"לבוא קטנים" למשחק הגדול זו עמדה שרבים מעדיפים. בעיקר כשהם קטנים. קל להיות אנדרדוג כי אין מה להפסיד - רק לפייבוריט יש מה להפסיד - וכל התפתחות שסוטה מהתחזיות המוקדמות משרתת את זה שבא קטן.
יחסי הכוחות שמגדירים מי הקטן ומי הפייבוריט נבנים לאורך זמן. זה מתבקש, חשוב שיהיה להם על מה להתבסס, אחרת זה סתם דיבורים. אני לא מכיר הרבה מקרים שבתוך שבועיים אלה שהיו כבר בקבר הופכים לפייבוריטים ולהפך - כפי שקורה כאן עכשיו, בעצם הימים האלה. תוך שבועיים מכבי תל אביב הפכה מ"מכבי שוב לא משכנעת" לקבוצה "הכי טובה בארץ בכושרה הנוכחי" ובאר שבע מ"איכותית ועוצמתית" לאחת שעושה במכנסיים ערב המשחק הגדול ומצופה שכך גם תנהג במשחק עצמו.
הלכי הרוח השתנו, זה מה שקרה, שום דבר מעבר לזה. הלכי רוח, זה כבר נכתב כאן בעבר, לא משקפים יחסי כוחות, הם מבטאים דעות קדומות, אינטרסים, סברות כרס, חשבונות עבר, נהמות לב, תסכולים, גחמות - כל מה שסובב את המשחק, צובע אותו, אבל בלי נגיעה למהלכו.
באר שבע איבדה את הנקודות שמכבי איבדה בשבועות קודמים, פער של חמש נקודות נסגר לנקודה אחת, אבל בסופו של דבר מדובר באותן קבוצות שהלכו ראש בראש לאורך כל העונה. אם באר שבע אכן הייתה "איכותית ועוצמתית" עד לפני שבועיים, אז זה גם מה שהיא עכשיו ולא קרה שום דבר שיגרע זאת ממנה. אם מכבי הייתה "שוב לא משכנעת" עד לפני שבועיים, אז בפרק זמן הזה לא קרה שום דבר שהפך אותה לאחרת. קבוצות לא משנות את פרצופן תוך שבועיים.
באר שבע כרגע, ולאורך כל העונה, זו קבוצה יותר טובה, יותר עמידה, יותר תחרותית מזו ששיחקה נגד מכבי בגמר גביע המדינה לפני פחות משנה. מכבי, לאורך השנה האחרונה, וכך גם היום, לא פחות טובה מהקבוצה שפירקה אז את באר שבע. כשמנקים את כל הבולשיט ואת כל רעשי הרקע ואת הסיפורים שאוהדים ואינטרסנטים מספרים לעצמם - אז זו נקודת המוצא. יחסי הכוחות שנחשפו אז שיקפו את יחסי הכוחות כפי שהיו קיימים באותה תקופה. השאלה היא עד כמה הם נסגרו ואם הם נסגרו באופן כזה שהצדיק את הנחת העבודה שרווחה כאן עד לפני שבועיים - והתפוגגה משום מה - ולפיה באר שבע היא אלופה ודאית.
הלכי רוח נקבעים מסיבות כאלה ואחרות ונוצרים כפי שהם נוצרים. אמרנו, בסופו של דבר מדובר באוויר חם, הם לא מחזיקים מים גם אם הם מקובלים על הכל ובעיקר כשהם מקובלים על הכל. להישען על הלכי רוח ולקבוע על פיהם עמדות זה רעיון רע בכל תחום, אבל בספורט זה הכי גרוע.
הלך הרוח שלפיו באר שבע תיקח השנה אליפות החל להיווצר כבר בתחילת העונה. אני זוכר שההפסד שלה למכבי בטדי במחזור השני של העונה נתפס כמו מעידה קלה ומקרית שלא משקפת דבר. "באר שבע אלופה" זה הלך רוח שהעצים וצבר נפח במהלך השנה עד שאצלי לפחות התקבל הרושם שאנחנו סתם תקועים להם בדרך. למה אנחנו מתעקשים אם אין לנו סיכוי? תראו את הקישור שלהם, תראו כמה כלים התקפיים יש להם, כל אחד יכול לתת שם גול ואנחנו מה? לנו יש את זהבי. רק אותו. חוץ מזה אין לנו כלום ואם לא היה לנו אותו אז גם לא היו לנו שלוש אליפויות רצופות ולא היינו עולים לליגת האלופות.
בסך הכל יש כאן קבוצה אחת שיש לה את כל המרכיבים - על המגרש ובמעטפת שסובבת אותו: קהל, אצטדיון, תקשורת - ומולה קבוצה אחרת, לא משכנעת, אפורה, מוגבלת, משעממת שמגרדת אליפויות ואף אחד לא מבין איך. קבוצה של שחקן אחד, תלויה בו לחלוטין, אין לה כלום מעבר לזה - תוציא אותו מהמשחק, הלך עליהם.
