בעוד פחות מחמישה חודשים, ב־5 באוגוסט, אמורה נשיאת ברזיל דילמה רוסף לשבת ביציע הכבוד באצטדיון המרקנה בריו דה ז'נרו לצדם של נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי, תומס באך, ומנהיגים נוספים מרחבי העולם. או אז היא תיתן את האות לפתיחתה של החגיגה הספורטיבית הגדולה בעולם: האולימפיאדה ה־31.



אולם אירועי הימים האחרונים בברזיל מעלים את התהיות אם רוסף עדיין תשב בלשכת הנשיאות עד המשחקים האולימפיים בקיץ הקרוב, או שמא – כמו במונדיאל שאירחה המדינה בקיץ 2014 – שוב יעיבו שריקות הבוז של הברזילאים ביציעים בעת שישמעו את נאומה של רוסף או יראו את תמונתה על המרקע הגדול באצטדיון.



ביום ראשון השבוע רעדה ברזיל ביום ההפגנות הגדול בתולדות המדינה. גורמים משטרתיים העריכו כי כ־3.5 מיליון בני אדם יצאו לרחובות ביותר מ־300 ערים ויישובים ברחבי ברזיל, כולל 1.4 מיליון מפגינים בסאו פאולו ו־100 אלף שמילאו את חוף קופקבנה הפופולרי בריו. למפגינים, רבים מהם לובשים את מדי נבחרת הכדורגל הלאומית או נושאים את דגל המדינה, היה מסר ברור: רוסף צריכה ללכת.



"אנחנו צריכים להיפטר מדילמה וממפלגת הפועלים, זה לא הזמן שלהם יותר", אמרה מאריה דו קארמו (73) שהשתתפה בהפגנה בריו. "היא איומה ונוראה", הוסיף פאולו רודריגז (53) שהפגין עם רעייתו ובתם. "מפלגת הפועלים היא ארגון פלילי ששודד את משאבי המדינה. הם הורסים את המדינה שלנו".


מבצע שטיפת רכב



לא מדובר בהתנגדות חדשה לשלטונה של רוסף, לשעבר לוחמת המחתרת בזמן השלטון הצבאי. היא החלה את כהונתה לפני חמש שנים עם תמיכה גדולה, בזכות היותה חלק מממשלתו של הנשיא הקודם לואיז אינסיו לולה דה סילבה, שהפכה את ברזיל למעצמה כלכלית, תוך צמצום האבטלה והעלאתם של מיליוני תושבים מעל קו העוני ולתוך מעמד הביניים.



"איומה ונוראה". הנשיאה דילמה רוסף. צילום: רויטרס
"איומה ונוראה". הנשיאה דילמה רוסף. צילום: רויטרס



אולם לפני כשנתיים החלו הפגנות גדולות של מאות אלפי תושבים נגד רוסף וממשלתה, שלעתים לוו בעימותים אלימים עם כוחות המשטרה. למחאה על יוקר המחיה והמסים הגבוהים ונגד השחיתות הנפוצה בבירוקרטיה הממשלתית, הצטרף גם הזעם הציבורי על כך שהממשלה השקיעה בתשתיות לקראת המונדיאל שעמד להתקיים בקיץ 2014 במקום במערכות החינוך והבריאות שזקוקות נואשות לתקציבים.



על אף האיומים לשבש את אליפות העולם בכדורגל, המשחקים עברו ללא הפרעה, ושלושה חודשים לאחר מכן אף הצליחה רוסף לזכות בכהונה שנייה. בנאום הניצחון שלה היא הבטיחה "להיות נשיאה טובה יותר מכפי שהייתי עד כה", ולפעול יותר למען השקעות בתשתיות ומאבק בשחיתות. אבל המציאות טפחה על פניה ועל פניהם של כל תושבי ברזיל.



הכלכלה המקומית נכנסה למיתון עמוק ביותר, כאשר שלוש חברות דירוג האשראי המובילות הורידו לאחרונה את דירוג איגרות החוב הממשלתיות לדרגת "זבל". כלכלני בנק מורגן סטנלי אף העריכו השבוע כי הכלכלה בברזיל תצטמק השנה ב־4.3%, וזאת לעומת ההערכות הקודמות של 3%.



עד כמה שהמצב הכלכלי מטריד את התושבים, ומאיימת גם מגפת נגיף הזיקה, שהובילה למאות מקרים של תינוקות שנולדו עם ראש קטן, נראה כי השחיתות שפשטה במינהל הציבורי והגיעה עד לצמרת היא שמעוררת את הזעם הגדול ביותר.



בדיוק לפני שנתיים החל מבצע "שטיפת רכב", שהפך לחקירת השחיתות הגדולה בתולדות המדינה. אז נחשף כי פוליטיקאים ודירקטורים בחברת האנרגיה הממלכתית פטרובראס, אחת הגדולות בעולם, קיבלו שוחד מחברות בנייה, שבתמורה העניקו להם חוזים יוקרתיים. עד כה הוגשו כתבי אישום נגד 179 אנשים והחקירה נמשכת נגד יותר מ־90 בני אדם נוספים, בהם גם יו"ר הקונגרס הברזילאי ויריבה המר של רוסף, אדוארדו קוניה, שחשוד כי קיבל שוחד במיליוני דולרים.



