הזעם העיקרי בסביבתו של משה קצב מופנה כלפי הרשות לשיקום האסיר (רש"א), שהבטיחה להצהיר כי תוכל לקחת את קצב תחת חסותה ואף החלה בגיבוש תוכנית לשיקומו, אך ברגע האחרון התקפלה וחזרה בה.
על פי עורכי הדין של קצב ומקורביו, רש"א חזרה בה במפתיע מעמדתה בלחץ הפרקליטות, התקשורת, או גם וגם. בימים האחרונים שוחחו בכירים ברשות עם שניים מפרקליטי קצב פעמים רבות. לדברי הפרקליטים, השיחות התקיימו ביוזמת אנשי הרשות. לפחות אחת השיחות הללו, על פי גורמים הקרובים למשפחת קצב, מוקלטת. בשיחות נשמעים בכירים ברשות לשיקום האסיר מצהירים כי מדיניות הרשות הקודמת, שלפיה אין לרשות עניין ויכולת לבצע הליך שיקום בקצב, השתנתה. "בכיר מאוד ברשות אמר שיש לו נדודי שינה וייסורי מצפון, והם קיימו כמה דיונים והחליטו ללכת על תוכנית לשיקומו של קצב". בין הצדדים אף החלו מגעים לגיבוש תוכנית כזו.
בסביבתו של קצב מדגישים כי המגעים הללו, שהתקיימו בסוף השבוע שעבר ובתחילת השבוע הזה, נוצרו ביוזמת אנשי הרשות לשיקום האסיר. כאמור, בידי פרקליטי קצב ראיות לתוכן השיחות, שהוגדרו על ידי אנשי קצב כ"הבטחה שלטונית".
אלא שברגע האמת, כשהשופט משה מיכליס שאל את הרשות לעמדתה בנושא, אמר נציג רש"א כי "לא חל כל שינוי בעמדתנו הקודמת". קרי, הרשות עדיין מתנגדת להצגת תוכנית שיקום לקצב. על פי אנשי קצב, ההתהפכות הזו של הרשות לשיקום האסיר ברגע האחרון היא שהכריעה את גורל השחרור המוקדם של קצב.
כעת מתלבטים בסביבתו של קצב אם להשתמש בחומרים אלה בערעור שיוגש על ההחלטה לא לקצר את עונשו של הנשיא לשעבר. עו"ד ציון אמיר, אחד מפרקליטי קצב, אף גולל את סיפור המעשה המפורט כאן בפני ועדת השחרורים ובפני השופט מיכליס בדיון שהתקיים אתמול, בלי להזכיר שמות.
הדיון, שבסופו קיבל קצב את בשורת האיוב, היה יצרי מאוד מבחינת פרקליטי קצב, ועו"ד אמיר הצהיר בסופו בפני הוועדה ש"אפילו במרקש יש דמוקרטיה רצינית יותר מאשר כאן בישראל". על פי מקורבי קצב, השינוי החד בעמדת רש"א נבע מהלחץ התקשורתי או מלחץ של הפרקליטות.
הטור המלא מחר ב"מעריב סופהשבוע"