דוח הביקורת על יחסי הפרקליטות והמכון לרפואה משפטית יישאר חסוי בינתיים – כך עולה מתגובה שהגישו בשבוע שעבר לבית המשפט שרת המשפטים, איילת שקד, היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, והשופטת בדימוס הילה גרסטל, נציבת הביקורת על מערך התביעה היוצאת.
מהתגובה עולה כי המדינה לא מתנגדת לעיכוב בפרסום דוח הביקורת ולכך שבג"ץ יסיים לדון בעתירה שהגישו 11 פרקליטים נגד פרסום הדוח. עם זאת, גורם המעורה בפרטים אמר ל"מעריב־השבוע" כי "אין ספק שהדוח יגיע בסופו של דבר לציבור".
בתגובת המדינה נכתב כי "מעת שהוגשה העתירה לא היה מקום לפרסם את הדוח. המשיבים מתכבדים בזאת להודיע כי אין בכוונתם לפרסם את הדוח האמור, כל עוד העתירה תלויה ועומדת. אין למשיבים התנגדות כי הדוח יוגדר לעת עתה חסוי".
עם זאת, נכתב כי "בשים לב לחשיבות הרבה שרואים המשיבים בפרסום הדוח, יבקשו כי בית המשפט יקבע מועדים קרובים להמשך הטיפול בעתירה".
את העתירה הגישו 11 פרקליטים מפרקליטות המדינה, ששמותיהם נותרו חסויים. את הדוח כתבה הנציבה גרסטל והוא עוסק בין היתר בפרשת ד"ר מאיה פורמן, שכתבה חוות דעת שנויה במחלוקת במשפטו של רומן זדורוב. בעתירה טוענים הפרקליטים כי הדוח "נעשה בחוסר סמכות ופוגע, שלא כדין, למצער, בשמם הטוב של העותרים, אם לא למעלה מכך".
הפרקליטים מבקשים צו על תנאי שיאסור את פרסום הדוח. בנוסף לכך, הם מבקשים להשמיט מהדוח אזכורים פרטניים של מקרים, וכן הטלת חיסיון על שמות המבוקרים, "שהם כולם פרקליטים בשירות המדינה, העושים לילות כימים בייצוג המדינה בערכאות השונות".
טיוטת הדוח הוגשה כבר למבוקרים לתגובה, אולם כאמור, פרסומה נבלם בינתיים. העתירה מגוללת את היחסים העכורים בין הפרקליטות לבין נציבות הביקורת, שהגיעה לשיאה בהתנגחויות פומביות בינה לבין פרקליט המדינה, שי ניצן, והתייצבותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, יהודה וינשטיין, לצדו של ניצן, וכן בהתפטרותה המפתיעה של גרסטל. את ההתפטרות נימקה השופטת לשעבר בעיכוב בפרסום הדוח וכן בסירובו של היועץ המשפטי לממשלה לאשר לה ייצוג פרטי בבג"ץ.
לפני כחודש הציגה שרת המשפטים, איילת שקד, בפני הממשלה, את המתווה לחוק שיעגן את נציבות הביקורת. על פי המתווה, בשנה הראשונה תחול תקופה שבה תתקיים ביקורת פרטנית לצד ביקורת מערכתית בגוף הנציבות. בשנה השנייה, כפי שהמליצה הוועדה בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג, הביקורת המערכתית תיושם במודל של ביקורת פנים והביקורת הפרטנית תישאר תחת נציבות הביקורת. בתום שנתיים שבהן ינוסו שני המודלים, יחליט שר המשפטים מהו המתווה הנכון.