מקורבים לרוסף מצאו את עצמם בלב הפרשה, אולם עד כה לא התגלתה מעורבות ישירה של רוסף, ששימשה דירקטורית בכירה בחברה עד בחירתה לנשיאות. למרות זאת, ייתכן שבשל מניעים פוליטיים ורצון להסתיר את מעורבותו בקבלת שוחד, אישר קוניה בדצמבר לקדם הליכים להדחת הנשיאה בשל טענות שהפרה את חוקי האחריות הפיסקאלית, כאשר השתמשה לכאורה בכספים מבנקים בבעלות המדינה על מנת להסתיר פערים בתקציב.



לפני כשבועיים התרחשה התפתחות דרמטית, כאשר החוקרים פשטו על ביתו של הנשיא הקודם דה סילבה, אחת הדמויות הפופולריות והמשפיעות בברזיל ומייסד מפלגת הפועלים ששולטת מאז 2003. החוקרים הגיעו גם לבתיהם של בני משפחתו וחקרו אותו במשך שלוש שעות בחשד למעורבות בפרשת פטרובראס. לפי החשדות הוא קיבל תשלום מחברות בנייה תמורת נאומים ואף לטובת רכישת בתים. "הנשיא לשעבר זכאי לכבוד בגלל התפקיד שאותו מילא, אבל זה לא אומר שהוא חסין מחקירה", הבהירו התובעים.



בשבוע שעבר דרשו התובעים להכניס את דה סילבה למעצר מקדים, בשל חשדות לפרשה נוספת של הלבנת כספים. הפעם עלה החשד שהוא ובני משפחתו הסתירו נכסים, ובראשם דירה בלתי מוכרזת על חוף הים בעיר גוארוחה שבמדינת סאו פאולו. בית המשפט אמור להחליט אם לקבל את הבקשה, בעוד דה סילבה עצמו מכחיש בתוקף את האישומים נגדו. הנשיאה רוסף הביעה תמיכה מוחלטת במנטור שלה, ואף הציעה לו תפקיד בממשלה שיעניק לו חסינות מהעמדה לדין.



לא חסין מחקירה. הנשיא לשעבר דה סילבה. צילום: רויטרס
לא חסין מחקירה. הנשיא לשעבר דה סילבה. צילום: רויטרס



בחירות חדשות בפתח?


עבור התושבים, ההצעה הזו הייתה הטריגר להפגנות הענק בתחילת השבוע. בעצרות ניתן היה לראות שלטים בגנות השחיתות המיוחסת לרוסף ובובות בדמויותיהם של הנשיאה ושל דה סילבה לבושות במדי אסיר. השם שנישא בקול על ידי המפגינים היה של סרחיו מורו, השופט הפדרלי שמוביל את חקירת פטרובראס, וההמונים נשאו שלטים שעליהם נכתב "כולנו מורו" ו"במורו אנחנו בוטחים". "אני רוצה שדילמה תודח עכשיו", אמר גאודינו אינסיו, מפגין מסאו פאולו. "היא חסרת ערך כי היא לא יכולה לשלוט במדינה. לאחר מכן נוכל לקיים בחירות חדשות".



רוסף, שהתמיכה הציבורית בה צנחה כבר למספרים חד־ספרתיים, שיבחה את מתנגדיה על כך שהצליחו לקיים את ההפגנות ההמוניות בשקט וללא


עימותים אלימים, אך הבהירה כי אינה מתכוונת לפרוש מתפקידה לפני שתסיים את כהונתה בשנת 2019.



עם זאת, בני בריתה הפוליטיים של רוסף, שעד כה לא תמכו בהדחתה, הודו שאינם יכולים להתעלם מהזעם הציבורי שהובע ברחובות הערים. "המפלגות יתחשבו בהפגנות ותהליך ההדחה צובר עוצמה", אמר מנהיג המפלגה הסוציאל־דמוקרטית, רוחריו רוסו. "אי אפשר להמעיט בחשיבות העוצמה של הרחובות", הוסיף מאוריציוס קווינטייה לסה ממפלגת הרפובליקה, שהודה שאף שמפלגתו הייתה נאמנה למפלגה, הפעם הצירים חלוקים בדעתם לגבי המשך התמיכה ברוסף ולגבי הדחתה.



עיקר תשומת הלב מופנית לעבר השותפה העיקרית של מפלגת הפועלים של רוסף, התנועה הדמוקרטית הברזילאית בהנהגתו של סגן הנשיא, מישל טמר, שמטעמה שישה שרים בממשלה. בסוף השבוע שעבר הודיעה המפלגה שתחליט בתוך 30 יום אם לפרוש מהקואליציה ולהצטרף לניסיונות לסיים את כהונתה של הנשיאה. אם אכן תפרוש המפלגה, הסיכויים של רוסף לשרוד בתפקידה יהפכו לקלושים מאוד.



אבל לא בטוח שזה יהיה סוף הסיפור, כפי שהדגיש השבוע "האקונומיסט". "בני הברית הנאמנים ביותר של מפלגת הפועלים – ארגוני העובדים והתנועות החברתיות – יכולים לשבש את החיים באופן שבו הצעדות של האופוזיציה ביום ראשון אחר הצהריים אינן מסוגלות", נכתב במגזין הנחשב. "אם הממשלה של מפלגת הפועלים תיפול – או אם דה סילבה ייכלא – הם עלולים לגרום למהומות. למתנגדי הנשיאה יש הכח המספרי, אבל חבריה עדיין עלולים לגרום להרבה צרות".