אמנויות הבמה: פרויקט חדשני של לחישות ושרשורים

התוצאה: טלפון שבור – גרסת הבמה", תהליך עבודה ארוך שבו האמנים משחקים טלפון שבור זה עם זה ו"לוחשים" את יצירותיהם בסדר שנקבע מראש. כך נוצר שרשור שבו כל אמן מקבל שבועיים כדי ליצור "לחישה" - כלומר יצירה בת חמש דקות לכל היותר. אחרי שהאמן סיים ליצור, הועברה "לחישתו" לאמן הבא אחריו בשרשור. סדרת הלחישות התחברה למופע אחיד והומוגני של שת"פים בין האמנים ויצירותיהם.

"טלפון שבור – גרסת הבמה" כולל רגעי משחק, שירה, וידיאו, מחול, ספוקן וורד, פרפורמנס ואנימציה. הפלטפורמה מרחיבה את גבולות המופע לפרויקט חזותי הנוגע בקהילות יוצרים מתחומים שלרוב לא נוהגים להיפגש וליצור יחד, ומאפשרת ליוצרים להתחבר לקונטקסט חדש ולא ידוע.

הרעיון המקורי, מתברר, הביא לפרץ של יצירתיות. שחף מנאפוב, אחד המשתתפים: "לפני שקיבלתי את 'הלחישה', תכננתי ליצור משהו צבעוני, גרפי ורווי שמחת חיים. אך ברגע ששמעתי את הלחישה של אנסטסיה, הבנתי שהשמחה תיאלץ לחכות לפרויקט אחר, וליצירה הזאת יש חיים בזכות עצמה".

יהוא ירון מתפייט: "דווקא בגלל שהייתי תלוי לגמרי ב'לחישה' שקדמה לשלי, הצלחתי, איכשהו, לחלוב מעצמי את השיר שרציתי לכתוב כל החיים, ולא ידעתי איך. זה הזמן להגיד תודה להוגי הערב המופלא הזה, על שחסכו לי 300 שקל בשבוע לטיפול פסיכולוגי". 

במאי המופע הוא רועי הרץ רוסו. על המוזיקה אחראים נעם הלפר, יהוא ירון, אנסטסיה סדומסקי, דן אלון ושני ברונר. ספוקן וורד: מאיה זקס, צביה מרגליות ואריק אבר. פרפורמנס: גלעד כהנא, אריאל ברונז, נטלי צוקרמן ורבים נוספים. 

אחת המשתתפות היא מאיה זקס, בוגרת תקשורת חזותית בשנקר, כותבת לרוב במסגרת הפואטרי סלאם ומפיקה ערבי סלאם בבאר שבע.

"עשיתי את הסרטונים בזמן הלימודים בשנקר. למדתי תקשורת חזותית וככה תקשרתי חזותית. היה לנו שיעור עריכה עם מלא ציוד טכני, אז חגגתי. אחד הסרטונים עבר את ה־50 אלף צפיות, ובכיף הייתי עושה עוד סרטים. אני בונה על הפנסיה. אקנה לי סטודיו הפקות ואריץ סרטונים ויראליים עד הקבר".

"כפיר, חברי הטוב מהתיכון בבאר שבע, נתן לי שם חיבה 'מאינקאומף'. זה צמח מהטיה רוסית של 'מאיה – מאינקה'. כן, זה הספר של היטלר, אבל התרגום הוא 'המאבק שלי'. עשיתי את הסרטון בתקופה של אחד המבצעים הצבאיים, אחד מהצוקים האיתנים האלו. תוך כדי העשייה הרגשתי תחושת כאוס וחוסר יכולת להבדיל בין טוב לרע. תחושת אבסורד אל מול משחק התפקידים המלחמתי של 'אויב וחבר', והסרטון היה תגובה רגשית. המאבק היחיד שלי, אולי מאבק ילדותי, היה להגחיך את הכל".

"פואטרי סלאם זאת תופעה שקיימת כבר כ־30 שנה, ונכנסה לארץ לפני שלוש שנים. מדובר בערבים שוצפים וקוצפים שמתקיימים בכל הארץ. זאת תחרות של משוררי המילה המדוברת, מיזוג של ראפ, הייד פארק ותיאטרון. יש מוזיקה ובירה, ובערב תל אביבי מגיעים בממוצע 300 צופים. הזוכים מתחרים בגמר ארצי, והזוכה בגמר מתחרה בתחרות העולמית בפריז. הסלאם קיבל אותי יפה. הצלחתי לחזור לבמה בזכותו ולהפוך למיקרו־סלב". 

"טלפון שבור – גרסת הבמה", 10.2, רביעי, 19:30 ו־21:30, צוותא,  תל אביב.