"הכל התחיל בזה שספנסרוסו פנו אלי וביקשו לשיר שיר אחד עבורם. איך שסיימנו אותו, פשוט המשכנו לשיר הבא, ובמפגש השלישי בינינו כבר היו לנו ארבעה שירים מוקלטים", משחזר ירמי קפלן את הולדת המותג "ירמיקפלן@ספנסרוסו". "בהמשך נכתבו שירים תוך כדי העבודה, כשהתהליך היה לקחת ביטים קיימים שהיו להם ולתת אותם לקובי ויטמן, שישב באולפן לידינו, כדי שיכתוב להם טקסטים, בידיעה שאני עומד לשיר את השירים הללו".

"ירמיקפלן@ספנסרוסו" (מתן ספנסר ואורי רוסו) יופיעו בפסטיבל יערות מנשה שייערך בסוף השבוע הקרוב, לצד מיטב התוצרת המוזיקלית המקומית, ביניהם: עוזי רמירז, אליוט, תמר אייזנמן, יהודה עדר, נעם רותם, מיכל גריילסאמר, A-WA, גל דה פז ועוד ועוד.
לפני כמה חודשים הוציאו "ירמיקפלן@ספנסרוסו, יחד עם קובי ויטמן, את "פטיש", אלבום מחאה קונספטואלי, שהופק בעזרת למעלה מ־100 אלף שקלים שגייסו בהדסטארט, וכרגע הם ניצבים על קו הזינוק לקראת סיבוב הופעות מיוחל ומבטיח.

מדוע אתם לובשים מדים כחולים בהופעה שלכם?
"קודם כל, מדליק שאתה רואה אנשים שאף אחד לא יודע מי הם: אנשים שיורדים מחללית או לחלופין נשלחים למסיבה הבאה של נאס"א, עובדי רפת או ביוב, ואולי בכלל כמה חבר'ה שברחו מהכלא? כל התשובות נכונות. יש כוח בלהיות חלק מקבוצה וללבוש מדים, פרט לכך שזה פוטר אותי מלחשוב בכל פעם מה ללבוש להופעה. עצם זה שאנשים מנסים לפענח כמו מה אנחנו נראים מיד מעלה אותנו בשתי דרגות - כאילו שאנחנו עושים בכלל תיאטרון".
זאת הפעם הראשונה שאתה שר שירים שלא אתה כתבת. איך התחברת לעולם שמישהו אחר יצר עבורך?
"מאחר שקובי קרוב אלי בגיל יותר ממתן ואורי (ויטמן בן 44, קפלן בן 54 - ח"ל), אז נקודת המבט שלנו די דומה מבחינת ההסתכלות על העולם. מה גם שהייתה זרימה חסרת אגו לחלוטין, כשכל מה שעשינו נעשה אך ורק מתוך אהבה למוזיקה. מאוד התחברתי לקונספט של כל השירים: הבלבול שבן אדם חש במדינה, והתערבבות של המציאות החיצונית עם הנשמה שלו. כלומר, כשכל מה שגדלת עליו וחשבת שהוא נכון או לא - מתנפץ לך מול העיניים. כשהיו קטעים או שורות שלא הרגשתי שמתאימים לי, החלפנו אותם. כל תהליך הרכבת השירים היה שיתופי לגמרי, דבר שעד היום לא עשיתי. אני שמחתי על כך שיצא לי להיקלע לסיטואציה שבה ארבעה אנשים שונים מביאים משהו מיוחד משלהם לטובת מטרה אחת גדולה". 

