מסיכון להישרדות: השיטה שמסייעת לבני נוער במצוקה למצוא כוח פנימי

במעון מצפה ים, שבצוק סידנא עלי, מטופלים נערים בני 13 עד 18 בתוקף צו בית משפט. על החיים במוסד, תחנה אחרונה לפני הכלא למי שיצליח במלאכת השיקום, מיותר להכביר מילים: מצלמות במעגל סגור, גדרות גבוהות ובדידות הן חלק בלתי נפרד מחייהם של מי שכבר הכירו מקרוב את חיי הפשע. 
 

ד"ר דניס הנובר, ממציא שיטת "דניס הישרדות", הגיע לשם לפני שנים אחדות. הוא ראה את הנערים והבין שהוא צריך להישאר. מאז מגיעים מדריכים מצוותו מדי שבוע ומלמדים את הנערים את אמנות הלחימה הייחודית. ברגעים הללו, כשהם עומדים בתלבושת על המזרן, חוסר הגבולות שידעו כל חייהם הופך לריכוז ולשליטה. כבוד לאלוהים, כבוד לדגל, כבוד להורים, כבוד למחנכים, כבוד לחברים וכבוד לעצמך. אלה עקרונות הבסיס של השיטה, המצריכה יכולות מנטליות, פיזיות ונפשיות, בשילוב קראטה, ג'ודו, ג'יו ג'יסטו ואייקידו. הפעלת כוח מותרת רק בצורה מבוקרת, על פי כללים מוגדרים, ורק בזמן אימון על המזרן.
 

מצפה ים הוא אחד מבין שבעה בתי ספר ומעונות חוסים, שהפעילות מתקיימת בהם בתמיכת הקרן לידידות, בראשותו של הרב יחיאל אקשטיין, במטרה לסייע לילדים ולבני נוער על קצה הרצף להפוך לבוגרים נורמטיביים המשתלבים בצורה חיובית בחברה. הקרן, הנתמכת בתרומה כספית שהסתכמה עד כה ב־300 אלף דולר, דואגת למזרנים המיוחדים ולציוד הייעודי של המתרגלים: חליפות, מגנים ותיקים.
 

"דניס הישרדות" הוא עיסוק משפחתי, והמשפחה רק הולכת וגדלה. אורלי הנובר־בכר וגיא וירון הנובר, ילדיו של ממציא השיטה, מדריכים בעצמם בני נוער וילדים ב־30 המכונים הפרושים ברחבי הארץ ובמוקדים נוספים. מחצית מהמדריכים פועלים בהתנדבות, היתר באופן שיכול לפרנסם בכבוד.

"אבא דניס הוא הרוח החיה והמנוע, ואמא שושי היא הבסיס שעליו הוא נוחת בכל פעם מחדש", אומרת הנובר־בכר. 
 

"הכל התחיל לפני כיובל, בעקבות העובדה שכילד בן 3 בדרום אפריקה לאבא היו חיים כמו שלהם. הוא עבר בין בתי יתומים, גר ברחוב, ניקה שירותים של זרים, קראו לו 'יהודי מלוכלך'. הוא החליט: 'או שאברח או שאשרוד ואלחם או שאתאבד'. כשהיה בן 15, החליט לבחור בחיים. הוא פיתח את השיטה ואנחנו פעילים בארץ ובעולם. כיום, לצד הפעילות השוטפת שלנו, בזכות הרב אקשטיין והקרן לידידות, יותר ילדים בסיכון יכולים לקחת חלק". 
 

הרב יחיאל אקשטיין, נשיא הקרן לידידות, אומר כי הפעילות של "דניס הישרדות" היא מהפרויקטים המוצלחים שהקרן גאה להיות שותפה בהם. "הקרן החליטה על מימון הפרויקט לפני כמה שנים בהמלצתו של השר לביטחון הפנים דאז אבי דיכטר, שנחשף לשיטה בעברו כראש השב"כ", מספר אקשטיין. "אנו מאמינים שהשיטה שאותה 'דניס הישרדות' מלמדים, המשמשת בדרך כלל להכשרתם של חיילים ואנשי ביטחון, מעניקה גם לילדים ולנוער שבאו מרקע של מצוקה, ביטחון עצמי, לצד ערכים חשובים של כבוד לזולתם ולעצמם. פרויקט זה הוא אחת הדרכים של הקרן לדאוג היום לילדי הרווחה כדי להבטיח את השתלבותם כבוגרים נורמטיביים ותורמים בחברה, ולהעניק להם כלים לבניית עתיד טוב יותר לעצמם".
 

השאלה הרווחת שבה נתקלים אנשי "דניס הישרדות" היא עד כמה נכון ללמד בני נוער אלימים ממילא לעסוק באמנות לחימה. "אי אפשר ללמד 'דניס הישרדות' בלי כבוד. לא לכולם היו הזדמנויות בחיים, ובמקום כמו מצפה ים, גם אם זה נראה כמו סוף העולם, הם מגיעים לחוג שמראה להם שהם שווים משהו", אומרת הנובר־בכר.
 

"השיטה היא כזו שיד אחת מאוגרפת והשנייה פתוחה. האחת לוחמת בלי פחד, והשנייה פתוחה כדי להגן ולעזור", מחדד גיא הנובר. "בכל פעם שאני פוגש את הילדים האלה, אני רואה את אבא שלי מול העיניים. הם לא יודעים שום דבר חוץ מאלימות. אנחנו יודעים שאי אפשר לשנות אותם, ורוצים לתעל את הכוח שלהם למקום אחר ולכבד את היריב. זה כואב, ולפעמים בא לך לבכות. המעגל קשה. אולי אחד ממאה יצליח לצאת מהמעגל הקשה הזה ויבורך בחיים יפים. כולם צריכים עזרה, תמיכה ואהבה, שהם לא קיבלו בבית. אם ילד הצליח לעשות את האימון, הצלחת בגדול. אין הוקוס פוקוס וזו עבודה קשה מאוד להתנדב במקומות כאלה. לפעמים אין לילדים האלה רצון ואי אפשר להאשים אותם, אבל אבא שלי אומר, וזה הסוד: 'נתת לו שעה של כיף וחיוך, שעה של אהבה, עשית את הכל'".