כשהון, עיתון ושלטון נפגשים, זה אף פעם לא מסתיים טוב. קבוצת “אל־חבר" (“הידיעה") האלג'יראית - שכוללת עיתון, בתי דפוס ושני ערוצי טלוויזיה - הודיעה בסוף השבוע כי הממשלה הביעה התנגדות למכירת הקבוצה לאיש העסקים העשיר במדינה, יסעד רבראב.
מכירת הקבוצה, שהנהלתה היא אופוזיציה לוחמת לנשיא עבד אל־עזיז בוטפליקה, עומדת כעת לדיון בבית המשפט בעיר באר מוראד. הממשלה, שדורשת לבטל את המכירה, טוענת כי מדובר בעסקה שנעשתה בניגוד לחוק, שכן החוק באלג'יריה מונע מאדם להשתלט על יותר מכלי תקשורת אחד, ואילו רבראב עצמו מחזיק מאז 1993 ב־99% ממניות העיתון המקומי “ליברטי" היוצא לאור בצרפתית.
הנהלת העיתון מצדה מדגישה כי העסקה בוצעה "כחוק ובשקיפות מלאה". היא אף גינתה את “ניסיונות משרד התקשורת להטעות את הציבור, כשפרסמה כי העסקה מנוגדת לחוקי התקשורת". בהודעה נאמר עוד כי “העיתון ליברטי, שמשרד התקשורת טוען כי הוא בבעלות רבראב, שייך לחברה בע"מ שנקראת ‘החברה האלג'יראית לפרסום ותקשורת', ומר רבראב הוא אחד מהשותפים בחברה". ראוי לציין כי המיליארדר רבראב הוא בעל השליטה בקונצרן “סיביטאל" (CEVITAL), והונו הוערך בינואר השנה ב־3.1 מיליארד דולר.
מצור על העיתון
עיתון “אל־חבר" הוא מוותיקי העיתונים במדינה הצפון אפריקאית ונחשב לאחד הנפוצים ביותר בה בשל הביקורת העקבית שהוא מותח על הממשלה. יש מי שרואים במהלך זה של הממשלה ניסיון להצר את צעדי העיתון ולפגוע בחופש הביטוי. עורך העיתון, מוחמד בראלי, אמר כי “שר התקשורת, חמיד קרין, כמו גם השלטונות בכלל, לא הסתיר לפני שנתיים, עם מינויו למשרד התקשורת, את כוונותיו לחנוק את העיתון ‘על אש קטנה', כאשר איים על מפרסמים בסקטור הפרטי שישלמו יותר מסים אם ימשיכו לפרסם אצלנו". בראלי הוסיף עוד כי “הרדיפה אחר העיתון והמצור עליו בצורה זו הביאו את הבעלים למצוא מקורות מימון חלופיים שמבטיחים את המשכו, דבר שהביא לחתימה על עסקת המכירה לאיש העסקים יסעד רבראב שחלם לרכוש אותו".
בראלי הדגיש כי העסקה נעשתה בשקיפות מלאה ובשיחה עם “אל־ג'זירה" הוסיף כי “שלטונות אלג'יר מנסים לפגוע בחופש הביטוי בכל המדינה, והם לא סובלים ביקורת, במיוחד בכל הקשור בשחיתות שהולכת וגדלה מיום ליום. לראיה הם סגרו בשנתיים האחרונות שני ערוצי טלוויזיה – ‘אל־ווטן' ו'אל־אטלס' בנוסף לארבעה עיתונים יומיים".
“אל־חבר" לא נמצא לבד בקרב. במקביל להאשמות הנהלת העיתון, גם עו"ד חאלד בוראיו, חבר צוות ההגנה מטעם קונצרן “סיביטאל", טוען כי התביעה המשפטית שהוגשה על ידי משרד התקשורת אינה חוקית. “מדובר בתביעה פוליטית" אמר והדגיש כי אין מעמד חוקי למשרד התקשורת בתביעה זו.
בוראיו הדגיש עוד, כי העסקה היא כשרה לחלוטין, שכן לקונצרן אין מניות באף כלי תקשורת אחר, ולכן אין אפשרות ליישם את סעיף 25 בחוק התקשורת והעיתונות על העסקה, לפיו כאמור חל איסור על אדם להחזיק ביותר מכלי תקשורת אחד. “משרד התקשורת פועל לסגירת עיתון ‘אל־חבר' מאחר שהוא עיתון המגן על החופש וזכויות האדם במדינה, ויש לו השפעה רבה בזירת התקשורת", הדגיש עורך הדין.
לעומת זאת, אומר בא כוחו של משרד התקשורת עו"ד מוחסן עמארה, כי “הפרסום כאילו למשרד התקשורת אין מעמד חוקי בעסקה הוא פרסום שגוי לחוק התקשורת". הוא הכחיש שמניעים פוליטיים עומדים מאחורי הגשת התביעה, והוסיף: “משרד התקשורת לא הגיש תביעה נגד יסעד רבראב כאדם שיש לו זכות לרכוש משרדים ובתי דפוס. כאשר מדובר בעיתון – אז הדברים משתנים".
גם עו"ד פארוק קסנטיני, יועץ הוועדה לענייני זכויות אדם השייכת ללשכת נשיא המדינה, מדגיש כי “מדובר בסוגיה משפטית ממדרגה ראשונה". הוא קרא לכל הצדדים לאפשר למערכת בתי המשפט להכריע ולתת הכשר לעסקה זו או לפסול אותה. “לכל אחד האפשרות להצהיר במה שהוא רוצה", סיכם.
בינתיים, נרשמה מבוכה למשרד התקשורת האלג'יראי בסוף השבוע, כאשר התברר לשופט דחמאן מוחמד, כי בא כוח המשרד, עמארה, מושעה מלשכת עורכי הדין. עמארה סולק מבית המשפט לאחר שהתווכח עם השופט. “אני לא מושעה", הוא צעק. השופט מוחמד הדגיש כי ראש הלשכה בבירה העביר אליו שלושה פסקי דין על השעייתו, האחרון בהם בינואר השנה, וסילק אותו על זילות בית המשפט. עמארה, שהצהיר לאורך כל הפרשה שהוא “מחוייב ליישם את החוק", הפך ללעג בקרב עיתונאים ועמיתים.
במקביל, ניתנה ארכה עד ה־25 במאי לבא כוחו של שר התקשורת.