בעוד עשור נתעורר למציאות חדשה שבה רבע מהצעירים הם מהמגזר הערבי ועוד כרבע הם מהמגזר החרדי. בעוד עשור נפקח עיניים ונגלה שמחצית מהצעירים לא ייקחו חלק באקדמיה, שלא לדבר על שוק התעסוקה. נתעורר למציאות לא פשוטה שבה העול הכלכלי ייפול על חלק הולך וקטן באוכלוסייה, ובה כל מגזר מתכחש ואף סולד מהמגזרים האחרים.
מקום המדינה ועד השנים האחרונות היה צה”ל כור ההיתוך שבו כל אחד יוצא מהבועה שבה גדל ומכיר את ישראל האמיתית. בפלוגה אחת אפשר היה למצוא דתי לצד אתאיסט, עירוני יחד עם קיבוצניק, דרוזי שישן ליד יוצא אתיופיה. אך שני מיעוטים מרכזיים לא היו חלק מהמשוואה, לא המגזר הערבי ולא המגזר החרדי. היום, כמו שאני רואה את זה, האקדמיה היא התחנה האחרונה שבה ניתן להביא לכור היתוך אמיתי, ובה סטודנטים מרקעים שונים נפגשים בכיתה אחת וחולקים אמונות ותחומי עניין זהים.
אך לצערנו, אם נסתכל בשטח, נראה שלא כך המצב. במקום להיות כור היתוך, האקדמיה הישראלית משמשת מכונה משומנת של ציונים ותעודות. לפי ה־OECD, ישראל נמצאת במקום השני בנגישות האקדמיה. יחד עם זאת, מגזרים וקהילות שלמות שמהווים חלק משמעותי מהאוכלוסייה הישראלית נפקדים ממנה.
בעוד המגזר הערבי כיום מהווה כמעט 23% מהאוכלוסייה, רק 11% נכנסים בשערי האקדמיה בישראל. בעולם החרדי המצב עוד יותר גרוע, כשרק 3% מהסטודנטים מגדירים עצמם כחרדים, ואלו שנכנסים בשערי המוסדות לומדים פעמים רבות בכיתות מופרדות ולא מכירים בכלל אלה את אלה. אתם מבינים את האבסורד? במקום שיהיה כור היתוך, אנחנו רק מנציחים את ההבדלים.
כסטודנטים, אנחנו רואים את עצמנו שותפים בהליך העיצוב של פני ההשכלה הגבוהה ומאמינים שיש לה תפקיד מהותי בעיצוב החברה. לתפיסתנו, תפקיד הסטודנטים הוא מעבר לרכישת השכלה, והוא כולל מעורבות אקטיבית ומתמשכת לשיפור פני החברה שבה אנו חיים. כבר בשנים האחרונות התחלנו תהליכים שונים שמהותם היא אחת; חיבור קצוות שונים של הסטודנטים, העלאת ייצוג של אוכלוסיות משמעותיות בחברה כמו המגזר הערבי, החרדי והאתיופי שלהן ייצוג חסר באקדמיה, וכן העלאת המעורבות החברתית והאזרחית של כלל הסטודנטים, הן באקדמיה והן במדינה.
ביום חמישי האחרון נפגש נשיא המדינה עם נשיאי המוסדות האקדמיים בישראל ועם הנהגת הסטודנטים. אנו, הסטודנטים והסטודנטיות, שמחים להצטרף אליו בהתנעתו את מטריית פעילותו “תקווה ישראלית באקדמיה”. על האקדמיה להבין את האחריות שיש על כתפיה, במיוחד כשמחצית מהצעירים בוחרים לעשות כיום תואר ראשון. עלינו לפעול לייצוג ראוי של כלל האוכלוסיות במוסדות להשכלה גבוהה, ולאחר מכן למנף את המפגש ביניהן. במיוחד לנוכח ההבנה שהאקדמיה היא מקפצה אל שוק העבודה, עלינו לשאוף לחיבור בין החילונים, הדתיים, החרדים והערבים.
אנחנו מבינים שמדובר בתהליך ארוך ורגיש, אך גם מבינים את השפעתו על חיי כולנו. התאחדות הסטודנטים וכמובן כלל אגודות הסטודנטים מחויבות לתהליך ורואות בו חלק מהותי מפעילותנו.
הכותב הוא יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית