שלום עכשיו נגד יושב ראש הכנסת. מזכ"ל שלום עכשיו יריב אופנהיימר פנה אמש ליועץ המשפטי לכנסת עו"ד אייל ינון לבחון את חוקיות החלטתו של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין' לחנוך היום (שני) בכנסת "יד לגוש קטיף", מודל מוקטן של אנדרטה לזכר ישובי הגוש שנעקרו בהתנתקות.
"הנני פונה אלייך לאור הודעת הכנסת על הצבת אנדרטת קבע בשטח המשכן לציון פינוי ההתנחלויות משטח עזה וצפון השומרון. על פי מיטב ידיעתי, בשטח המשכן מוצבות מספר מצומצם מאוד של אנדרטאות המתייחסות להיסטוריה של עם ישראל, לערכים עליהם מושתתת הדמוקרטיה הישראלית, ובאופן ספציפי לזכר קורבנות השואה ולזכר חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה", כתב אופנהיימר בפנייתו..
לדבריו "עד היום, אירועים קשים וטראומתיים בתולדות עם ישראל ומדינת ישראל לא זכו לאנדרטאות קבע בשטח המשכן. לא רצח רבין ולא מלחמת יום כיפור, לא פינוי ימית ולא הטבח בכפר קאסם. עד כה הכנסת לא פתחה את שעריה להצבת מיצגים ואנדרטאות קבועים (להבדיל מתערוכות משתנות) מלבד אלו הקיימים במשכן משנותיו הראשונות".
אנדרטה לזכר ישובי גוש קטיף ביישוב ניצן
"לפיכך", הוסיף אופנהיימר במכתבו ליועץ המשפטי לכנסת, "הנני פונה אלייך בבקשה לבחון האם בסמכותו של יו״ר הכנסת להחליט ולהציב אנדרטת קבע בשטח המשכן, מה מעמדה של האנדרטה והאם ניתן להסירה". עוד הוא מבקש לדעת האם קיים גוף שזהו סמכותו והאם גוף זה התכנס וקיבל את ההחלטה בטרם פרסומה. מה הם הקריטריונים להצבת אנדרטת קבע ומהן הדרכים בהן ניתן לתמוך או להתנגד להצבת האנדרטה. כמו כן, מהן הדרכים בהן ניתן לפנות ליו״ר הכנסת ולערער על ההחלטה.
"כאילו הכנסת זה ביתו הפרטי"
בנוסף, במידה והחלטת יו״ר הכנסת נעשתה בסמכות וברשות, מבקש מזכ"ל שלום עכשיו לבחון כיצד ניתן לפנות ולבקש הצבת אנדרטאות נוספות בשטח המשכן בעתיד. "הנני סבור שעם כל הצער וההבנה לכאבם של המפונים, הצבת אנדרטת קבע לציון אירוע פוליטי אחד מסוים ושנוי במחלוקת (שלא כלל אבידות בנפש) איננו מעשה ראוי ומעלה חשד שיו״ר הכנסת, ח״כ יולי אדלשטיין, מתייחס לבית הנבחרים כאילו היה זה ביתו הפרטי", כתב אופנהיימר.
לדבריו "ההתנתקות מרצועת עזה הייתה אירוע קשה עבור המפונים אך זכתה ועדיין זוכה לתמיכה רחבה בציבור ויש הרואים בה מעשה המציל חיים. בנוסף, יש ציבור גדול במדינת ישראל שסבור כי הקמת ההתנחלויות בלב עזה הייתה מעשה שגוי שאינו עולה בקנה אחד עם הערכים עליהם קמה התנועה הציונית, הצבת אנדרטה שכזאת לא תאפשר הבעת דעה מנוגדת ותשתיק דיון לגיטימי בחברה הישראלית".
"מדינת ישראל ידעה מכאובים רבים, ועל כן אין זה מתפקידו של יו״ר הכנסת להחליט על דעת עצמו אילו אירועים יזכו לאנדרטאות קבע ואילו אירועים ייזנחו וישארו מחוץ למשכן", סיים אופנהיימר את דבריו.
ועד מתיישבי גוש קטיף הגיב לדבריו של אופנהיימר: "חבל מאוד שגם עשור ויותר לאחר שגורשנו מבתינו על טפינו ורכושנו יש עדיין חלקים מהחברה הישראלית שלא מוכנים לקבל אותנו, לפני הגרוש יריב אופנהיימר וחבריו צעקו מעל לכל במה ובכל צומת כי ההתנתקות תעשה טוב לשלום ולבטחון, דבר שהתבדה חודשים ספורים לאחר הגרוש. והיום, במקום לעמוד איתנו כתף אל כתף בוחרים אנשי השמאל הקיצוני לעמוד מנגד, ולנסות לגרש מאיתנו גם את הזכרון, המיצב שיוצג היום בכנסת הוא נדבך נוסף בשימור מורשת גוש קטיף"
מגן דוד אשר מתוכו צומח עץ דקל
כזכור, ב-26 באוקטובר 2004, אושרה במליאת הכנסת תוכנית ההתנתקות מגוש קטיף, ברוב של 59 תומכים כנגד 40 מתנגדים תומכים ו-5 נמנעים. היום (שני), ביוזמת יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ומרכז קטיף, יוסר כאמור בטקס מיוחד במשכן הלוט מעל מיני אנדרטה לזכר הישובים שפונו בהתנתקות.
מדובר במודל ברונזה מוקטן של אנדרטה גדולה המוצבת בישוב ניצן, במרכזה מגן דוד אשר מתוכו צומח עץ דקל המהווה "ביטוי לשבר העקירה וליכולת לצמוח מתוך השבר". על דופן היצירה, מעשה ידיו של הפסל אהרון שבו, חקוקים שמותיהם של 21 יישובי חבל קטיף וארבעת יישובי צפון השומרון שנעקרו.
יו"ר הכנסת אדלשטיין היה בין חברי הכנסת שהצביעו בשעתו נגד ההתנתקות. עוד לפני הטקס, ייפגש היום אדלשטיין בלשכתו עם מוזמנים תושבי הגוש לשעבר, ביניהם משפחות שכולות ויזמים שונים שהתגוררו בעבר בגוש. על פי התכנית, אנדרטת העקירה תהפוך למיצג קבוע במשכן הכנסת ותהיה חלק מתכנית הסיורים של אלפי המבקרים הפוקדים מידי חודש את המקום.
בהזמנה ששלח יו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין לחברי הכנסת לבוא ולהשתתף באירוע הוא כתב: "מתוך הוקרה למקום ולתושביו, מצאנו לנכון להנציח את גוש קטיף במיצב אמנותי במיוחד שיוצב בכניסת 'קדמה' באגף החדש של משכן הכנסת. מטרת המיצב היא לבטא את רוח חבל ארץ זה ולכבד את זכרו במרקם הזיכרון הישראלי הקולקטיבי".
מנכ"ל מרכז קטיף, מוכי בטר, ברך את יו"ר הכנסת על היוזמה להנצחת מורשת גוש קטיף בכנסת, באמצעות מיצג המבטא לדבריו את נקודת הזיכרון הקולקטיבי של גוש קטיף. בהצבעה ההיסטורית על אישור תכנית ההתנתקות אותה הוביל אריאל שרון, השתתפו כל חברי הכנסת דאז, למעט השרה יהודית נאות שלא יכלה להגיע לדיון בעקבות מחלתה. לעומתה, ח"כ אלי אפללו הגיע לדיון במליאה כשהוא על כיסא גלגלים מאחר והיה בחופשת מחלה מניתוח.
