"בייק אוף", ימי רביעי ושבת, ערוץ 2

לא צפיתי ב"בייק אוף", אני לא מתכוון לצפות ב"בייק אוף", וזו הפעם האחרונה שאכתוב על התוכנית. למעשה, לא התכוונתי כלל לכתוב עליה. גם מכיוון שהיא משתייכת לז'אנר הריאליטי, ולא, לא תינתן כאן פעם נוספת ההרצאה ארוכת הזקן בגנות הריאליטי. יחיה כל אחד עם טעמו. לא צפיתי, לא שמעתי, ואם אפגוש אותו ברחוב לא אדע שנתקלתי באושיה הקרויה שי חי, ואני לא מרגיש חסר. אני מעדיף להתעדכן במצב הטיגריס בערוץ דיסקברי.



לא הייתי יודע שיש תוכנית בשם "בייק אוף" אלמלא צץ בפיד שלי, שוב ושוב, שמה של אחת בשם קרין גורן. אי אפשר היה להתעלם. היה ברור שמדובר באיזה עניין של משקל - מלאה, שמנה, לא שמנה, לא אכפת לה שקוראים לה שמנה, היא תמשיך בדרכה (להיות שמנה) או להפך, ואיש לא יסיט אותה, וכן הלאה והלאה וכו' וכו'.



ככה זה בעולמנו המודרני: אדם יכול לחיות חיים שלמים בלי לדעת שיש קרין גורן ושהיא גאה במשקלה. ובדרך כלל אני מצליח להתגבר על הבורות הזו. הקצף על פני המים בורא לו מדי חצי יום בערך גיבור חדש, גלי הסערה מתנשאים לגובה 20 סנטימטר ממש, אולי ישרדו אפילו עד גיא פינס בשבע וחצי, ואז תשוב הדממה ורוח אלוהים תרחף מעל השלולית, עד שיקום הגיבור הבא, שיהיה גאה בדרכו.



הפליאה אותי במיוחד הפעם מידת ההתגייסות בעד ונגד אותה קרין גורן. אנשים שאני מכיר שנים רבות, בהם בעלי תארים מתקדמים באוניברסיטה, בעלי רשיון נהיגה, מקיימים חיים תקינים ופוריים, הסתערו בחירוף נפש על הפייסבוק והתחילו לצווח בעניינה של קרין גורן. קשה היה להבין את זה. בטח אני, שבכלל לא יודע, וגם לא אדע, מי זו קרין גורן.



והשאלה הייתה: למה? למה אנשים מדברים על שי חי? למה הם מתעסקים בקרין גורן? למה כל יום ממציא להם היקום הווירטואלי גיבור חדש והם מבזבזים עליו כל כך הרבה אנרגיה? למה הם לא הולכים לטייל על החוף? קוראים ספרים? יושבים לארוחת ערב משפחתית ומדברים על משהו? למשל על מצב הטיגריס בעולם, שאגב מאוד השתפר.



"אנושיים". צילום: יח"צ


"אנושיים", ערוץ AMC, ימי רביעי, HOT VOD

"אנושיים" היא העיבוד האמריקאי לסדרה המשובחת תוצרת שוודיה "אנשים אמיתיים". למי שלא צפה במקור הסקנדינבי, "אנשים אמיתיים" מספרת על התקדמות טכנולוגית שהביאה לפיתוח רובוטים דמויי אדם ("הובוטים") כמעט לחלוטין, המבצעים את מרבית העבודות השחורות, עד כדי כך שהם פוגעים בפרנסת בני האדם, ואף מפתחים רגשות ומעוניינים, אלא מה, להשתלט על העולם.



"אנשים אמיתיים" נחלה הצלחה גדולה ברחבי העולם. נמכרה ל־50 מדינות. רשתות בצרפת, בגרמניה ובארצות הברית ובריטניה במשותף הפיקו גרסה משלהן לסדרה. בארץ שודרו שתי עונות שלה. עונה שלישית עתידה להגיע אלינו באמצע שנה זו.



אפשר להניח שאם הרשתות הזרות שרכשו את זכויות ההפקה טרחו לבצע בסדרה טיפול ומתיחת פנים כדי להתאימה לצופה המפונק שלהן, הרי שיש אצלן בבית ביקוש לסחורה. באופן אישי, אני שמח שלא ביצעו לסדרה התאמה לישראל. בלי להסתכן, אני יכול לקבוע שהייתי מתקשה לבלוע רובוט דמוי אדם, נגיד בדמות יהודה כהן, מסתובב בשוק בפתח תקווה במבט חולמני ומתמקח עם בסטיונר.



ככה אני. אוהב את הרובוטים שלי גויים, סובבים בערים נוצצות, בלי קו 63 ברקע וז'וז'ו חלסטרה נדחף למצלמה למסור ד"ש לגיסו. זו לא שנאה עצמית, חס וחלילה. אבל כשההוויה הישראלית מסתערת בעוצמה כל כך גדולה אל הקרביים, אני מעדיף אחרי השעות הארוכות, האינסופיות של הכרוניקה, מעודד בן עמי, וירון לונדון, ויונית, ופינס, גיא פינס, הנשמה הישראלית המעונה שלי מבקשת קצת הפוגה. לא לתמיד. לא ירדתי מהארץ. לא בגדתי. מבטיח לחזור מחר.



ואם אפשר, אגב, לא חייבים באנגלית. היה לי די ג'ון קרי ואובמה בחדשות. אז מה היה מושלם יותר מ"אנשים אמיתיים" בגרסת המקור? אנשים שוודים, מדברים שוודית, ברחובות שוודיים - אמריקה ממש. כלומר שוודיה ממש. הבגד שונה, שטוקהולם שונה, אחרת, רטובה כל העת, אפורת שמיים, צריחי כנסיות, הים הבלטי, והובוטים.



הובוטים עם USB בצוואר ושקע טעינה בבטן. ב"אנושיים" - בגרסה הבריטית־האמריקאית הם זוכים לשם "סינתים" - סינתטיים. "אנושיים", על אותו משקל, היא כולה סינתטית. צפייה ב"אנושיים" הותירה אותי עם טעם תפל בפה. הכל דהוי יותר, כבוי, קטן, מדוכדך. היא קמצנית, היא חסרה את הבומבסטיות של "אנשים אמיתיים". בלי אולמות ייצור מוארים, בלי חנויות מסחר נרחבות לרובוטים, בית פרבר אמריקאי צפוף שהמשפחה מסתכסכת בין חדריו וכמעט לא יוצאת ממנו לתת אוויר לעצמה ולצופה.



הסינתים לא מדגדגים את ההובוטים במוזרות המראה וההופעה. הסצינות מדלגות בחיפזון. בלי היכרות עם סדרת המקור לא היה נוצר רצף מובן. וכל זה מתרחש באנגלית. אנגלית שכבר שמענו, ראינו, אכלנו, בלענו. לא איזה מאכל מוזר תוצרת איקאה. שוב אותו מקדונלד'ס. מי צריך את זה. מי צריך את "אנושיים" כשיש ב־VOD את "אנשים אמיתיים".