ארבעה אנשי פיננסים, בהם אריק פינטו, ממלא מקום מנכ"ל בנק הפועלים, הגישו בשבוע שעבר את מועמדותם לניהול הבנק. כך נודע ל"מעריב־השבוע". פינטו הוא המועמד היחיד שהגיש מועמדות מתוך בנק הפועלים והוא גם המועמד המועדף על ידי שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק ועל מנכ"ל הבנק הנוכחי ציון קינן. יתר המועמדים הגיעו מחוץ לבנק.
הליך הבחירה אמור להסתיים עד סוף החודש. בראש ועדת האיתור עומד יאיר סרוסי, יו"ר דירקטוריון הבנק. ציון קינן, שהודיע על פרישתו, יסיים את תפקידו בפועל בתוך חמישה חודשים.
פינטו יסכים לכהן בתפקיד אך ורק אם תנאי פרישתו יובטחו, וכספים שצבר בהיקף הנאמד ב־12 מיליון שקל לא יהיו בסכנה. עמדתו זו גם הובהרה למפקחת על הבנקים חדווה בר. זאת הסיבה שבימים האחרונים נעשים מאמצים קדחתניים לפתרון סוגיית זכויות העבר של מנהלי הפיננסים.
יו"ר הבנק יאיר סרוסי התחייב שהבעיה תיפתר בתוך כמה שבועות, והמליץ לבכירים להמתין לפני שהם מקבלים החלטה חפוזה. גם במשרד המשפטים מנסים לפתור את הבעיה, בדרך של חקיקה או של קבלת חוות דעת משפטית מהמשנה ליועץ המשפטי אבי ליכט.
הניסיונות לשכנע את שר האוצר משה כחלון או את יו"ר ועדת הכספים משה גפני לתקן את החוק כך שיובטחו זכויות העבר - עלו בתוהו. כחלון איתן בדעתו שלא לשנות שום פסיק בחקיקה, אף שהוא עצמו הבהיר שבחוק שכר הבכירים אין פגיעה בזכויות העבר, שכן החוק לא מוחל באופן רטרואקטיבי.
אלא שבכירי המערכת הבנקאית אינם מסתפקים בהבהרות אלו, וממתינים בקוצר רוח לעתירה לבג"ץ, שתוגש באמצעות איגוד הבנקים. העתירה תוגש רק לאחר שתתקבל חוות דעתו של ליכט.
בינתיים, כמה מהבנקאים מתחילים לאבד את סבלנותם. ל"מעריב־השבוע" נודע כי אלי אייזדורפר, ראש אגף משאבי אנוש בבנק, הגיש בימים אלה מכתב התפטרות מחשש שזכויות העבר שלו לא יישמרו. אייזדורפר הוביל בשנתיים האחרונות את תוכניות הפרישה המקיפות שנעשו בבנק, שבמסגרתן פרשו 2000 עובדים.
הפרישה נעשתה בשקט וללא מהומות, בלי שהיקף התקציב שהועמד לצורך העניין ייפרץ. כזכור, גם המשנה למנכ"ל בנק לאומי פרופ' דני צידון הודיע על פרישת ובנקאים בכירים נוספים יושבים על הגדר בהמתנה להתפתחויות.