אחרי עונת ה"אח הגדול" השנויה במחלוקת, שהשאירה מאחוריה שובל ארוך של מרירות, לא מגיע לנו משהו קצת יותר טוב מהמתוק-מתוק הזה? "בייק אוף ישראל" יצאה לדרך עם 14 זוגות, כשאתמול היה לנו הכבוד להכיר רק שבעה מהם. מאחד מהם כבר נפרדנו בסוף הערב. להנחיית התוכנית לוהקו איה קרמרמן (שהגיעה למקום השלישי ב"מאסטר שף" VIP) ולצידה פאולה רוזנברג, המתמחה ברפואה טבעית. שתיהן חסידות של אוכל בריא, שהגיעו להנחות תוכנית שכולה מבוססת על הרעלת סוכרים וכנראה לא עושה להן הרבה נחת. השתיים לא ממש נראו מתלהבות מדי מהתפקיד, שבינינו, הוא גם די מיותר. אם יש שלושה שופטים, למה צריך מנחות, ועוד שתיים? קרין לא יכלה בעצמה להכריז ש"עברה חצי שעה ונשארו עוד שעתיים"?
שופטי התחרות, עודד ברנר, השף של רשת ברי השוקולד מקס ברנר, קרין גורן שאחד המתמודדים כינה המקגייוור של הקינוחים, ורן שמואלי, השף שהמתמודדים מפחדים ממנו כי הוא מזכיר להם את רושפלד, כשיש לציין שאתמול הוא לא הפגין קשיחות יוצאת דופן. נו מה? שיהיה רשע ויפסיד קליינטים במסעדת "קלארו" המפורסמת שלו במתחם שרונה? 
כל השופטים הסכימו שאין ארוחה בלי קינוח מתוק בסופה, למרות שאצל הצרפתים נוהגים לקנח בצלחת גבינות מסריחות שלדעתם טובות לעיכול. ראיתי גם גרמנים שדווקא אוהבים להתחיל את הארוחה שלהם עם משהו מתוק, כי זה מעורר להם את התיאבון לקראת המנה העיקרית, אבל נזרום איתם. המתחרים נרתמו מיד למשימה הראשונה: עוגת גבינה בשלוש שכבות לפחות. התוצאות היו מרהיבות. הם כולם היו כישרוניים להחריד ואת העוגות שהכינו הייתי מציגה לראווה בחנויות הפטיסרי המפורסמות ב"פלאס דה לה מדלן" בפריז. 

אבל השופטים חשבו אחרת. 

אבא בוכה, קדאיף עם פטיש

"זאת עוגה סטנדרטית מדי", הם קבעו על עוגת גבינת קומות מכל הצבעים ומשובבת עין. או: "זאת עוגה שלא עומדת בקריטריונים", על עוגת יום הולדת שמחה ומקושטת בהפתעות חמודות לילדים. לך תבין. 
כמובן שתמיד יש בין המתמודדים את הזוג שלא מסתדרים אחד עם השני. "אמרתי לך לא להוציא עדיין מהתנור", מתעצבן האחד, והשני: "אל תצעק עלי". או אבא הרצל שמנסה להציל את העוגה, כאשר שלי בתו, בוכה לו ברקע שברגע זה ממש היא רוצה ללכת הביתה, כי היא לא הצליחה להדביק את בצק הסוכר. בסוף יצאה עוגת יום הולדת מוצלחת עם קישוטים של אף, עיניים ואפילו גבות שחורות. אז מה אם היא הייתה יבשה? ממתי עוגות צריכות להיות טעימות? הן צריכות להיות יפות, כי אנחנו הרי אוכלים עם העיניים לא? 
מה שמזכיר לי שבמשך שנים הייתי מזמינה לילדיי עוגות יום הולדת יפהפיות מקונדיטוריה מיוחדת, משלמת מאות שקלים, והילדים התלהבו מהמראה, אך לא מהטעם. אז חזרתי לאפות עוגת שוקולד פשוטה בגרוש וחצי, עם גנאש וסוכריות והם טרפו אותה. 
עודד ברנר מאוד התלהב מעוגת גבינה יפה עם שערות קדאיף, שבשביל לבקע אותן היה צריך להביא פטיש. לא כל כך הבנתי למה רן שמואלי וקרין גורן קפצו בבהלה כאשר שמעו שאחד הזוגות רצה להכניס לשוקולד צ'ילי חריף. נראה לי שילוב פצצה. ג'ולייט בינוש, בסרט "שוקולד" הייתה נוהגת לשים צ'ילי חריף בקקאו מהביל ומתוק, בחנות השוקולטרי שלה. 
איה קרמרמן ופאולה רוזנברג. צילום: אורטל דהן
אני גם לא מבינה את הצורך של שפים מסוימים להריח את האוכל לפני שהם טועמים ממנו. האם זה טרנד חדש בשביל להראות עד כמה הם מומחים? עודד ברנר מרוב שרצה להסניף, כמעט נתקע אפו בתוך קצפת העוגה. מראה לא סקסי במיוחד. הייתי רוצה שיימנעו מלהכניס את האף לעוגות לא להם. 
צמד הבנות אלה ואביגיל הוכתרו כמי שעשו עוגת יום הולדת מושלמת. אהבתי את הצניעות והשקט  שלהן. גם הפאן גירלס ליאן ושירן, בלטו בביצועיהן, אך לא היה מזיק שיאספו שערן כאשר הן עובדות, א' ב' בהיגיינת מטבח. איפה אתה רן שמואלי הפרפקציוניסט?
לסיכום, העוגות היו פאר היצירה ותאווה לעיניים, אפילו ווילי וונקה לא יכול היה לחשוב על נר לעוגה שעשוי מבצק סוכר, כפי שחשבו ליאור ויובל. 
ובכל זאת, העוגות לא הצליחו לגרות אותי. יותר מדי פצ'קריי. במקום זה, קוביית שוקולד חלב של הפרה, בהחלט יכלה לענות על הצורך שלי במתוק מנחם ומרגיע. 
בגדול, התאכזבתי. אחרי כל הרעש שעשו בפרומואים בשבוע האחרון, ציפיתי ליותר. מתוכנית על "בייק אוף", זה הפך לטרן אוף מקינוחים.  המנחות היו אנמיות ודברו מהר כאילו מישהו עומד להן עם סטופר. השופטים שהם אנשים מוכשרים לכשעצמם, יכלו לספק הסברים מעניינים יותר על הרכב החומרים והחיבור ביניהם. למרות שכמה אפשר להתפלסף על סוכר, קמח וביצים? 
ואף על פי כן, עדיפה התוכנית הזאת שהיא מפגן של כישרונות, על "האח הגדול" שהוא מפגן של...מה בדיוק?