לכרובית יש טיימינג בעייתי: דווקא עכשיו, כשהיא נחשבת למזון הכי לוהט בארצות הברית ובקנדה, היא נעלמה לגמרי מהשוק. “וושינגטון פוסט" תיאר בשבוע שעבר בכתבה שכותרתה “הכרובית היא כל כך לוהטת כרגע שכנראה לא תוכלו להרשות אותה לעצמכם – או בכלל למצוא אותה" את מסעה של אם לשלושה בעקבות הכרובית הנחשקת, רק כדי לגלות שהיא נעלמה מהשוק והמעט שכן נמצא בחנויות עולה הון – שישה דולרים לכרובית בגודל כף יד – פי שניים מהמחיר הממוצע בדרך כלל.



בעוד שאצלנו הכרובית נחשבת לחלק בלתי נפרד מהמטבח הישראלי, לא מעט תודות לאייל שני וסיפור האהבה הנצחי שלו עם הפרח, האמריקאים נזכרו לגלות את הכרובית רק עכשיו. בתחזיות הקולינריות ל־2016 אפשר היה למצוא את הכרובית מככבת בכל רשימות מזונות־העל החדשים, ויש שכבר הכתירו אותה ליורשת הרשמית של כרוב הקייל – הצמח הקודם שהאמריקאים נהנו לנשנש.



במגזין “פורבס" תהו לפני כשבועיים: “האם כרובית היא הקייל החדש?" בין הטרטר לדגנים העתיקים אבחנו שם שכרובית היא מזון־העל הטרנדי שירכיב מנות רבות בשנה הקרובה. במדור האוכל של “הניו יורק טיימס" הקדישו כתבה לכרובית הצלויה המפורסמת של אייל שני. וכך, האמריקאים נוהרים בעקבות המגמה ותרים אחר כרוביות, אלא שאלה נעלמו פתאום מן המדפים – תוצאה של ביקוש גבוה ומזג אוויר קפוא, שפחות מתאים לתנאי הגידול שלהן. בקנדה כבר הכריזו על “משבר הכרובית הגדול", שם המחירים טיפסו לעשרה דולר לכרובית (כ־40 שקלים). אבל האם זה מה שימית את טרנד הכרובית? כנראה שלא. “זה כמו שהילד שהתעלמת ממנו לאורך כל היסודי והחטיבה גדל להיות הג'ניפר לורנס של הירקות הבוטניים", כתבו ב"וושינגטון פוסט".



יש שכבר הכתירו את הכרובית ליורשת הרשמית שלו. כרוב הקייל. צילום אינגאימג'
יש שכבר הכתירו את הכרובית ליורשת הרשמית שלו. כרוב הקייל. צילום אינגאימג'



“בצל הברוקולי"


הכרובית היא ירק (או פרח, אם מתעקשים להיות מדויקים) ממשפחת הכרובים. היא עשירה בוויטמינים וחביבה במיוחד על אלה שאימצו את דיאטת הפליאו, המבוססת על התזונה של האדם הקדמון. הבלוגר רוס קרנדל, חסיד ידוע של הפליאו, דיווח שהכרובית משמשת כתחליף לאורז והוא מספק מתכונים רבים של כרובית, בעקבות הדרישה הגבוהה. גם פנאטים של אימוני קרוספיט, אימונים פונקציונליים מדורגים המותאמים לצורכי המתאמן, מחבבים מאוד את הכרובית – גם במקרה הזה כתחליף למזונות פחמימתיים מובהקים כמו אורז ותפוחי אדמה.



רבים אוהבים את הכרובית ומוצאים בה שימושים רבים. השפים של אמריקה הקדימו את הציבור בתגלית הזאת, ונכון להיום אפשר למצוא שם עשרות מנות מבוססות כרובית – פיצה, אורז, קאפקייקס, פירה וכן הלאה. השף דן ברבר, ממסעדת “בלו היל" בניו יורק, השיק לאחרונה את סטייק הכרובית שלו, שמחירו זהה לזה של סטייק אמיתי (ובהתחשב במחירים של הכרובית שם, זה לא לגמרי מופרך). ברשת המזון Whole Foods בארצות הברית דיווחו לאחרונה שציבור הלקוחות שלהם זועם למדי על מחירי הכרובית, אבל בכל זאת ממשיך לקנות אותה.



כריסטין קלר, אנליסטית של תעשיית המזון, הסבירה ל"וושינגטון פוסט" שנסיקתה של הכרובית הייתה בשנים האחרונות רק שאלה של זמן. “היא הייתה שנים בצל של הברוקולי", היא מסבירה.



