גוגל הוא בעיקרון מנוע חיפוש, אבל זה היעוד הרשמי שלו. אצלי גוגל הוא פוליגרף שמשמש לבדיקה של הצהרות, בעיקר של פוליטיקאים, על אירועים שהיו בעבר ולא ממש עולים בקנה אחד עם האמת הצרופה. כי גוגל זוכר ושומר הכל, וזיכרון פוליטי הוא כידוע לכם סלקטיבי ומעורפל, שדורש ניעור, וכך גם בפרשת נתניהו החדשה. התגובה של ראש הממשלה נתניהו להודעה על הבדיקה בעניינו היא ש"כמו בכל המקרים הקודמים שיוחסו לראש הממשלה, מעשים שהתבררו כעורבא פרח, גם כאן לא יהיה כלום, כי אין כלום". או קיי, אולי כאן לא יהיה כלום, אבל לומר שכמו בכל המקרים הקודמים? חליק, נתניהו, זוכר את פרשת עמדי? המוביל, הכספים? מאות אלפי השקלים שלא היה ברור מי צריך לשלם, והניסיון המגושם לגלגל את התשלום על קופת המדינה?

ארבל קובעת, בהתייחסותה להפרת האמונים, כי נתניהו ניצל ניצול מתמשך את עמדי באמצעות מעמדו הציבורי, תוך פיזור הבטחות ריקות ש"יהיה בסדר" ורמזים שעמדי ייצא נשכר בסופו של דבר. "רמזים שיכול היה לפזר כאיש ציבור ובכך 'לקנות' את שתיקתו של עמדי".

אז נסכם? נכון שהפרשה לא הבשילה אז לכדי כתב אישום ונתניהו לא הלך לבית משפט, אבל הצחנה שעלתה מצד נתניהו והמילים הקשות שנשמעו כביקורת עליו, אי אפשר לומר על זה שלא היה כלום. לא הכל בעולמנו הוא גזר דין ופסק דין וכתב אישום. מראש הממשלה נצפה להתנהגות נורמטיבית ערכית, למתן דוגמא לאחרים ולא להיות אמן קרקס המלהטט בכישרון בין האמת לשקר. אז מה נתניהו, מה שלא היה גם לא יהיה?


גבי גזית, א'-ה', 10:00-12:00, ברדיו ללא הפסקה, 103FM

עריכת תוכן 103FM: אסף נבו