שבע השנים הרעות

בשיר "אצלי בראש", מפטיר קפלן: "אצלי בראש עולם אחר/ בחוץ בוער/ בגוף בוער/ אם כולם צודקים איפה אני?/ אוספים אותך בחלקים ומסתירים את הקרעים/ אמת גוררת שקרים". 
"יש בטקסט הזה תיאור מחשבותיו של אדם שחי בישראל בשבע השנים האחרונות, שבע השנים הרעות, עם כל הכאוס שגועש כאן", מסביר קפלן. "זה מתחיל מכל פטפוטי האינטרנט, שמחלחלים משם לכניסה הראשית של חיינו; ואז, פתאום יום אחד, כשפותחים טלוויזיה, רואים שני אנשים שמתכתשים אחד עם השני, כמו שני טוקבקיסטים. המצב נעשה בלתי נסבל, כולל כל אווירת השחיתות הקיימת מצד גורמים בממשלה או בפוליטיקה - שבמקום לבוא ולעשות לטובת האזרח, מכניסים לו סיבוב מאחור.
"אני מגלה מתוך שיחות עם אנשים מצב של אובדן עצות. של איפה אנחנו בכל הסיפור הזה, שאמור להיות המדינה של כולנו, כשכבר לא בטוח מי זה ה'כולנו' הזה. קצת שכחנו שהכל התחיל מתוך חזון לחברה חדשה, לתיקון עולם וליצירת מדינה שתוכל להכיל אותנו כאנשים. מערכות אחרות כמו הצבא - יש כאלה שבוחרים לערער את יסודותיו. אני מסתכל החוצה אל אווירת החצי חמסין־חצי אובך שיש כרגע, ומרגיש שמטאפורית אנחנו נמצאים במצב אפל כזה".

 
לא מזמן נולד לך ילד. עד כמה אתה חרד לדור הבא שגדל במדינה הזאת?
"אני לא חרד רק על הילדים שלי (לקפלן שני בנים בוגרים מנישואיו הראשונים ובן מבת זוגו הנוכחית - ח"ל), אלא על כולם. לצד כל הבעיות הפנימיות שקיימות כאן, יש עלינו גם המון איומים חיצוניים - ישנים וחדשים, שנמצאים על הגבולות שלנו ומחכים לזמן הנכון מבחינתם. אין ספק שלחיות בארץ ישראל זה בהחלט אתגר אקסטרים".
יש לך הסבר מדוע השירים שלך כבר לא כל כך שורדים ברדיו כמו פעם?
"אני משוכנע שעידן האינטרנט והקדמה גרם לסוג של הפרעת קשב וריכוז לכולם. בהרגלי ההאזנה, שירים שכבר נכנסו ונצרבו בתודעה לפני שנות האלפיים, ממשיכים - בדיוק כמו שירים משנות ה־60, שנשארו להיטים גדולים עד היום. ככל שהזמן עובר, יש לכאורה פחות שירים כאלה וזה לאו דווקא נכון. בכל מה שקשור אלי, לשמחתי מהאלבום האחרון שלי, לפני 'פטיש', נקלטו ממש טוב 'כמה את צודקת' ו'מעבר לגדר' - שלגבי הראשון יש המון אנשים שלא בטוחים מתי הוא יצא, ואני מתנחם בזה לטובה. יש לי תחושה שגם 'פטיש' יכול להותיר אפקט כזה ולהישאר בתודעה, ואני מקווה שעוד ועוד שירים כאלה יקבלו את הבמה שלהם באמצעות ההופעות שלנו.
"היום כידוע בדרך כלל לא מקשיבים לאלבום שלם - אבל מי שישמע ברצף את תשעת השירים החדשים של 'פטיש', וייתן לו לשקוע טיפה, יגלה שהאלבום הזה שווה יותר כיחידה שלמה. בעיני המוזיקה של ספנסרוסו היא חדשנית, מעולה ומאתגרת. זה לא סוג המוזיקה שמתכוונים אליה כשמדברים על ליצור את השיר האחד הזה שיגיע לרדיו". 
"ירמי קפלן@ספנסרוסו" - "פטיש", 21־19 במאי, פסטיבל יערות מנשה; 23.5, איניגו מונטויה; 17.6, בסקולה, תל אביב