אצלנו, כאמור, נותרים אדישים למדי לטרנד. אולי משום שכבר היינו שם ועשינו את זה. “היום, גם אם תלכי לערב ביתי אצל חברים, תראי את הכרובית", אומרת אפרת אנזל, אשת תקשורת וקולינריה. “בישראל היה לכרובית ההייפ שלה, והיא חלק בלתי נפרד מהמטבח שלנו. זה אולד ניוז. באופן כללי, הכרובית תמיד תהיה שם, גם בתפריטים של מסעדות. לא מזמן אכלתי טבולה כרובית, שזה בכלל לא טבולה, אלא כרובית מפוררת במקום הבורגול. זה ירק מאוד חזק בארץ".



לטענת אנזל, “אם כרובית הפכה לטרנד בארצות הברית, אז אצלנו יכולה להיות תופעה די מעניינת שהכרובית תתפוס מחדש בגלל טרנד מבחוץ. יהיה מאוד מעניין לראות את זה. זה ירק נהדר עם הרבה איכויות, הוא יכול להיות רך וקשה, אפשר לשחק איתו גם בטקסטורות וגם בצבעים. אני מבחינתי עושה ממנו שניצל וזהו".



"להכתיר בכל פעם מוצר זה כשל תפיסתי". אנזל. צילום: אינסטגרם
"להכתיר בכל פעם מוצר זה כשל תפיסתי". אנזל. צילום: אינסטגרם



מי פה המלך


לאור ההשוואות של הכרובית לקייל, שידוע בסגולותיו הבריאותיות, מתבקש לשאול: האם ייתכן שהעולם המערבי נחוש מאוד למצוא מדי שנה מזונות־על חדשים, שעשויים לרפא ולהצעיר אותו? “צריך להפריד בין המגמה הבריאותית לבין הקולינרית", אומרת אנזל. “עדיין יש הבחנה בין שני העולמות האלה. אם גילו עכשיו שהכרובית היא נורא בריאה, אז זה מהמם. תמיד צריך לבדוק אם מועצת מגדלי הכרובית בארצות הברית, או משהו כזה, היא לא זו שהחליטה שיש טרנד. אף פעם אי אפשר לדעת מי עומד מאחורי זה".



יפעת ישראלי מירב, מטפלת ברפואה סינית ומתמחה בטיפול בכאב, מדווחת שבסין כבר זיהו מזמן את הסגולות הרפואיות של הכרובית. “ברפואה הסינית מסתכלים המון על הצורה והצבע של המזונות שאנחנו אוכלים", היא אומרת. “הצבע הלבן מקושר ברפואה



הסינית לאלמנט של מתכת, והצורה של הכרובית מזכירה את הריאה. אחת הסגולות שלה היא עזרה למערכת הנשימה והריאות. אכילה שלה יכולה לסייע בפתולוגיות של מערכת הנשימה, החל משפעת והתקררויות ודרך מחלות יותר מסוכנות שקשורות לאזור".



“בעולם הבריאות כל הזמן מחפשים את הדבר הבא – היה קייל, היו זרעי צ'יה, היה אסאי. בכל רגע מגלים משהו אחר", מוסיפה אנזל. “מבחינה קולינרית, אני חושבת שעולם הפודיס מחפש ריגושים כל הזמן, אז לפעמים זה מצליח להיות משהו באמת בולט ומעניין ולהישאר בכותרות, והרבה פעמים זה מתחיל להימאס, כמו סלק וגבינה למשל. השילוב הזה כבר מאוס, אבל לפני ארבע שנים זה היה וואו. בכל שנה מכתירים את הדבר הבא. אנחנו כל הזמן נוהרים אחרי טרנדים. היה הפסיפלורה, הקייל. יש גם טרנדים של בשרים. כך למשל, בשנה שעברה היה טרנד במסעדות בתל אביב של pork belly, בטן חזיר. כל שנה יש חומר גלם שהופך להיות המלך. מול הכרובית אני קצת מרימה גבה, בגלל שהיא כל כך מזוהה עם אייל שני וכבר הייתה פה. אני מתקשה להאמין שהיא תתפוס תאוצה מחדש".



אולי פשוט יש לנו צורך להאמין שיש איזה מזון שיכול לרפא אותנו?
“אני חושבת שהדבר היחיד שיכול לרפא זה גיוון. אני לא מאמינה בצריכה של מוצר אחד שעליו שמים את כל הכסף. גם מבחינה אבולוציונית, ככל שיצור מסתמך על יותר דברים בתזונה שלו, הוא יותר חזק. אז בעיני, להכתיר בכל פעם איזה מוצר ולחשוב שזה זה - יש פה כשל תפיסתי. אם זה בריא, אז תכניס גם את זה לתזונה שלך, אבל זה לא יחולל שינוי מהפכני בחיים שלך. לפחות כרובית זה טעים. בעיני גם בריאות הנפש חשובה. קודם כל שיהיה לך טעים, אחר כך כל השאר. זה המפתח לבריאות".