תחקיר גנדי: אונס, הרג שבויים וסיכון חיי חיילים

"נשבר קשר השתיקה": תחקיר "עובדה" שחושף עדויות קשות על מעשים שונים שביצע לכאורה האלוף רחבעם (גנדי) זאבי שודר הערב (חמישי), לאחר שיח ציבורי סוער אודות הכוונה לשדר את הכתבה. בסרט הוצגו, בין היתר, טענות לניסיונות אונס לכאורה שביצע גנדי בלפחות שתי נשים, כמו גם לתקיפות מיניות נוספות.

"גנדי מתקשר אליי בשישי אחר הצהריים וטוען שהוא רוצה לדבר על ענייני עבודה", סיפרה חיילת ששרתה תחת פיקודו. "בהתחלה הייתי די גאה, שהמפקד מזמין אותי ככה. הגעתי למשרד בקרייה. הוא התחיל לפלרטט איתי. הידיים שלו התחילו לחפש אותי. כביכול בנועם, אבל בהחלטיות רבה. זזתי למקומות אחרים בחדר, והוא הולך אחרי מסביב. הוא לא היה נראה נבוך בכלל, זה היה נראה כאילו הוא די רגיל בזה. אני הייתי זריזה מאוד, זזתי לצד השני של השולחן. זו תחושה כאילו מישהו מתקיף אותי ואני הולכת מהר, כמו חיה שמנסה להימלט. בסוף נשכתי לו את האמה, את הזרוע. הרגשתי את הפה שלי מתמלא בדם. הוא צרח והיה המום, ופשוט ברחתי משם. לא סיפרתי את זה מעולם לאף אחד". 

חיילת נוספת לשעבר, ד', סיפרה סיפור דומה. גנדי זימן אותה למשרדו בשישי אחר הצהריים, שם הייתה לו "מיטה נשלפת מהקיר".  "ניסיתי לברוח אבל הוא תפס אותי ואנס אותי. אחרי זה הוא אמר לי 'קדימה, קדימה, תתלבשי, אין לי זמן, יש לי ישיבה במטה'. אני המומה, מחפשת את החזייה את התחתונים, כל הגוף רועד, הייתי ילדה בת 18 וחצי. העולם היה כל כך טהור ונקי עד אז. צרחתי בבכי לאחותי שאנסו אותי. הם היו בהלם, 'אין מה לפנות למשטרה, את תגמרי לך את החיים וגם לנו', הם אמרו לי. בערך חודש אחריי קיבלתי צ'ק עם שמו של גנדי, עם סכום יפה מאוד". 

 

 לפי מערכת "עובדה", לאחר היוודע דבר פרסום הסרט הגיעו אליהם עדויות רבות נוספות המצביעות על דרך פעולה שיטתית. בין היתר הביאו את עדויותיהן הנוספות של ש', שטענה: "גנדי ביקש שאצטרף לתרגיל כמזכירה מכיוון שיש לי סיווג בטחוני. בשלב מסויים גנדי יצא מחדר הישיבות והתקשר אליי שאבוא לכתוב משהו. נכנסתי עם עט ועיפרון והוא התנפל עליי, כפה את עצמו וחיבק אותי חזק בכל הכוח וניסה לנשק אותי. הדפתי אותו והייתי בהלם. למזלי, מישהו ניסה להיכנס בדיוק אז למזלי זה נגמר". 

נ', מתלוננת נוספת: "גנדי בא אליי פתאום באמצע הלילה ודופק בדלת של הדירה שלי. הייתי מאוד מבולבלת. הוא התנפל עליי וניסה להשכיב אותי על המיטה וניסה לשכב איתי בכוח. אני זוכרת אותנו מתגלגלים על הרצפה, ממש נאבקתי בו קשה. ברגע שהתברר לו שזה כנראה לא יצליח לו, הוא פתח את הדלת והלך. מה שגנדי עשה לא יכול בשום אפן להיחשב כמשהו שהיה בתרבות הצבאית הנורמטיבית". 

