נכון לכתיבת שורות אלה נשאת מלחם, המחבל שביצע בסוף השבוע האחרון את הפיגוע ברחוב דיזנגוף בתל אביב, טרם נתפס. לאחר חמישה ימים של חיפושים שהעלו חרס וביקורת ציבורית על התנהלות המשטרה והשב"כ, עולות השאלות: כיצד מצליח בן ה־29 מערערה לחמוק מהמצוד שמנהלים אחריו השב"כ, כוחות מיוחדים ומאות שוטרים גלויים וסמויים? האם מדובר במחדל של כוחות הביטחון, בתחכום מיוחד של המחבל או סתם במזל רע?
השאלות הללו, שמדירות בימים אלו את שנתם של גורמים במערכת הביטחון, מעסיקות גם רבים בציבור הרחב כולו, בהם כמובן בכירים לשעבר במשטרה ובשב"כ שעוקבים בעניין אחר המצוד וההתפתחויות בו. "זה כמו למצוא מחט בערמת שחת", אומר כעת ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), ששימש בעבר מפקד מחוז ירושלים. ח"כ לוי משוכנע על סמך סרטוני מצלמות האבטחה שפורסמו ועדויות של עדי ראייה כי מלחם תכנן את הפיגוע וגם את המילוט מהזירה מראש, ועל כן הקושי באיתורו.
"ברור שיש לנו עסק עם אדם שבא מוכן", אומר ח"כ לוי. "הוא עשה הכנות לקראת הפיגוע ולקראת הנסיגה עצמה. אני מעריך שהוא הגיע במונית, אמר לנהג לחכות לו ברחוב סמוך ואחר כך גם רצח אותו. הוא לקח נהג מונית דובר ערבית כדי שלא יסגיר אותו. מאחר שמלחם הוא בוגר בית כלא ישראלי, הוא למד מעבריינים שניתן לעלות על עקבותיו באמצעות הסלולרי ולכן השליך את הטלפון בהזדמנות הראשונה, ועל כן גורמי הביטחון לא הצליחו לאכן את מיקומו באמצעים אלקטרוניים. בהנחה שהוא חי ומסתתר, השאלה היא כמה זמן הוא יוכל להחזיק במסתור כשהוא מבודד מהעולם החיצון, ואם הבידוד לא יטריף את דעתו. מאוד יכול להיות שהכין מקום מסתור. זה יכול להיות בבית נטוש, במערה או בחורשה. קל יחסית להיעלם בתוך מטרופולין של שני מיליון איש, בייחוד אם עבדת וחיית שם במשך זמן רב, ואתה מכיר את האזור על בוריו".
ח"כ לוי גם לא מוציא מכלל אפשרות שמלחם מצא את מותו בדרך כזו או אחרת. “יכול להיות שהוא התאבד", הוא אומר. “אנחנו מדברים על תא שטח של כמה אלפי דונמים, והיו מקרים שבהם לא מצאו גופה של עבריין שנעדר במשך חודשים ואף שנים, עד שהתגלתה באופן מקרי".
אף על פי שבני משפחתו של מלחם טענו לאחר הפיגוע כי הוא מעורער בנפשו, ח"כ לוי טוען: “האיש הזה התנהל בקור רוח ובשוויון נפש. הוא בפירוש לא מחבל ממוצע, שכן מהניסיון שלנו מחבל ממוצע לא מתכנן דרכי הימלטות. על פי אחת העדויות, בזמן ההימלטות מהזירה הוא נשאל על ידי אחד התושבים בתל אביב מה קרה והשיב: ‘מישהו יורה שם’. מדובר באדם שמעורה בהוויה הישראלית והוא בהחלט אתגר לכוחות הביטחון שלנו, אם הוא לא התאבד בתוך מערה או בבור מים נטוש".
"להתאזר בסבלנות"
“זו לא הפעם הראשונה שרודפים אחרי מחבל או לחלופין אחר פושע במשך תקופה ארוכה", אומר ראש המוסד לשעבר דני יתום, שניהל במהלך הקריירה שלו כמה מרדפים אחר מחבלים ברחבי העולם. לטענתו, אין כל סיבה להיות מופתע מכך שמלחם נעלם מיד לאחר הפיגוע. “האם זה יכול לקרות? עובדה שזה קורה", אומר יתום. “האם זה תקין? אני לא יודע, אך יחד עם זאת, מאחר שמדובר בפיגוע שאירע בלב לבה של ישראל, אני משוכנע שהגורמים הרלוונטיים, בעיקר המשטרה ושב"כ, יקיימו מערכת של הפקת לקחים כדי להבין איך זה קרה. בכל מקרה לדעתי האירוע היה חייב להסתיים במקום שבו התחיל בתוצאה של נטרול המחבל".
איך לדעתך הוא הצליח להימלט מהזירה?
“קשה לדעת מה בדיוק קרה. ייתכן שהצליח לעבור באחד המחסומים. יכול להיות שהמחסומים נפרשו באיחור. יכול להיות שהוא היה צריך להיות במעקב של שב"כ עוד קודם לכן בגלל ההיסטוריה שלו. הוא הרי ישב בבית סוהר כתוצאה מחטיפת נשק. יכול להיות שהצלחתו להימלט מהזירה היא פשוט עניין של מזל. הוא חמק בלי להשאיר כל חתימה אלקטרונית מאחר שהוא לא משתמש בטלפון סלולרי. קשה מאוד למצוא אותו בכרך הכי גדול בישראל".
יכול להיות שיש לנו עסק עם מחבל מתוחכם שהצליח להתעלות אפילו על על השב"כ והמשטרה?
