הסכם על "הפסקת מעשי האיבה" בסוריה, שהוצג במינכן שלשום על ידי שרי החוץ של ארה"ב ורוסיה, הוא אפילו לא קצה של התחלה לסוף הקטסטרופה ההומניטרית המתחוללת במדינה זו.



"מהתוכן שפורסם לא ברור אם זה הסכם או הסכמה או הבנה בין שתי המעצמות", אמרו דיפלומטים בניו יורק. "מה שברור, המהלך הזה אינו מבטיח שום תקווה מעשית לסיום טבח האזרחים, הרס הערים ועקירת פליטים בהיקף שאינו זכור מאז תום מלחמת העולם השנייה".



ההסכם בין ארה"ב לרוסיה מדבר על הפסקת מעשי האיבה בסוריה בתוך שבוע, מה שהעניק מראש לרוסיה מרווח של זמן להמשיך בתקיפות מהאוויר נגד יעדים בעיר חלב ונגד ריכוזי אוכלוסיה באזורים נצורים שבשליטת המורדים. "הגענו להסכמה ליישם הפוגה ברחבי סוריה בתוך שבוע", הצהיר שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי בתום סבב שיחות שקיים שלשום במינכן עם עמיתו הרוסי סרגיי לברוב. אבל לברוב, שישב לצדו, הוסיף: "המבחן האמיתי יהיה אם אכן כל הצדדים יכבדו את ההתחייבויות האלה".



מי שלא המתין לתגובות כל הצדדים הוא ראש ממשלת רוסיה דימטירי מדבדב. "היחסים בין רוסיה לארה"ב הידרדרו למצב של מלחמה קרה חדשה", הצהיר אתמול.



"הניו יורק טיימס", שדיווח בהרחבה על השיחות בין שני שרי החוץ, העיר בציניות: "שני השרים נראים כמי שמשתדלים להציג חזות של שיתוף פעולהלאחר שבועות שבהם החליפו האשמות בנוגע להסלמה".



"אם לא היה מדובר בחייהם של אלפי בני אדם אפשר היה לגחך למראה שרי החוץ של שתי המעצמות שמתאמצים להציג כישלון מוסווה כהישג", אמר דיפלומט מערבי בכיר במרכז האו"ם בניו יורק.



אין זה מקרה שבאתר החדשות של האו"ם, כותרת הידיעה על השיחות במינכן העדיפה לצטט את נציג האו"ם לזכויות האדם זייד ראד אל חוסיין, שהתריע מפני מה שהגדיר "ההיקף המעורר הלם של האלימות וההתעללות בזכויות האדם בחלב".



מה שהעלה לאחרונה מחדש לכותרות את המלחמה בסוריה הוא התקרבות חודש מרץ שיציין חמש שנים לפרוץ המרד נגד השלטון בדמשק, שגרר את המדינה כולה למלחמת אזרחים עקובה מדם. בנוסף, ביום שבו התכנסו במינכן נציגי 17 המדינות החברות ב"קבוצת התמיכה הבינלאומית בסוריה" (issg) פורסמו נתונים מעודכנים על היקף האבידות בסוריה של גוף המכונה "המרכז הסורי למחקר פוליטי". המספר הוא 470 אלף הרוגים, כמעט כפול מהנתונים שפרסם האו"ם לפני כשנה.



"נוצרה התחושה שאי אפשר לשתוק יותר", אמר דיפלומט בכיר בניו יורק. "השאלה הגדולה היא איך מתרגמים את התחושה למעשים".



בדיווח "הניו יורק טיימס" על שיחות מינכן נכתב: "בשיחות שנמשכו יום שלם כל השחקנים הראשיים הכירו בעובדה שהאירועים בסוריה הגיעו לנקודת שבירה. אבל לא ג'ון קרי ולא סרגיי לברוב יכלו לומר בוודאות שראשי הארגונים המעורבים בלחימה יקבלו את ההסכם ויפעלו לפי ההתחייבויות. גם לא ברור כיצד ממשלתו של אסד תגיב להסכם ואם בכלל תקבל אותו".



לדברי העיתון, הרוסים הציעו שההסכם להפסקת מעשי האיבה ייכנס לתוקפו בתחילת מרץ אבל בכירים אמריקאיים חוששים שהרוסים מתכוננים לנצל את הזמן עד לתחילת מרץ כדי לסייע לצבאו של אסד לכבוש אזורים נוספים בסוריה. דיפלומטים ופרשנים בניו יורק הביעו ספקות וחששות לגבי סיכויי יישומו של ההסכם.



ארה"ב ורוסיה עדיין חלוקות ביניהן בנוגע להגדרת הארגונים המעורבים בלחימה כ"טרוריסטים". מפציצים רוסיים תוקפים ארגוני מורדים שארה"ב מזרימה להם סיוע צבאי. דאעש וג'בהת א־נוסרה, המוגדרים רשמית על ידי האו"ם כארגוני טרור, אינם כלולים בהסכם. "נוצר בשטח מצב משונה ומסובך שאינו מאפשר הפסקת אש בהיקף מלא", אומרים דיפלומטים בניו יורק.



גורם נוסף המאיים על ההסכם היא סעודיה. לפי דיווח שפורסם שלשום בערוץ החדשות אל ערבייה, סעודיה מתעקשת לשגר חיילים לסוריה להילחם נגד דאעש לצדה של ארה"ב.



קרי ולברוב לא הסתפקו בהתייחסות לנושא סוריה. ופרסמו הצהרה ארוכה מטעם הקוורטט, שהתייחסה לקיפאון המתמשך בתהליך השלום. הצהרה גינתה "את כל פעולות הטרור" והביעה "דאגה רצינית מהמשך האלימות נגד אזרחים, מהמשך ההתנחלויות ומההיקף הגדול של הרס מבנים פלסטיניים - התפתחויות שמעמידות בסכנה את פתרון שתי מדינות". ההצהרה כוללת גם דרישה "להגביר את המאמצים להתייחס למצב החמור בעזה, תוך הדגשת החשיבות להגביר את פתיחות העיר על ידי הגדלת אפשרויות הכניסות". 



האירוניה הגדולה היא שבעת שרוסיה בהנהגת פוטין מפציצה והורסת ערים בסוריה וגורמת להרג אזרחים, כולל נשים וילדים, מי שיוצא נבוך ושרוט מהמשבר בסוריה הוא דווקא נשיא ארה"ב ברק אובמה. לפני יותר משנתיים ניפק אובמה את ההצהרה המפורסמת "אסד חייב ללכת". ועכשיו מעמדו של אסד כשליט סוריה, אמנם על כידונים רוסיים, לא נראה איתן יותר מאז פרוץ המלחמה ושלשום אף הודיע על כוונתו לכבוש את כל סוריה. אובמה מתהדר במדיניותו נגד מעורבות צבאית אמריקאית ישירה בסכסוכים. אלא שהוא לא תיאר לעצמו שאת החלל שהוא יצר ימלא פוטין באופן כה אגרסיבי וגורף.