קצין בכיר במטה הפיקוד של גנדי אמר כי: "עד היום נשמר קשר שתיקה. היו נשים שעשו מהומה ונדרש להשתיק אותן מהר. היו עשרות כאלו. אני מאמין שאלו רק אלו שהצליחו לברוח, אלו שנאנסו לא ספרו כלום". 

בתחקיר הובאו מעשים קשים אחרים מעבר לעדויות התקיפה המינית. בין היתר, הוצגה עדות של העבריין הבכיר טוביה אושרי שהיה מקורב לגנדי, וטען כי שלח אדם לפוצץ את דירתה של העיתונאית סילבי קשת מכיוון שכתבה טור ביקורתי נגד אופן התנהלותו של האלוף זאבי בבסיס הפיקוד שלו, בו בין היתר גידל גורי אריות שנהג להציג בפגישותיו. 

כמו כן, הובאו עדויות שונות שטענו כי גנדי הורה לכאורה להוציא להורג מסתננים ירדנים שנכנעו או נוטרלו. 

דן חמיצר, הטייס של גנדי בהיותו מפקד פיקוד מרכז, סיפר: "די מהר הפכנו לצמד אינטימי. היו לי עשרות שעות גנדי כשהטסתי אותו. זה החמיא לי שהוא התייחס אליי כחבר. אבל מהר מאוד אתה מבין שהוא היה חסר עכבות לחלוטין ביחס למוסר, חיילות, אוכלוסייה, שמירת חוקים. הוא דרש ממני לטוס ולנחות בתוך ירדן סתם ככה כנגד הפקודות. הפציצו אותנו בפגזים, המסוק עלה באש, כמעט נהרגתי".  

חמיצר אמר כי "אין פעם שאני עובר מתחת לגשר שרשום עליו רחבעם זאבי או משהו כזה ותופס את הראש, איך זה עובר, מה אתם הופכים אותו לאגדה ומיתוס? מישהו דוחף לנו היסטוריה שצריך לצעוק 'עד כאן'. איזו מורשת יש כאן?". 
 

בהנצחת דמותו של רחבעם זאבי, שנרצח על ידי מחבלים לפני 15 שנים בהיותו שר בממשלה, הושקעו בשבע השנים האחרונות עשרה מיליון שקלים.

ממשפחת זאבי נמסר: "אנו כואבים את שידור הכתבה. מדובר בכתב אישום במעמד צד אחד. מערכת 'עובדה' לא הצליחה לייצר מצג של הוגנות כלפי אדם, גיבור ישראל, שאיננו עמנו כדי להגן על עצמו. פרסום חד צדדי של טענות נשים על אירועים שלטענתן בלבד קרו לפני כ-50 שנה, בזמן שרחבעם זאבי נמצא בקברו כבר 15 שנה, ואינו יכול להפריך את הדברים - הוא מעשה מוסרי ולא אתי. איך יכולה גוויה להתגונן בפניי האשמות שווא כאלה?".

"הטענות בדבר קשר עם עבריינים נבדקו כבר לפני שנים ע"י משטרת ישראל ולא נמצא בהן דבר, 'עובדה' מייצרת, בפעם השנייה בשנה האחרונה, אישום פיקטיבי ע"י מתן במה לעבריינים מורשעים, רוצחים. את תהילתו הצבאית של גנדי, גבורתו ותרומתו הרבה להצלת חיי ישראלים - איש לא יוכל לקחת. גנדי זכה בצל"ש הרמטכ"ל ולתמיכה כתובה על תפקודו כאלוף ללא חת מבכירי צה"ל, ביניהם הרמטכ"לים יצחק רבין ומוטה גור, והאלוף האגדי ישראל טל – טליק". 

"מפעל ההנצחה על שמו של רחבעם זאבי חוקק בידי כנסת ישראל, אין מדובר בהנצחה אישית, אלא בפעולת חינוכיות חשובות להעמקת הכרת הארץ לצעירים. אנו תמהים למה "עובדה" רוצה לפגוע בכך".