גם העלייה שלה לשלב הבתים נתפסה כנס שלא נתמך מקצועית בשום דבר חוץ ממזל ומקריות. ורצף זכיותיה זו תוצאה של היעדר תחרות, אבל עכשיו יש לה תחרות. באר שבע הגיעה והיא לא דומה לשום דבר שמכבי, עד השנה, נאלצה להתמודד איתו בזירה המקומית. התווית שבאר שבע נשאה לאורך כל העונה זו תווית של אלופה. זה היה באוויר, זה הורגש, זה נאמר, זה היה קונצנזוס, אז למה זה השתנה? מה קרה?
לבאר שבע יש את הכל וכל שנה יש לה יותר מכפי שהיה לה בשנה הקודמת. יפה לראות אותה גדלה, מתעצמת ומתפתחת. אבל למכבי יש את כל מה שיש לבאר שבע ועוד קצת. בסופו של דבר, באר שבע גם אם הייתה מגיעה למשחק בהפרש של חמש נקודות ובין אם רק נקודה, תצטרך לקחת את האליפות מקבוצה יותר טובה ממנה בכל האספקטים. אני לא אומר שזה לא אפשרי, אני רק אומר שזה מה שבאר שבע תצטרך לעשות.
בניגוד לכל מה שנאמר ונכתב עליה לאורך העונה כולה – מכבי היא לא כזאת בינונית, בטח לא עבור באר שבע, וזו לא התפתחות של השבועיים האחרונים. היא הייתה קיימת לכל אורך השנה אבל משום מה נהגו להתעלם ממנה.
באר שבע לא הייתה קבוצה מפחידה באף שלב של העונה. היא הייתה קבוצה שעשתה את העבודה נגד קבוצות פחות טובות ממנה. מכבי הבינונית והשבעה, עם שחקן אחד ושום דבר חוץ ממנו, כבשה יותר ממנה, דפקה שלישיות, רביעיות וחמישיות יותר פעמים ממנה. אולי יש לה רק אותו, אבל יש לה גם את כל מה שסביבו שעוזר לו להיות מה שהוא. היא יודעת לעשות בו שימוש ואולי זה מספיק, כפי שזה הספיק לשלוש אליפויות רצופות והעפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות, וזה עוד לפני שמדוניאנין, סה ובוס הגיעו. כי תרומתם של אלה עוד לא הוכחה וזה הרי ידוע שג'ורדי "לא פוגע בזרים". אז דבר אחד שלמכבי עוד נותר לעשות זה להפריך את הלכי הרוח, אבל לא בטוח שאכפת לה מהלכי הרוח. שימשיכו להתקיים.
בסוף נובמבר 2015, בני יהודה התארחה אצל מכבי בנתניה. אבוקסיס עוד אימן אותה. זה היה בעיצומו של מסע ההשפלה שמכבי חוותה בצ'מפיונס עדיין - בני יהודה ספגה רביעייה. מחזור קודם בני יהודה אירחה את באר שבע בהרצליה והוציאה נקודה. אבוקסיס הסביר אחרי המשחק נגד מכבי שהקבוצה שלו שיחקה נגד קבוצה שלא נמצאת בליגה שלה. שההבדל בין הקבוצה שלו למכבי זה ההבדל שבין מכבי למתחרות שלה בשלב הבתים. "בפעם הראשונה העונה", אמר אבוקסיס, "שיחקנו נגד קבוצה שפשוט גדולה עלינו בכמה מספרים".
הוא לא אמר את זה אחרי המשחק של בני יהודה נגד באר שבע בטרנר. אז הוא לא הרגיש שהקבוצה שלו משחקת נגד יריבה שגדולה עליה בכמה מספרים. זה היה, כאמור, בחודש נובמבר וכבר אז באר שבע זוהתה כאלופה ודאית.
עכשיו אבוקסיס מאמן את בני סכנין. בא עם הקבוצה שלו לטרנר, כבש שני שערים, הוציא נקודה והיה יכול להוציא גם יותר. כעבור כמה ימים שיחק נגד מכבי בבלומפילד, לא יצא מה-16 שלו 90 דקות ובסוף חטף. חטף אחד אבל היה יכול לחטוף עוד ארבעה. בין שני המשחקים לא היה שום דמיון. בראשון סכנין חשבה שהיא יכולה - בשני לא. זה עד כדי כך פשוט.
באר שבע יכולה לקחת אליפות אבל היא תצטרך לקחת אותה ממכבי. הלכי רוח שבאים והולכים לא יעזרו – היא תצטרך לעשות את העבודה על המגרש וזה הולך להיות קשה.