“התחמקותו הממושכת מעידה על מזל גדול, אבל ייתכן גם שהוא פשוט מתוחכם. על פי ההתרשמות שלי, לא מדובר במשוגע, באדם לא נורמלי. גורמי הביטחון יצטרכו להמשיך במצוד אחריו, ככל שיהיה צורך, עד שייתפס. אני מאמין שבמוקדם או במאוחר יעלו עליו. ייתכן שהאיש נמצא במחבוא סגור, והוא ממתין שהמצב יירגע כדי לצאת. אני חייב להזכיר שגורמי הביטחון ידעו להתמודד עם אתגרים יותר גדולים ממה שמלחם מציב, ואני מקווה שהוא ייתפס מהר ככל האפשר משום שהדבר שהכי מפריע לי בכל הסיפור זה הפאניקה שהוא גורם".
“מחבל בודד, אם אין לו תשתית סביבו, מסוגל לפעמים למצוא מסתור שקשה מאוד לעלות עליו", אומר ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), ראש השב"כ לשעבר. “במקרה כזה הוא פחות מסוכן לציבור משום שהוא מסתתר עמוק מאוד ורחוק מאוד. הדרך ללכוד אותו היא להמתין לטעות שהוא יעשה ברגע שיאבד את הסבלנות. אתה לא יכול להסתתר לעולמי עד בלי אוכל ובלי סיוע, וזה השלב שבו אתה מתחיל לעשות צעדים שמסייעים לרודפים אחריך לעלות עליך".
ח"כ דיכטר לא מייחס למלחם תחכום יתר. “הפיגוע הוא פיגוע של אדם ללא מעצורים שחי במשך זמן בסביבה יהודית", הוא אומר. “הוא בקי מאוד באורחות החיים ובסביבה שבה ביצע את הפיגוע. ברור שמדובר בערבי ישראלי שיכול להכין מסתור מבעוד מועד. יהיה קשה לאתר אותו אם הוא הצליח לעבור לתא שטח אחר בצפון או בשומרון. עיקר המאמצים הם מודיעיניים".
הכוחות הרבים שגויסו למבצע החיפושים והשוטרים שממלאים את הרחובות לא משדרים פאניקה?
“החיפושים התמקדו בעיקר באזור בתל אביב, בין היתר כדי להרתיע את המחבל מלבצע פיגוע נוסף, אם הוא באמת מסתתר שם. זה די טבעי. הכוחות הרבים לא היו רק לצורך חיפושים, אלא גם לצורך הרתעה ומניעת פיגוע. יש לזכור שהאיש עם נשק. הוא ביצע פיגוע קטלני, הרג ופצע אנשים, כך שאין לו מה להפסיד. עם זאת, אני חושב שהייתה היסטריה מיותרת בתקשורת וגם בקרב הציבור הרחב".
יש אפשרות שהוא מת?
“אנשים כאלה לא מתים מדום לב. אני מעריך שמישהו סייע לו להימלט ולהסתתר. השאלה היא אם זה סיוע לפני או אחרי. ייתכן שמדובר בסיוע של קרובי משפחה. אני מציע להתאזר בסבלנות. זו רק שאלה של זמן עד שנתפוס אותו. גופי הביטחון עובדים בשיטה מסוימת. קודם כל מחפשים באזור שמהווה איום. יש גם הבדל גדול בין איום על כוחות הביטחון החמושים ובין איום על אזרחים שהם חשופים, וזה מאוד מסכן אותם".
לאחר שהפרשה תסתיים, האם יש להקים ועדת חקירה?
“אוי לנו אם אחרי כל פיגוע שהסיכול שלו לוקח זמן תקום ועדת חקירה. במקרה כזה נמצא עצמנו עם מעט מאוד משטרה ושב"כ. יש הבדל בין תחקיר לבין חקירה. תחקיר יש לבצע. זה דבר מקצועי אפקטיבי. מחדל בוודאי שלא היה פה. מצופה בעיני שאחרי כל אירוע בסדר גודל כזה ייעשה תחקיר וייבדק בדיעבד מה קרה והאם פעלנו נכון".
“עניין של זמן"
“אם לא מצאו את מלחם עד לרגע זה, זה משום שהוא הסתתר טוב, אבל אין לי ספק שבסוף נמצא אותו", משוכנע סגן ראש השב"כ לשעבר והח"כ לשעבר ישראל חסון. “למערכות וארגונים כמו השב"כ יש אורך נשימה, בניגוד לאדם פרטי. תראה, למשל, כמה זמן לקח למצוא ולחסל את המחבל מספר 1 בעולם, אוסמה בן לאדן. אבל לא הפסיקו לחפש עד שמצאו אותו. זה רק עניין של זמן".
למה זה לא קרה עד כה?
“זה פשוט לא קרה. צריך גם קצת מזל, צריך שהוא יעשה טעות וצריך מודיעין, וייתכן שצריך את כל השלושה ביחד. לא צריך להיכנס לפאניקה. בעיני פאניקה זו הבחירה שלנו. בשלושת הימים האחרונים אני בגוש דן עם ילדי, ואני לא בפאניקה".
נשמעו אמירות שלפיהן מלחם פיקח יותר מהשב"כ ומהמשטרה.
“אני לא יודע מה לייחס לו. כל מי שמדבר בעניין פשוט מעריך. ברור שיש לנו עסק עם בן אדם אכזרי ומוטרף. לא מטורף, אלא מוטרף בלהט שלו להרוג ולרצוח, ועליו צריכים לשים יד".
יש פה מחדל?
“כוחות הביטחון עושים את כל המאמצים למצוא אותו. עוד יום, פחות יום, אני לא מתרגש יותר מדי. אני לא מזהה שום בעיה מיוחדת. החבר’ה שלנו לא יושבים רגל על רגל, ואני מאחל להם שעם קצת מזל ישימו סוף לסיפור הזה".