אחת ממשימות הרוחב בהן בחר השנה משרד מבקר המדינה לעסוק הוא סוגיית שילובם של בני מיעוטים בשוק התעסוקה בישראל, משום שהשתתפותם הנמוכה של ערביי ישראל בתעסוקה היא אחת המגמות המכבידות ביותר על הכלכלה הישראלית ועל קצב הצמיחה במשק זה שנים ארוכות.
כבר במבוא לדוח מציין המבקר: "שיעורה של האוכלוסייה הערבית מכלל האוכלוסייה בגיל העבודה הוא כחמישית, אולם עקב חסמים שונים, שיעור התעסוקה באוכלוסייה זו, איכות התעסוקה שלה והכנסתה ממנה נמוכים במידה ניכרת מאלה של האוכלוסייה היהודית, ושיעורי העוני בקרבה גדולים יותר". המבקר מוסיף כי ממצאי הביקורת מלמדים על קשיים ביישום התכניות הרב-שנתיות הממשלתיות בנושא ובניצול תקציבן, ומזהיר: "ללא תכנית אסטרטגית ארוכת-טווח הפערים הגדולים הללו אינם צפויים להצטמצם".
המבקר מגדיר את תמונת המצב כעגומה ביותר גם במעטפת התומכת בשילוב ערבים בתעסוקה - אין שיפור במצב התחבורה הציבורית אל יישובים ערביים ומהם והיצע מעונות היום לילדים בני שלוש ומטה ביישובים אלה קטן ביותר. "ראוי כי משרד הכלכלה והרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי יקדמו הכנה של תכנית אסטרטגית מקיפה לצמצום הפערים. מאחר שלנושא זה יש זיקות לנושאים נוספים, כמו השכלה, עידוד יזמות עסקית והקמת אזורי תעשייה, נדרש טיפול מערכתי כולל בנושאים הללו".
בחודשים ינואר-אוגוסט 2015 בחן משרד מבקר המדינה את האופן שבו פעלו רשויות המדינה כדי להתמודד עם חלק מהפערים בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית בתחום התעסוקה. הבדיקה העלתה קשיים רבים ביישום התכניות הרב-שנתיות הקיימות: במשך שלוש מחמש השנים שבהן יושמה תכנית התעסוקה לאוכלוסייה הערבית נוצלו רק 28% מהתקציב שהוקצה ליישום התכנית בשנים אלה. הרשות לפיתוח כלכלי לא גיבשה תכנית מעקב ובקרה, ובכך לא אפשרה לעקוב אחר יישום אחד היעדים המרכזיים של תכנית "12 היישובים" עליה הוכרז ולכן לא ניתן להעריך את תפוקותיה ואת יעילותה של התכנית ביישובים בהן אמורה היתה להיות מיושמת.
המבקר מוצא גם ליקויים בפעולות להכשרה ולהשמה של האוכלוסייה הערבית, ליקויים בפעולות המגזר הציבורי לקליטת עובדים מהאוכלוסייה הערבית ועוד וממליץ: "על הממשלה להכין תכנית אסטרטגית ארוכת טווח הנוגעת לסוגיה זו. על התכנית להבטיח את המשכיות התקצוב ורציפותו לאוכלוסייה הערבית ולאפשר גמישות ניהולית-תקציבית לשם ניצול מלא ואפקטיבי של הכספים שיועדו לאוכלוסייה זו. רק תכנית שכזאת תוכל להביא להגברת השוויון ולצמצום פערים משמעותי".
למרות תכנית האם לתוספת תקציב משמעותית למגזר הערבי אותה אישרה הממשלה המבקר מוצא כי בדרך מההחלטות ליישומן הבירוקרטיה הממשלתית לא זו בלבד שלא ממצה את כלל תקציבים שהוקצו למטרה אלא גם כושלת ביישום בשטח של הפרוייקטים שכן יוצאים לדרך. "ההחלטות בדבר תכניות רב-שנתיות והקצאה תקציבית ייעודית לאוכלוסייה הערבית הן מהלך מבורך, אולם נוכח עומק הפערים והקשיים ביישום התכניות ובניצול תקציבן, מתעורר חשש שבהיקף ההשקעה הנתון ובקצב ההתקדמות הנוכחי, אין ביכולתן של התכניות כדי לצמצם את הפערים במידה ניכרת" כותב המבקר.
ממשרד הכלכלה נמסר: "שילוב הציבור הערבי, בדגש על נשים ערביות, בשוק העבודה, הנו אחד מיעדיו המרכזיים של משרד הכלכלה, והוא מגובה בפעילות הכוללת הקמת 21 מרכזי הכוון למגזר, תוכניות ייעודיות, סיוע לעסקים, סיוע מוגדל בהקמת מעונות יום, יזמות ותמריצי מעסיקים ועוד, בהיקף תקציבי של מאות מיליוני שקלים. המשרד כבר השלים חלק מהערות המבקר וממשיך בפעילותו בשיתוף נציגי המגזר, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וארגונים".
ממשרד הכלכלה נמסר: "שילוב הציבור הערבי, בדגש על נשים ערביות, בשוק העבודה, הנו אחד מיעדיו המרכזיים של משרד הכלכלה, והוא מגובה בפעילות הכוללת הקמת 21 מרכזי הכוון למגזר, תוכניות ייעודיות, סיוע לעסקים, סיוע מוגדל בהקמת מעונות יום, יזמות ותמריצי מעסיקים ועוד, בהיקף תקציבי של מאות מיליוני שקלים. המשרד כבר השלים חלק מהערות המבקר וממשיך בפעילותו בשיתוף נציגי המגזר, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וארגונים".