לצלוח את חבורת הילדים האלימה הזאת.



שום דבר ממה שאני כותב כאן לא נועד להקל עם הרוצחים או עם תומכיהם. באנשים שפגיעתם רעה צריך לטפל בחומרה, ואם יש מי שמסית את הנערים האלה, ואני מסופק בכך, צריך לשים גם עליו את היד. אבל כשאנחנו מתמודדים עם טרור ערבי שהמית עד היום אלפים מתוכנו, שרק בחודשיים האחרונים הפיל בנו 25 חללים ושה"רבנים" שלו מסיתים בלי הפרעה במסגדים, להפוך את החבורה הקטנה הזאת לסכנה אסטרטגית נראה לי חסר פרופורציות.



ביום רביעי, היום שבו פורסם הסרטון, נרצחו שני יהודים. למחרת ביצעו מחבלים ערבים שני פיגועי דקירה ופיגוע דריסה אחד. אתמול בוצעו עוד שני פיגועי דקירה. שלשום נוספו לרשימה שני פיגועי דריסה, פיגוע דקירה אחד וגם בקבוק תבערה אחד, ממש כמו זה שנזרק בדומא, שהושלך הפעם אל עבר אוטובוס של יהודים. בימים האחרונים נזרקו עוד ארבעה בקבוקי תבערה נוספים. אם להיות ברור יותר, כל יום מבוצעים כאן לפחות חמש פעמים דומא נגד יהודים. כל יום. לרוב, בנס, זה נגמר בלי נפגעים בנפש. לא תמיד. ולכן לא כדאי להתבלבל. חייבים לרצות שכל מי שמנסה להרוג ערבים חפים מפשע ישב בכלא, אבל אסור לשכוח, ולו לרגע קל, איזה אויב מסכן אותנו יותר ובאיזה צד נשפך הדם, לא באירוע חד־פעמי, אלא דבר יום ביומו.