ה-1 במאי של העולם הערבי לא היה שמח במיוחד ולא ביטא הישגים תעסוקתיים ראויים לגאווה. הפלסטינים ציינו את יום הפועלים עם תמונות של עובדים במחסומים ועם סטטיסטיקות שמראות שמצבם אינו בשיאו.



באלג'יריה, המדינה שכונתה “מדינת מיליון השהידים" בתקופת הכיבוש הצרפתי ומכונה כיום “מדינת מיליון וחצי מובטלים", ציינו שיעור אבטלה הולך וגדל עם 10% אבטלה בקרב הגברים ו־16.6% אבטלה בקרב הנשים. 71% מתוכם מובטלים כבר למעלה משנה. לפי הלשכה הלאומית האלג'יראית לסטטיסטיקה שפרסמה את הממצאים המדאיגים, 58% מהעובדים בסקטור הפרטי הם גברים, ואילו הנשים מהוות את רוב המועסקים בסקטור הציבורי – בעיקר במוסדות החינוך. עוד צוין כי שיעור האבטלה בקרב הצעירים בני 16־25 הגיע ל־29.9%.



אבל המצב באלג'יריה טוב יחסית למדינות אחרות, שמאז פרוץ המהפכות בינואר 2011, המצב ברובן הולך ומידרדר. כיום מגיע שיעור המובטלים במדינות ערב, בעיקר באלה הסובלות ממשברים וממלחמות, ליותר מ־30% בקרב הצעירים. לדברי מנכ"ל ארגון העבודה הערבי, אחמד לוקמאן, שליש מהצעירים עד גיל 30 מובטלים, אקדמאים רבים לא מוצאים מקום עבודה בסקטור הפרטי מאחר שתחום עיסוקם אינו מבוקש ומספר המובטלים קפץ משני מיליון ב־2011 ל־20 מיליון לאחר שנה זו. עוד לדבריו, ב־2014 הגיע שיעור המובטלים במדינות ערב ל־17%, שהוא פי שלושה מהממוצע בעולם, "והמספר הולך וגדל משנה לשנה, מה שיערער עוד יותר את היציבות במדינות ערב".



גם בעולם הערבי יש פערים מגדריים, כאשר שיעור המובטלות גבוה במיוחד, ומגיע ל־41% מול 23% בקרב הגברים.



מצב האבטלה והעוני הגיע גם למדינות עשירות בנפט, כמו לוב, שאלפים מבניה נסים על נפשם באוניות מהגרים רעועות לאירופה ומסכנים את עצמם. המצב עוד יותר גרוע בסוריה, בתימן ובמצרים. נשיא ארץ הנילוס, עבד אל־פתאח א־סיסי, דרש מהעם שלו לתרום לירה מצרית בכל יום כדי להוציא את המדינה מהמצב הכלכלי הקשה שאליו נקלעה.



מומחים לענייני כלכלה במדינות ערב מעריכים כי שיעור המובטלים האקדמאים בעולם הערבי טיפס בשנים האחרונות ל־27%, והדרישה היא להבטיח חמישה מיליון מקומות עבודה בכל שנה, ו־50 מיליון מקומות בעשר השנים הקרובות כדי להבטיח "חיים בכבוד של צעירים שרוצים להקים משפחות". בכנסים במדינות ערב, בהם בכנס הכלכלי בכוויית שנערך בשנה שעברה, אף הגדילו ודיברו על הצורך להבטיח 85 מיליון מקומות עבודה בעשור הקרוב, על מנת להוריד את רמת האבטלה לממוצע העולמי.



העולם הערבי שומר על צמיחה שנתית של המשק בשיעור 5% בעשר השנים האחרונות, אך הצמיחה לא באה לידי ביטוי בשוק התעסוקה, כפי שמציין הבנק הבינלאומי.



לסיכום, סוגיית האבטלה היא הסוגיה הבוערת ביותר בקרב ממשלות מדינות ערב, שכן לא רק שהיא משפיעה לרעה על הצמיחה וההתפתחות הכלכלית, היא עלולה גם להביא לעוד "מהפכות" באותן המדינות, שכן אל נגד עיניהן ניצבת תמונתו של מי שהפך לסמל – התוניסאי מוחמד בועזיזי, אשר הצית את עצמו ב־17 בדצמבר 2010 במחאה על סטירת לחי משוטרת שהחרימה את עגלת הפירות והירקות שלו, ומותו ב־4 בינואר 2011 גרם להפיכה אזרחית ולהפלת הנשיא לשעבר זין אל־עאבדין בן עלי.  




סקירת עיתונות


גם העיתונים בתוניסיה סיקרו אתמול את חגיגות יום הפועלים, כאשר העיתון "א־סבאח" ("הבוקר") ציין בעמודו הראשי את חלוקת הפרסים לעובדים המצטיינים. אולם הכותרת הראשית של העיתון, שמערכתו ממוקמת ברחוב מוחמד בועזיזי (הרוכל התוניסאי שהצית את עצמו למוות) בבירה תוניס, עסקה בחוסר הצמיחה ובמצב הכלכלי הקשה בעיר קאבס – עיר חוף של המחוז הנושא את שמה, שמפורסמת בתיירות, בחקלאות וגם באסדת הנפט שלה. העיתון מזהיר מפני פגיעה בסביבה שעלולה לגרום מכת מוות לעיר.



פי סקר של אתר העיתון "א־שעב" ("העם"), רוב הדרישות של העם היו בעניין העבודה. 60% מהתוניסאים דרשו אבטחת מקומות עבודה, מאבק באבטלה, הורדת מחירים, טיפול בעוני ומאבק בשחיתות.



גם עיתון "א־סחאפה" ("העיתונות") ציין בעמודו הראשון את סוגיית העבודה. מזכ"ל התאחדות העובדים, חוסיין עבאסי, צוטט לרגל יום הפועלים אומר: "ההפיכה בארצנו נבעה מבעיות חברתיות, והתקווה הייתה שהממשלה החדשה תשיג צמיחה ומקומות עבודה ותצמצם את העוני והאבטלה. אף שעברו חמש שנים מאז ההפיכה, הדבר היחיד שהשגנו כאן זה חופש ביטוי. טרם הושלמה בניית המוסדות החוקתיים והדמוקרטיים, והרפורמה במקומות העבודה לא בוצעה".