זה נראה כמו צעד משמעותי, וזה נכון. המעבר הזה בין אוכל מרוסק למוצק יכול להיות מפחיד, לא רק מהפחד הראשוני של חנק, אלא גם מתגובות הקטנצ'יק (או קטנצ'יקית. המאמר כתוב בלשון זכר ברובו, אך כמובן מתייחס לשני המינים, גם אצל ההורים וגם אצל התינוקות).
חני טרנר, שעוסקת בתחום האכלת תינוקות כבר 21 שנים, משתפת את 'סוד ההצלחה' בעזרת טיפים קטנים שיכולים לעשות את ההבדל.
קודם כל חייבים לזכור שתינוקות וילדים מגיבים למה שההורים שלהם משדרים. אם אתם משדרים מצוקה ופחד, גם התינוק או הילד ירגישו מצוקה ופחד, ולכן הכי חשוב להיות רגועים ולהכין את עצמכם לסבלנות. המון סבלנות.
אגב, העובדה שאין לתינוק שיניים לא צריכה לעצור אתכם. החניכיים מספיק חזקים ויודעים לעשות את העבודה.
תינוקות לא רק טועמים דרך הפה. הם גם טועמים דרך האצבעות, הריח השמיעה ובעצם מכל החושים שיש להם, ולכן תהיו מוכנים להרבה בלגן עוד לפני שהאוכל נכנס בכלל לפה.
בניסיונות הראשונים של אוכל מוצק, אל תביאו סכו"ם, תשתמשו באוכל שהתינוק יכול להחזיק בידיים. ועדיף מזון שמתמוסס מהר ברוק, כמו קרקרים, חטיפים לתינוקות, חתיכות פסטה ועוד.
אחרי שהתינוק מצליח לאכול את המאכלים האלו בצורה טובה, אפשר לעבור לשלב הבא – אוכל "רציני" יותר בחתיכות.
פירות וירקות חתוכים לרצועות למשל זו התחלה טובה. מאכלים אחרים אפשר עדיין לטחון, אבל בצורה ממש גסה, ככה שעדיין אפשר לאכול עם האצבעות.
נקי זה יחסי. צילום: נמרוד גנצרסקי
חשוב לזכור שיש ילדים שלא יאהבו ללכת על פי השלבים, חלק ירצו לקפוץ קדימה וחלק להישאר מאחור. אין צורך להיכנס לבהלה שהילד לא מוכן לעבור לשלב הבא. ילדים שונים אלו מאלו ולכן השלבים הם לא חובה, אלא המלצה.
אם תינוק יורק את האוכל בהתמדה יכולות להיות כמה סיבות;
-חם/קר מדי
-טעם לא מאוזן או קיצוני (לימון, חריף, מלח, סוכר וכו')
-פשוט לא טעים (גם זה קורה)
-לא מוכן לעבור שלב בסוג המזון. למשל תינוק שרוצה להמשיך לאכול רק מחית ולא מוכן שום דבר אחר. אל תדאגו, זה יעבור.
-לא נעים ללעוס רק עם חניכיים. יש תינוקות שיחכו עד הופעת השיניים כדי שיהיו מוכנים לעבור שלב.
העיקר אל תילחצו ואל תלחיצו. אז מה אם הילד של השכנה כבר אוכל עם סכין ומזלג רצועות פילה, אל תלחיצו את התינוק לעבור שלב, זה יכול רק לגרום נזק לכל חווית האכילה של הילד גם בעתיד.
חשוב עוד לשים לב בזמן האוכל אם מתרחשת תגובה אלרגית לסוג אוכל (חלב למשל). פעם חשבו שרק מגיל שנתיים בערך אפשר לפתח אלרגיות, אבל כבר הוכח שהטענה הזו לא נכונה.
זו אחת הסיבות לכך שעדיף להציג לתינוק מזונות חדשים בשעות הבוקר ובנפרד מסוגי מזון אחרים.
ועכשיו למסביב
סינר הוא מוצר חובה. למרות שיהיו פעמים בהן הסינר יהיה הדבר היחיד שנשאר נקי, עדיין חשוב להרגיל את התינוק מגיל מוקדם לסינרים, כך לא יהיו מלחמות בעוד כמה חודשים על הסינר. ילד מתלכלך הוא ילד סקרן ומדובר בתהליך למידה; תנו להם להתלכלך, למעוך, להפיל, למרוח, לשים על הראש והשיער (גם שלכם :-)) ואם האוכל לא יכנס לפה, לא נורא. אחרי הפסקה קלה, זה גם יכנס לפה.
אחרי שהתינוק לכלך, אל תנקו אותו. תנו לו לסיים את כל הארוחה איך שהוא נראה (גם לצלם אותם תוך כדי זו תמיד מזכרת טובה כדי לעשות להם פדיחות בחתונה בעתיד).
אם כבר מנקים אותם – אז לא עם מגבונים, גם לא כאלו על בסיס מים או בסיס טבעי, אורגני, מלכותי, אירובי או כל חיבוק עצים אחר.
הטעם שכל מגבון ישאיר סביב הפה או על האצבעות יכול להיתפס אצל התינוק כטעם האוכל מה שיגרום לו לא לרצות לאכול את האוכל הזה יותר.
אם אתם חייבים לנקות, אז מפית ומים. זהו.
כלים
אנחנו בטוחים שכבר מוכנים לכם עשרות צלחות, קערות, כפיות ומה לא שקיבלתם ורכשתם. יופי. יש כלים שיכולים להקל על ההתנסות הראשונית של הבלאגן, כמו פטנטים שמצמידים את הקערות לשולחן (או למגש של כסא התינוק), 'מצמיד הקסם' הזה יכול לעזור בכך שהאוכל והמים יישארו מול התינוק יותר זמן ממה שהיו נשארים אילו לא הייתם משתמשים במצמיד הזה.
אפשר לתת לתינוק לאכול עם הכפית הרגילה שלכם בבית, אבל למה לעשות את זה אם יש כאלו שמותאמים לזווית הידיים של התינוק ויכולים להקל עליו באוכל?
חני גם מעבירה מסר מרגיע להורים: "בכל שלב חשוב לזרום עם הילד, עם ההעדפות והקצב הספציפיים שלו והכי חשוב, ליהנות מהמסע כיוון שמעבר למזון מוצק הוא הישג אדיר ונקודת ציון חשובה בהתפתחות של הילד שלכם."
תיהנו.
תודה לחני טרנר על הטיפים, מנכ"לית חברת 'הנסיך הקטן', יבוא ושיווק מוצרי תינוקות.